במרוצי אולטרה מרתון למרחקים ארוכים כבר היו כמה מקרים שבהם נשים ניצחו בדירוג הכללי, וככל שהמרוץ יותר ארוך כך גדל הסיכוי שזה יקרה. מצד שני, מה שקורטני דאוולטר עשתה במרוץ מואב 240 (למרחק של 240 מייל שהם 384 ק"מ) הוא בהחלט נדיר. לא רק שהיא ניצחה, היא גם הקדימה את השני בדירוג בפער של לא פחות מ-10 שעות.
עוד כתבות בנושא
אולטרה ברקלי: אחת התחרויות הקשו שרוב האנשים לא שמעו עליה
איך מתמודדים עם משברים באולטרה מרתון?
רגע לפני שהשלים 10,000 ק"מ ב-100 ימים רץ האולטרה התמוטט
דאוולטר בת ה-32 החלה להשתתף במרוצי אולטרה מרתון בשטח בשנת 2011 אבל הפריצה הגדולה שלה בתחום היתה בשנה שעברה כשניצחה בשני מרוצים ל-100 מייל ו-100 ק"מ בקולורדו ואריזונה, שם שברה את שיא המסלול לא רק לנשים אלא לנשים ולגברים. אם זה לא מספיק, בפברואר האחרון היא שברה את השיא האמריקאי בריצת 24 שעות עם מרחק של 155.4 מייל (248.6 ק"מ).
דאוולטר היתה בצעירותה גולשת סקי קרוס קאנטרי, שזה אחד מענפי הסבולת המפרכים ביותר שרבים ממנו הפכו לרצי אולטרה מרתון. אחרי שסיימה את לימודיה במכללה עשתה הסבה לריצה, ומהמרתונים עברה די מהר לאולטרה מרתונים. ב-39 מרוצים שבהם השתתפה מאז 2011 היא ניצחה בשמונה וסיימה על הפודיום בתשעה נוספים.
מבחינתה, זה לא ממש משנה אם היא מנצחת רק נשים או גם את כל הגברים: "כשאני מתחרה ממש לא איכפת לי אם אני רואה מלפני גבר או אשה. אני מאוד תחרותית ורוצה לנצח כל אחד, אני גם חושבת שאולטרה מרתון זה המקום שבו נשים יכולות להתחרות מול הגברים".
את עולם מרוצי האולטרה מרתון בארצות הברית היא די הדהימה בביצועים שלה לאורך השנים, במיוחד כשניצחה במרוץ ה-100 מייל בקולורדו, שבו רצה את 19 הקילומטרים האחרונים במצב של עיוורון זמני שלא ממש ברור מה היה מקורו, אולי חסר תזונתי.
חודש לאחר מכן היא התייצבה למרוץ מואב 240 שלאנשים לוקח בדרך כלל 3 עד 5 ימים לגמור אותו. המרוץ הזה שמתקיים בהרים ובקניונים באזור יוטה בארצות הברית, כולל גם טיפוס מצטבר של כ-9,000 מטר. "בסך הכל הסתקרנתי לדעת מה עוד הגוף והמוח שלי מסוגלים לעשות", סיפרה דאוולטר. היא לא ממש תיכננה לנצח את המרוץ הזה: "היה כאן יותר נסתר מן הגלוי. המרחק, משך הריצה, כל מה שרציתי היה ללמוד איך לרוץ למרחק של 200 מייל". בפועל, פחות או יותר באמצע הדרך של המרוץ היא נכנסה למתחם העזרה הראשונה בזמן שהרץ המוביל עד לאותו רגע תפס קצת מנוחה. היא יצאה משם לפניו ומאותו רגע לא ראתה אף אחד אחר עד שחצתה את שער הסיום בזמן של 57 שעות. "אחרי 300 קילומטר נשכבתי ל-20 דקות וחשבתי שאשן קצת, אבל המוח שלי פשו לא היה מוכן להפסיק", היא סיפרה. קצת לאחר מכן היא הרגישה שהעיניים שלה נעצמות. "שכבתי שוב ונרדמתי בדיוק לדקה אחת, זו היתה השינה הכי איכותית שהיתה לי אי פעם. זה הרגיש כאילו ישנתי חצי שעה והייתי מוכנה להמשיך".
אגב, אחרי זה הגיעו גם הזיות מוזרות, אבל עם הביצועים באמת אי אפשר להתווכח ואין ספק שההופעה של דאוולטר במואב 240 היתה אחת המרשימות שנראו בעולם האולטרה מרתון בשנה האחרונה.
