לא מעט ספורטאים ישראלים הולכים רחוק ומגיעים עד הקצה, אבל השחיין רם ברקאי באמת שבר שיאים חדשים. ראיון עם שיאן העולם בשחייה במים קפואים
מאת:דני בורשבסקי
אנשים בבגדי ים בתוך מים קפואים זה לא מחזה חדש. כבר שנים שברוסיה נוהגים לטבול במים הקפואים בחורף כדי להמריץ את זרימת הדם, ובכל שנה התמונות היפות האלה מגיעות במוקדם או במאוחר למהדורות החדשות. אבל מתי בפעם האחרונה ראיתם מישהו ששוחה קילומטר וחצי במים קפואים של פחות ממעלה אחת?
עוד כתבות בנושא
> רם ברקאי האיש הכי קר רוח בסביבה
> טיפים לשחייה עם חליפה
> אלעד בנימין בטור אישי
> טל סנונית בראיון אישי
זו דווקא מסורת שהיא לא עתיקת יומין כי רק ב-2008 עשו את זה בפעם הראשונה. ועכשיו הייתם מצפים לקרוא על איזה סקנדינבי משוגע שגדל בקרחונים, אבל מסתבר ששחיין המים הקפואים הבולט בעולם גדל בכלל בקיבוץ. קוראים לו רם ברקאי, הוא בן 56, ובעולם הקטן של השחייה במים קפואים מכירים אותו כשחיין דרום אפריקאי, כי שם הוא העביר את החלק השני של חייו אחרי שהשתחרר מהצבא כקצין שריונר בדרגת רב סרן.
"הים מלא בכרישים לבנים"
הוא גדל בקיבוץ מעגן ולפני שעזב את הארץ למד מדעי המחשב בטכניון. ב-1987 עזב ליפן עם אשתו הדרום אפריקאית ולבסוף בשנות התשעים התבסס בקייפטאון שם הקים חברת ניהול השקעות. רגע לפני שהוא טס מקייפטאון לטיול שחייה באנטרקטיקה, ולא בפעם הראשונה, תפסנו אותו לשיחה על התחביב/מקצוע הלא רגיל שלו והסיכונים שבאים אתו.
איך הופכים לשחיין מים קפואים? אתה שחיין במקור?
"מעולם לא הייתי שחיין תחרותי, אבל כמי שגדל על שפת הכנרת הייתי לא מעט בים. תמיד הרגשתי נוח בים ולא משנה באיזו מסגרת: כשחיין, כגולש או כצוללן. היכן שאני גר בקייפטאון, יש שני אוקיאנוסים – ההודי והאטלנטי. בהודי טמפרטורת המים נחשבת לחמה, 20 מעלות, אבל הים מלא בכרישים לבנים. האטלנטי הוא מאוד קר בגלל הזרמים מאנטרקטיקה, כך שטמפרטורות המים נעות בין 9 ל-15 מעלות כש-12 זה הממוצע. זו הסיבה לכך שהתרגלתי לשחות בטמפרטורה של 12 מעלות. בהמשך, מאוד ריתק אותי לבדוק באיזה קור ניתן לשחות. אני אדם של אתגרים והרפתקאות, והמים הקפואים בחרו אותי".
ובכל זאת המרחק מכאן ועד ל-0 מעלות הוא גדול. איך הגעת לזה?
"מאוד הושפעתי מאשה אמריקאית בשם לין קוקס, שהיתה הראשונה לשחות במים של אנטרקטיקה. פגשתי אותה בסן דייגו לפני מספר שנים ובנוסף התייעצתי אתה לפני שנסעתי לאנטרקטיקה בפעם הראשונה ב-2008. נסעתי לשם כדי לשבור שיא ולשחות בנקודה הדרומית ביותר שמישהו אי פעם שחה בה.
"עד אז שחו שם שני אנשים, אחת ב-60 דרום, אחד ב-65 דרום ואני הגעתי לקו 70 דרום ושחיתי באגם קפוא בתוך אנטרקטיקה. הבנתי שמצאתי נישה שאני טוב בה ורציתי למסד את זה ולהביא עוד אנשים לתחום. בשנת 2009 אחרי ששחיתי באגם ציריך 2.3 ק"מ בטמפרטורת מים של 4 מעלות באמצע החורף, החלטתי להקים את ההתאחדות הבינלאומית לשחייה במים קפואים. כאן לא מדובר בלהיכנס למים קפואים ולצאת מהם מסיבות בריאותיות. כאן צריך ממש לשחות במים הקפואים למשך זמן, וככל שתשחה טוב יותר כך תהיה פחות במים".
ברקאי בתחרות למרחק של 2,150 מ'
בדיוק כפי שזה נשמע, העיסוק של רם ברקאי הוא מסוכן מאוד בגלל ההיחשפות למצבים של היפותרמיה. הוא עצמו כבר הצליח להתגבר על זה כדי לשבור לא מעט שיאים כמו שחייה בטמפרטורה של 0.2 מעלות באנטרקטיקה, שחייה לילית מסביב לאי רובן מדרום לקייפטאון, שחייה במיצר ברינג שבקוטב הצפוני, באירלנד ובסקוטלנד והרשימה הזאת לא נגמרת. בתור מי שמקדיש כיום את חייו לנושא הזה, נראה שאין מאושר מברקאי, שאמנם מופיע בתקשורת כדרום אפריקאי אבל עבורנו הוא הישראלי היחיד שעוסק בתחום הזה. השאלה הגדולה היא עד כמה הוא מסכן את עצמו, על אחת כמה וכמה כשהוא בוחן את הגבולות שלו מחדש.
