טקטיקה איטית בגמרים הבינוניים והארוכים של הנשים. ב-4 כפול 100 מטרים, בנות ארה"ב כבר טסו לשיא עולם. רנוד לאווילני מתעלה בקפיצה במוט כמו אלוף אולימפי

מאת:חגי אשלגי

•
לונדון 2012, כל הכתבות – כאן
•
לוח שידורי הטלוויזיה הישראלית – כאן
• צילומים: gettyimages
• דיווחים ופרשנות של מרתון הגברים – שידור ישיר בשוונג- כאן

5,000 מטרים נשים
ויוויאן צ'ריוט ומסרט דפאר נפגשו השנה כמה פעמים בליגת היהלום באתלטיקה. בכל פעם הריצה הייתה טקטית עד ההקפה האחרונה. דפאר ידועה כאחת המסיימות המהירות בהיסטוריה של ריצת ה-5,000 מטרים. צ'ריוט, שה-5,000 מטרים הוא הלחם והחמאה שלה (הרבה יותר מה-10,000 מטרים) נראתה כאילו החליטה "להתאמן" במרוצים מול הסיומת נגד דפאר. כך, ריצה אחרי ריצה הגיעו השתיים להקפה האחרונה ולישורת האחרונה.

הגמר האולימפי התחיל באותה מתכונת. קצב חימום מתקדם עד ארבע הקפות לסיום. בשלב זה ביצעה טירונש דיבאבה מהלך ועברה להוביל. היא מכירה את יכולות הסיום של דפאר ושל צ'ריוט במרחק הטבעי עבורן – 5,000 מטרים. דיבאבה התחילה לקצץ את זמני ההקפות ל-68 ובהמשך ל-65 שניות. הקפה לסיום נותרו שלוש אתיופיות ושלוש קנייתיות בתמונה.

הפעמון הדליק תאוצה נוספת אצל דיבאבה. בישורת האחורית נותרו ארבע – טירונש דיבאבה (האלופה האולימפית המכהנת), מסרט דפאר (האלופה האולימפית מאתונה לפני 8 שנים), ויוויאן צ'ריוט (אלופת העולם מ-2009 ו-2011) וסאלי קיפייגו (מדליסטית הכסף ב-10,000 מטרים בלונדון ומדליסטית הכסף באליפות העולם אשתקד ב-10,000 מטרים).

לפני שלוש שנים, באליפות העולם בברלין, נראה היה שמשום מה, החדות התחרותית של דפאר התקהתה בהעדרה של דיבאבה – כאן.

למזלה של דפאר החדות שלה חזרה עם חזרתה של דיבאבה. 250 מטרים לסיום נתנה דיבאבה דחיפה נוספת. דפאר נותרה לה על הכתף, צ'ריוט עדיין רדפה מאחור עם קיפייגו. 100 מטרים לסוף דפאר תקפה. היא חלפה בקלות על פני דיבאבה שניסתה להגביר ללא הועיל. צ'ריוט התחילה במרדף מאוחר מדי. היא עקף את דיבאבה בקלות, אבל דפאר כבר הייתה כמעט על קו הסיום. דפאר ראשונה, צ'ריוט שניה ודיבאבה שלישית. סאלי קיפייגו סיימה רביעית. שלושת הנשים המהירות ביותר ב-5,000 מטרים לקחו את מקומות 1-3.

דוכן מנצחות
1. מסרט דפאר (אתיופיה) זהב – 15:04.25 דקות
2. ויוויאן צ'ריוט (קניה) כסף – 15:04.73 דקות
3. טירונש דיבאבה (אתיופיה) ארד – 15:05.15 דקות

1,500 מטרים נשים
לא זכורה לי ריצת גמר 1,500 מטרים כל-כך מטומטמת. אחרי 100 המטרים ראשונים של סידור השורות עברה הריצה לקצב באמת מביך עבור גמר אולימפי. כאילו שלא נלמד דבר מהתצוגה של דיוויד רודישה ערב קודם.

כך או כך, נגזר על הריצה להיות לא יותר מאשר הקפה תחרותית אחת אחרי שתיים וחצי הקפות חימום. היה צפוי שלצפיפות המוגזמת של הדבוקה יהיה מחיר – וכך היה.

בתחילת ההקפה האחרונה ניסתה אבבה ארגאווי האתיופית בצורה מגושמת ומסוכנת לעשות את דרכה לקדמת הדבוקה. היא נכנסה ברגליים של מורגן יוסני לפניה, והפילה את יוסני לרצפה.

בדיוק כפי שקרה ליוסני בגמר אליפות העולם בדייגו אשתקד (אז הלן אובירי הפילה אותה) יוסני השתטחה על המסלול. מכאן כבר לא הייתה לה תקומה. יוסני נשכבה על המסלול וחבטה עליו בידיה פעם אחר פעם בתסכול ובבכי נוראיים. שנתיים רצופות של אימונים מפרכים ונוכחות בצמרת העולמית נמחקו פעמיים על ידי רצות אחרות שהפילו אותה. אחרי המרוץ היא אמרה שהרגישה מצוין בכניסה להקפה האחרונה והייתה בדיוק במקום הנכון.

ארגאווי, אחת הרצות המהירות השנה בעולם, אבל חסרת ניסיון, נתקעה באחורי הדבוקה וניסתה להתקדם וכך נכנסה ברגליים של יוסני לפניה. ארגאווי שבעצמה כמעט נפלה בהיתקלות, דחפה קדימה. היא הגיעה עד למקום השני. 200 מטרים לסיום אלפטקין הטורקייה (שריצתה עונש השעיה של שנתיים בגין חומרים אסורים אחרי אולימפיאדת הנוער ב-2004) המשיכה להוביל כאשר ארגוואי ומאריאם יוסוף ג'מאל נלחמות מאחוריה על המקום השני.

30 מטרים לסיום ארגוואי נשברה. ג'מאל המשיכה קדימה, אבל טורקייה נוספת – גמזה בולוט – עקפה אותה. בסיום היו אלו טורקיה 1-2.

מאריאם יוסוף ג'מאל היא בעצם זנבש טולה האתיופית שנולדה וגדלה באזור בו גדלו היילה גברסילאסי וקנניסה ביקלה (אזור ארסי שבחבל אורמיה). היא גרה עתה בשוויץ ומתחרה במדי בחריין.

דוכן מנצחות
1. אסלי קאקיר אלפטקין (טורקיה) זהב – 4:10.23 דקות
2. גמזה בולוט (טורקיה) כסף – 4:10.40 דקות
3. מאריאם יוסוף ג'מאל (בחריין) ארד – 4:10.74 דקות.

4 כפול 100 מטרים נשים
הרביעייה ה"שנייה" של ארה"ב העלתה את האמריקאיות לגמר השליחים ערב קודם עם תוצאה נפלאה של 41.64 שניות (פחות מ-3 עשיריות שנייה משיא העולם). המקל עבר חלק והאמריקאיות עלו ראשונות בנינוחות. שתי בנות הוחלפו ברביעיית הגמר. לטיאנה מדיסון וביאנקה נייט הצטרפו אליסון פליקס וכרמליטה ג'טר (במקום ג'נבה טרמו ולורן וויליאמס).

הנבחרות המהירות של ג'מייקה וארה"ב התייצבו זו לצד זו במסלולים 5 ו-6 עם קשתות לא חדות מדי.

עבור האמריקאיות יצאה ראשונה טיאנה מדיסון. אליסון פליקס הגדירה את מדיסון כמומחית לריצה בקשת, ומדיסון אכן רצה קשת ראשונה מהירה והעבירה את המקל חלק לפליקס בישורת האחורית. פליקס מצדה, העבירה את המקל חלק ומהיר לביאנקה נייט עם יתרון קטן, אבל נייט נאלצה להתמודד מול אחת מרצות הקשת הטובות בעולם – ורוניקה קמפבל בראון.

נייט שרדה והעבירה את המקל עם גמגום קל לכרמליטה ג'טר ביתרון של כ-3 מטרים. ג'טר תפסה את המקל בכל הכוח ופשוט הסתערה. לקרון סטיוארט, שקיבלה את המקל עבור ג'מייקה אחריה, לא היה שום מענה. היתרון של ג'טר גדל לכ-6 מטרים.

ארה"ב חצתה את הקו ראשונה עם יתרון גדול ושיא עולם חדש, שמחק את שיא העולם הישן והמזויף של רביעיית בנות מסוממות ממזרח גרמניה משנת 1985. אי אפשר לבוא בטענות לרביעיית ג'מייקה שקבעה שיא לאומי חדש, אך הספיק רק למקום השני.

בעבר כתבנו כאן על "אמנות המקלנות". אמנות העברת המקל ושמירת "מהירות המקל" בלי גמגומים בהחלפות. מסורתית, זוהי נקודה חלשה של הרביעיות האמריקאיות. לא הערב. בנות ארה"ב הביאו את המקלנות לכדי אמנות והפרס בהתאם – שיא עולם ומדליית זהב אולימפית.

דוכן מנצחות
1. ארה"ב זהב – 40.82 שניות (שיא עולם)
2. ג'מייקה כסף – 41.41 שניות (שיא לאומי)
3. אוקראינה ארד –42.04 שניות (שיא לאומי).

4 כפול 400 מטרים גברים
ב-100 שנות קיומו של מרוץ השליחים הארוך, אפשר לספור על כף יד אחת את מספר המקרים שבהם השתתפה ארה"ב ולא לקחה זהב. הערב זה קרה שוב. אחרי שאפילו אצן אמריקאי אחד לא עלה לגמר המרוץ האישי לרבע מייל, ברור היה שארה"ב פחות חזקה מתמיד. השאלה הייתה רק לאיזו מדינה יש עומק מספיק כדי לחבר רביעייה שתנצח אותה.

בבאהמאס ישנם כמה רצי הקפה אחת מצוינים. שניים מהם עלו לגמר במרוץ האישי והטוב שבהם – כריס בראון – פתח ראשון בשליחים. הרץ השני עבור הבהאמאס הוא השני הכי מהיר שלהם בלונדון – דמיטריוס פינדר. הטקטיקה שלהם הייתה ברורה – לייצר יתרון שנבחרות אחרות יתקשו לצמצם.

היא עבדה רק עד סוף ההקפה השנייה. ארה"ב שמרה על פיגור קטן ובהקפה שלישית טוני מקיי רץ נפלא עבור ארה"ב ועבר למקום הראשון. רביעי, במקום לשון מריט הפצוע, רץ אנג'לו טיילור הוותיק.

טיילור רץ ריצה טקטית נבונה. הוא נצמד לשפת המסלול שאילצה את רמון מילר מהבאהמאס לרוץ סביבו. אבל מילר לא התפתה לעקוף בקשתות והמתין לישורת האחרונה. ב-50 המטרים האחרונים קרה לטיילור מה שקרה לו בגמר ה-400 מטרים משוכות. הוא שבק והתקצר. מילר תקף ועקף בסיומת מרשימה כ-40 מטרים לפני הקו.

מרטין רוני עם סיומת נהדרת לבריטניה, פספס מדליה ב-13 מאיות שנייה בלבד אחרי טרינידד וטובגו.

שוב ראינו את הירידה של רצי ארה"ב במאוצים עד 400 מטרים. כנראה שזה מה שקורה כשטובי ומהירי הבנים מוצאים את דרכם הטבעית (והרווחית) לליגת הפוטבול.

דוכן מנצחים
1. בהאמאס זהב – 2:56.72 דקות
2. ארה"ב כסף – 2:57.05 דקות
3. טרינידד וטובגו ארד – 2:59.40 דקות.

בקיצור
• רנוד לאווילני הצרפתי עמד בלחץ הגדול מכולם בקפיצה במוט. אחרי שתי פסילות, וכאשר הגרמני ביורן אוטו לפניו, חייב היה הצרפתי לעבור את הרף בגובה 5.97 מטרים. בניסיון האחרון הוא עשה זאת. מעל לגובה הזה, לגרמני כבר לא היה מענה. זהב לצרפת כסף וארד לגרמניה.

• בתחרות ידויי הפטיש לנשים הוכח ש"שכונה" יכולה להיות גם באצטדיון האולימפי בלונדון. התברר שהשופטים לא מדדו נכון (או לא רשמו נכון) את היידוי החמישי של בטי היידלר הגרמנייה. לאחר דקות ארוכות של מתח, התדיינויות וסידורים, תוקנה המדידה והיידלר קיבלה את מדליית הארד המגיעה לה.

• כבר במוקדמות ה-4 כפול 100 מטרים לגברים שברה הרביעייה האמריקאית את שיא ארה"ב (בלי טייסון גיי). ראשונה ושנייה עלו הרביעיות של ארה"ב וג'מייקה. אבל ג'מייקה רצה בלי בולט ובלי אסאפה פאואל.

חגי אשלגי
שואף לתנועה