מי שמכיר מקרוב את הישראמן, תחרות איש הברזל של ישראל, יודע שמעבר לעובדה שמדובר בתחרות הסבולת המובילה בישראל, היא גם חממה לסיפורי ספורט אנושיים. כל אחד ממשתתפי הישראמן הוא סיפור מרגש בפני עצמו, והפעם אנחנו מביאים את סיפורה של אחת המשתתפות הקבועות בשנים האחרונות.

בלי לראות, היא כבר ראתה כמעט את כל העולם על האופניים. אורלי טל ומלווה | צילום: באדיבות אורלי טל

עוד כתבות בנושא 
כיצד מתכונן עיוור בן 70 למרתון הראשון בחייו? 
אורן בליצבלאו קבע את התוצאה הטובה ביותר לעיוור באיש ברזל 
נגמר לכם הכוח? כך תתנהלו נכון בחצי ישראמן 

אורלי טל בת ה-58 רוכבת על אופניים כבר יותר מ-20 שנה, פחות או יותר מהיום שבו התעוורה לחלוטין, כי עד אז היא התמודדה עם לקות ראייה כתוצאה מהתפתחות של דלקת פרקים בגיל שנתיים. זה לא מפריע לה לרכוב, בעיקר בשטח, אבל גם על מסלול הרכיבה המפרך של הישראמן. ב-7 השנים האחרונות היא החמיצה רק תחרות אחת, והיא תמיד רוכבת במסגרת שלשה – לפעמים במרחק המלא (180 ק"מ רכיבה) ולפעמים בחצי המרחק. השנה היא מגיעה לאילת בפעם השמינית כדי לחלוק שלשה עם בן אנוש שישחה ועם לירון תלמי שתרוץ.

מחלוצות הרכיבה לעיוורים

העיוורון לא מגביל את אורלי טל לעסוק בכל פעילות ספורט שמעניינת אותה: "חוץ מהרכיבה אני מטפסת, גולשת בסקי מים, מתכוונת לשחות בצליחת הכנרת ורק לא יכולה לרוץ בגלל המפרקים כי אם יכולתי הייתי עושה את זה", היא מספרת, "אבל אופניים זו השריטה העמוקה. אני רוכבת בארץ ובחו"ל במקומות מגניבים. רכבתי בצרפת, אקוודור, אוסטרליה ואירופה ואני רוכבת בעיקר שטח. באופני כביש אני רוכבת פעם בחודשיים וכמובן בישראמן כשהמסלול מוקדש לרוכבי האופניים".

להרשמה לשלשות בישראמן לחצו כאן

כמובן שאורלי טל רוכבת באופני טנדם, המיועדים לשני רוכבים ובמקרה שלה היא ומלווה מזדמן שרואה. למעשה היא היתה מחלוצי הרכיבה לעיוורים בארץ והקימה את תחום אופני הטנדם בעמותת "אתגרים" בירושלים. אחרי 22 שנים של רכיבה, בעיקר בשטח, אפשר לנחש שגם היא עברה לא מעט נפילות כואבות ובשלושה מקרים זה נגמר באשפוז והחלמה ארוכה. "בפעם הראשונה היו לי שברים בצוואר ובירך והייתי מושבתת לשלושה חודשים. בפעם השנייה פגעה בנו מכונית במרחק של 5 דקות מהבית. אבל אני תמיד ממשיכה לרכוב, אבל קודם כל אני מקשיבה להוראות של הרופאים ואז ממשיכה. מאז הנפילה האחרונה אני פחות משתוללת ופחות עושה סינגלים, אבל הנפילות האלו לא יגרמו לי להפסיק לרכוב. את המלווים שלי זה קצת יותר מלחיץ. בנפילה האחרונה הייתי צריכה להרגיע את המלווה שלקח את זה קשה, זה חלק מהעניין".

חוזרת בפעם השמינית לישראמן. אורלי טל עם מלווה | צילום: באדיבות אורלי טל

חלק מהעניין של אורלי טל ברכיבה קשור לא מעט גם לישראמן. הפעם הראשונה שלה היתה ב-2011, ודווקא אז היא בחרה לרכוב בשלשה למרחק המלא באירוע שנחשב אולי לקשה אי פעם במסלול הישראמן הנוכחי בגלל תנאי מזג האוויר הקשים. "זה היה מטורף כי רכבנו ולא זזנו ופשוט קפאנו למוות. אופני הטנדם הם קצת יותר מאסיבים, כי מסביב אמרו לי שאנשים כמעט עפים מהאופניים בגלל הרוח. אז האופניים שלנו יותר כבדים אבל עדיין היו קטעים מפחידים. והיתה עוד תחרות לפני 3 שנים שבה רכבתי בשלשה של אנשים עם מוגבלויות וזה היה ממש מגניב. הצלחנו אפילו להגיע לפניהם לקו הסיום ולחכות להם שם".

מי שהיתה בעבר אחת מחלוצות הרכיבה באופני טנדם לעיוורים, אמנם לא נחה פיזית אבל בהחלט יכולה לנוח על זרי הדפנה כשמדובר בהתפתחות של הענף בקרב חובבי הספורט העיוורים בישראל כפי שמספרת אורלי טל: "זה מטורף, לאט לאט התחילו לקום קבוצות כמו "כן ולא", שאני רוכבת איתם והקימו מועדונים בכל הארץ. בכל שנה יש יותר ויותר טנדמים ועכשיו כבר התחילו לעשות תחרויות, התחום הזה פורח. כל הזמן מחפשים עוד רוכבים מלווים, וזה מדהים שאנחנו רואים כמה שיותר מזה".