ליאב רוזנברג – פוסט 3

לפעמים פשוט לא בא לצאת ולהתאמן, בין אם זה ריצה, חדר כושר או כל פעילות אחרת. אני כבר רץ לא מעט זמן וכמעט כל יום מרחק קבוע ודי מכובד, אך שוב אני מוצא את עצמי לפעמים מעדיף לשבת מול הטלוויזיה מאשר לצאת החוצה ולהזיז את עצמי. אז איך מתמודדים עם מצב לא פשוט שכזה?
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

לפעמים פשוט לא בא לצאת ולהתאמן, בין אם זה ריצה, חדר כושר או כל פעילות אחרת. אני כבר רץ לא מעט זמן וכמעט כל יום מרחק קבוע ודי מכובד, אך שוב אני מוצא את עצמי לפעמים מעדיף לשבת מול הטלוויזיה מאשר לצאת החוצה ולהזיז את עצמי. אז איך מתמודדים עם מצב לא פשוט שכזה?

מאת:ליאב רוזנברג


אז קודם כל, לפעמים זה בסדר לעשות הפסקה, כמובן במידה ובמתינות, ובתנאי שלא נמשכת מעבר ליום יומיים. אך התשובה, לפחות עבורי, נמצאת בגיוון האימונים והמסלולים שבהם אני רץ ומתאמן. יש דבר כיפי מאוד בריצה חופשית בחוץ – האינטראקציה עם שאר האנשים שעוסקים בכושר היא משהו מיוחד מאוד עבורי מכיוון שלראשונה, אני מרגיש חלק לגיטימי מקהילת הרצים ולמזלי הרב, בתל אביב לא חסרים מסלולי ריצה מגוונים כך שיום אחד אני יכול לרוץ בפארק ויום אחר בים וכל מסלול מגלה לי משהו חדש. בדרך זו, העניין נשמר בריצה ושום ריצה לא דומה לאחרת.

שנית, אני דואג לייצר לעצמי עניין בריצה, בין אם זה הצבת מטרות ספורטיביות של שיפור זמנים או מקום מסוים אליו אני רוצה להגיע. על כן, אני אורז תיק גב ובמקום לנסוע עם האוטו אני רץ באמצעות הרגליים. המטרה הזו שמחכה לי בסוף הריצה או במהלכה, מעניקה מוטיבציה נוספת שלעיתים אני נזקק לה על מנת להמשיך ולעשות ספורט באופן רציף.



הדבר השלישי והכי חשוב, מבחינתי לפחות, הוא שימור הטראומה ובזאת אני רוצה קצת לשתף את כולכם בתחושות שלי. המצב בו שקלתי 163 קילוגרם והייתי חשוף לכל גורמי הסיכון כגון התקפי לב, ייצר אצלי טראומה מסוימת. לכן כעת, כאשר אני פתאום נתקף חשק לא להתאמן, אני מזכיר לעצמי היכן הייתי ולהיכן כמעט הובלתי את עצמי. זהו פחד לחזור להיות "האדם השמן", הלא בריא והלא מאושר שהייתי. זהו הגורם מספר אחד עבורי להמשיך להתאמן גם כשאין כח ונמאס (וקורה הרבה פעמים שנמאס). מאז הריצה הראשונה שלי, הריצה הפכה להיות על תקן האוכל אליו נזקקתי בעבר להשלים חסכים. הריצה היא הדרך החדשה עימה בחרתי להתמודד עם עצמי והמחשבות שלי. כיום גם הצבתי לעצמי את המרתון כמטרה עליונה שבכוונתי לכבוש, כמו בשיר המפורסם של מרווין גיי: "Ain't No Mountain High Enough" ואכן, שום מטרה איננה בלתי מושגת, תודות לכח הרצון.

Marvin Gaye & Tammi Terrell – Ain't no mountain high enough



בשבוע הבא יומהולדת 27!!!!


ליאב רוזנברגליאב רוזנברג- בן
27 מתוגרר בתל אביב ולומד תקשורת שנה ראשונה יש לי 2 אחים מורן הגדול
הבכור וטל הקטן שאיתו השתתפתי בתוכנית, סהכ הימים שבילתי בחווה הם 101 יום
שהיו נקודת מפנה משמעותית מאוד בחיים שלי  התחביבים שלי חוץ מספורט הם גם
מוזיקה וקריאה בספורט אוהב בעיקר ריצה וכדורגל


קישורים: ריצהמרתון



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כולם יודעים מי זה מייקל פלפס, אבל לאט לאט גם אנשים שלא יודעים כלום על שחייה מזהים את שאר השמות", ג'ורדן קרוקס, שיאן העולם הטרי ב-50 חופשי בבריכות קצרות




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג