עדכון לפרשה מה-7.3.2016: נכון לרגע זה, הגישה שרת התרבות והספורט מירי רגב את המלצתה לשר הפנים אריה דרעי, על מנת שיעניק לצונה צ'מטאי את האזרחות וזאת על בסיס נישואיה לבן זוגה, המאמן דן סלפטר שלהם ילד משותף. תגובתה של השרה לנושא נמצאת בסוף כתבה זו.
ההמלצה של שרת הספורט:
בשנים האחרונות אנחנו רואים באתלטיקה העולמית יותר ויותר ספורטאים שמייצגים מדינות שהם לא נולדו בהן. במקרים מסויימים יש קשר הדוק בין ספורטאי לבין מדינה שהוא הפך לאזרח שלה לכל דבר. במקרים אחרים, קיימת תופעה של שוק פרוץ כאשר מדינות עשירות כמו למשל מדינות המפרץ הפרסי משקיעות כספים ב"ייבוא" של ספורטאים איכותיים כדי שאלה יעלו אותן על המפה בזירות היוקרתיות ביותר כמו המשחקים האולימפיים ואליפויות העולם.
מה קורה כשיש ספורטאים שהחליטו להפוך את ישראל לבית שלהם | צילום: ארן הרשלג
כאן בישראל זה עובד קצת אחרת. לאורך השנים, איגודי הספורט השונים השקיעו משאבים רבים באיתור ספורטאים יהודים מוכשרים בחו"ל, בעיקר במדינות ברית המועצות לשעבר, והעלתם ארצה. ברגע שמדובר בספורטאי יהודי אין שום בעיה, והוא מקבל תעודת זהות מיד עם עלייתו לארץ. כשמדובר בספורטאים לא יהודים מתחיל הקושי, ואז מתחילה הבירוקרטיה. כמובן שאף אחד לא מצפה ממדינת ישראל להשקיע כסף בייבוא של ספורטאים רק כדי שייצגו את המדינה, אבל מה קורה כשיש ספורטאים שהחליטו להפוך את ישראל לבית שלהם, להוליד כאן את הילדים שלהם ולהתחתן עם ישראלים?
עוד כתבות בנושא
צ'מטאי פרצה בבכי בסיום מרתון סמסונג תל אביב: "רוצה לייצג את המדינה"
צ'מטאי השיגה את הקריטריון לריו 2016
צ'מטאי התמוטטה במהלך מרתון טבריה
האמת, אם נוציא לרגע את המקרה של לונה צ'מטאי, הרצה למרחקים ארוכים הטובה ביותר בארץ כיום, מדובר בהליך בירוקרטי שמסתיים בדרך כלל בחדשות טובות. הרי כמה מבכירי הספורטאים בארץ, או ליתר דיוק הספורטאיות, התחתנו עם ישראלים והחליטו להפוך את מדינתנו למרכז החיים שלהם. קופצת המשולשת חנה קנייזבה עשתה זאת לאחר נישואיה לאנטולי מיננקו הישראלי, גם מטילת הכידון מרגריטה דורדז'ון, אפילו הג'ודאית ההולנדית לינדה בולדר ולרשימה הזאת אפשר להוסיף עוד רבים וטובים. יש להן בני זוג ישראלים, ובכל אחד מהמקרים שצויינו כאן היתה התערבות של משרד הספורט שהובילה שרי פנים שונים במדינה לחתום על אישור מיוחד להליך מהיר לקבלת אזרחות ישראלית.
במקרה שלה, יותר קל להשיג קריטריון אולימפי מאזרחות. לונה צ'מטאי | צילום: צלמי שוונג
בפועל, אזרח זר שמתחתן עם ישראלי/ת צריך להמתין 5 שנים עד לקבלת האזרחות, אבל שרי פנים כמו גלעד ארדן וגדעון סער הבינו בשנים האחרונות שכשמדובר בתרומה למדינה אין שום מניעה מלזרז תהליכים. במקרה של לונה צ'מטאי, שביום שישי האחרון קבעה את הקריטריון האולימפי להשתתפות במשחקי ריו 2016 בריצת המרתון, שום דבר עדיין לא ברור. מסתבר שהבקשה האחרונה שלה ושל בעלה השראלי, דן סלפטר, לבקשת אזרחות ישראלית נפלה בין הכיסאות של משרד הפנים והתשובה שקיבלו אז היתה שמרכז חייה של צ'מטאי הוא לא בישראל. פנינו לשרת הספורט מירי רגב על מנת להבין היכן הדברים עומדים בעניינה של צ'מטאי תגובתה: "אנחנו רוצים אותה באולימפיאדה. השרה מגישה בקשה חוזרת למשרד הפנים לאור הקריטריון האולימפי, ואנחנו מקווים שהוא יעתר לבקשה הזאת. הבקשה תוגש עד אמצע השבוע הבא".
לא היתה צריכה לחכות יותר מדי זמן. חנה קנייזבה מיננקו | צילום: ניר עמוס
"זה מצחיק", אומרת צ'מטאי שנישאה לסלפטר ב-2014 ומסבירה: "אני בישראל מאז דצמבר 2008 (הגיעה לכאן כעובדת הקונסוליה הקנייתית – ד"ב), באוקטובר 2010 אבי נפטר ונסעתי לקניה לשבועיים להלוויה, ביולי 2012 נסענו ל-8 ימים של תחרויות בבלגיה, ב-2014 נסענו לחודש כדי להתחתן ו-2015 נסענו ל-4 ימים למרתון ברלין. אני נמצאת כאן כל הזמן".
בעלה ומאמנה דן סלפטר מוסיף: "צריך להבין שמרכז חייה בשבע השנים האחרונות הוא כאן, בלי שום קשר לספורט. עכשיו היא השיגה קריטריון אולימפי ואני מקווה שתהיה לזה התייחסות". בהתייחס לספורטאיות אחרות שזכו די בקלות לאזרחות ישראלית בתהליך מהיר אומר סלפטר: "הן הגיעו לכאן כספורטאיות אולימפיות עם הישגים מצויינים והיתה להן גם עזרה של אנשים מסוימים. לונה צמחה כאן מאפס, וזה משהו שגורם לה עוד יותר לרצות לתרום למדינה. היא בחרה שמרכז חייה יהיה כאן, כמו לכל זוג היו לנו התלבטויות. אחרי שהבן שלנו נולד לפני שנה ושלושה חודשים שאלתי אותה אם היא רוצה לחלוק את הזמן בין ישראל לקניה, אבל היא אמרה שלא. היא יכלה לגור ולהתאמן בקניה, יחד עם עוד 50 רצות ברמה שלה. היא בחרה לחיות ולהתאמן כאן מתוך מחשבה קודם כל על המשפחה והחברים".
צריך להבין שמדובר במקרה די הזוי. הרצים הישראלים למרחקים ארוכים מעבירים חודשים רבים של אימונים לאורך השנה במזרח אפריקה, באתיופיה וקניה. זה בגלל ששם קיימים תנאי האימון הטובים ביותר לריצה למרחקים ארוכים. במקרה של צ'מטאי, אפשר כנראה רק לברך שהיא בחרה להתאמן כאן לבד כי אחרת לטענות חסרות הבסיס שהגיעו בעבר ממשרד הפנים היה יכול להיות בסיס. אפשר להגיד שהיא הצליחה כנגד כל הסיכויים, והשאלה הגדולה היא מהו הפוטנציאל האמיתי שלה בהנחה שהיא תוכל להתאמן בראש שקט כישראלית, לזכות לתמיכה המתאימה ולהפוך לספורטאית מקצוענית לכל דבר.
ההכנות לריו כבר החלו. לונה צ'מטאי | צילום: באדיבות איגוד האתלטיקה
"אנחנו מקווים שזה יקרה", מסביר סלפטר: "כרגע היא בתקופה של התאוששות אחרי המרתון. אנחנו יודעים שבמשרד הספורט מתכוונים להוציא מכתב לשר הפנים בבקשה לזירוז תהליך האזרחות, אבל זה הדבר היחיד שידוע לנו כרגע. אנחנו מקווים ומאמינים. אחרי שבשנה שעברה הדברים נפלו בין הכסאות, וגם אז לא היה לה קריטריון אולימפי, נקווה שזה יקרה הפעם. גם איגוד האתלטיקה עוזר והוציא מכתב בעניין לשרת הספורט".
"הרבה אנשים מתקשרים ותומכים מאז מרתון תל אביב", אומרת צ'מטאי: "הם מתקשרים בעיקר לבעלי. יש התעניינות גדולה ואנחנו מרגישים שכולם בעדנו". הבעיה היא שגם אם בסופו של דבר הרצה המוכשרת הזאת תקבל את האזרחות, כדאי מאוד שזה יקרה כמה שיותר מהר. המשחקים האולימפיים בריו מתקיימים באוגוסט הקרוב ובקרוב תסתיים תקופת ההתאוששות שלה. היא תיכנס לחודשים הקריטיים שבהם יש הבדל עצום בין להתאמן ו"להתחנן" לאזרחות ישראלית לבין להתאמן בראש שקט כמו כל נציד ישראלי אחר למשחקים האולימפיים בשנת 2016.
למה היא לא מייצגת את קניה? ישראלית היא לא והיא יבוא לכל דבר.
צריך ספורטאים משלנו
קוראים לה לורנה. לא לונה…
שיהיה בהצלחה
אנשים מדהימים
מה ההבדל אם אדם הוא ספורטאי או אינסטלטור? החוק הוא אותו חוק וצריך ליישם אותו באופן שווה.
להביא מישהו אחר שירוץ במקומך כי אתה לא מספיק טוב זה לא ספורטיבי.
קוראים לזה עובד קבלן.