"אחרי 15 דקות במים קפואים אנחנו אמורים למות"
"רופאים אומרים שאחרי 15 דקות במים קפואים אנחנו אמורים למות. אז אני מכיר לא מעט אנשים בשנות החמישים והשישים לחייהם ששוחים 50 דקות במים בטמפרטורה של 4 מעלות באנגליה והם בריאים מאוד. מה שהכי מרתק אותי זה המוח האנושי, והיכולות שלו לגרום לגוף לעמוד בדברים שמבחינה פיזיולוגית הם בלתי אפשריים".
וכמה אנשים בעולם מתעסקים כיום בדבר הזה?
"אני יכול להגיד שבניו המפשייר יש כיום אנשים שמנסים לשחות מייל במים קפואים בכל סוף שבוע. בסוף השבוע האחרון היו באירלנד עוד 10 שחיינים שניסו להפוך לשחייני קרח רשמיים. אני ניסחתי עם משפטנים כללים ברורים לנושא הזה ויש לנו דירקטורים בכל העולם. אנחנו לוקחים את הנושא הזה בכל הרצינות ועד היום שחיינים מ-11 מדינות בעולם הפכו לשחייני מים קפואים, למעשה מדובר ב-12 מדינות אם מחשיבים אותי כישראלי".
בלא מעט ענפי ספורט, אקסטרימים ככל שיהיו, נוהגים לומר שכל אחד יכול לנסות. מה אתה אומר למי ששואף להפוך לשחיין קרח?
"תמיד האמנתי בזה שאנשים רבים יכולים לעשות את מה שאני עושה. אף פעם לא חשבתי שאני מיוחד. מה שכן, הדבר הזה דורש הרבה אימונים וראש מאוד מאוד חזק. אני יכול להגיד שיש לי משיכה טבעית למים קרים, אני מסתדר איתם מצוין לעומת רוב האנשים ואני גם מתאושש מהם טוב. מה שכן, יש לא מעט אנשים שמגלים שגם להם יש את היכולות האלה, וגם כאלה שעושים זאת טוב ממני. זה רק מחזק את הנקודה שלי. נכון הספורט הזה מסוכן ופעמים רבות ראיתי אנשים על הקצה, אבל זה בדיוק כמו לטפס על הרים. צריך להתמסר לזה וחייבים כושר מצוין והרבה אימונים".
איך מסתגלים למים כל כך קרים?
"צריך להתחזק יותר ויותר כי כשהמים מגיעים ל-10 מעלות זה כבר נהיה ממש קר. לי זה היה קשה מאוד בהתחלה, הייתי מגיע למצבים של היפותרמיה כבר ב-15 מעלות וכיום זו טמפרטורת מים שאני שוחה בה כמעט כל יום. אני חושב שמים קרים מאוד ממכרים בסופו של דבר, ככה אני מרגיש גם כשאני רואה את כל השחיינים האחרים שנדבקים ב'חיידק' הזה. זה מאוד ממריץ, זה מרענן את מחזור הדם ובכלל, כשאתה מסיים שחיה במים קפואים אתה בהיי גדול אבל רק אם התאוששת מזה כמו שצריך.
"אני באמת מאמין שהעיסוק הזה בריא, הבעיה הכי גדולה היא שאחרי שעושים את זה לאורך זמן מתחילים לסבול מהחום. אני באופן אישי סובל מאוד כשהטמפרטורה בחוץ עולה על 30 מעלות".
ספר קצת על אנטרקטיקה, מקום בו היית לא מעט פעמים.
"נטרקטיקה זה סיפור אהבה. הגעתי לשם בפעם הראשונה בשנת 2008 כשטסנו לשם מקייפטאון במטוס רוסי והגענו לנקודה דרומית מאוד. גרנו באוהלים, טיילנו ושחינו. זה המקום הכי יפה בעולם והוא גם לא שייך לאף אחד. פשוט מדבר לבן ענק עם 90 אחוז מהמים המתוקים שיש בעולם, זה פשוט מדהים".
מהי השחייה הכי מטורפת שעשית?
"הדבר הכי מטורף שעשיתי היה לשחות בסיביר, כשבחוץ היו 33 מעלות מתחת לאפס. כשאתה יוצא מהמים וכל כך קר בחוץ זה מאוד מסוכן לריאות. חוץ מזה איבדתי תחושות באצבעות הידיים והרגליים, ובכלל כשטמפרטורת הגוף מגיעה ל-30 מעלות אתה נמצא בסיכון גדול של נזק למוח או ללב. השחיה עצמה היתה נוחה אבל היציאה מאוד לא, ולקח לי כמה חודשים להתאושש מזה".
ואחרי כל זה, מה עוד נותר לך לעשות?
"אני רוצה להמשיך ולבדוק עד כמה רחוק אני אוכל להגיע מבחינת שחייה. אני יודע שאנחנו קרובים לקצה, אבל מצד שני אנחנו רק מתחילים ללמוד איך להסתדר עם תנאים כל כך קיצוניים. אני מניח שתוך 5-10 שנים מישהו יצליח לשחות 5 קילומטרים בטמפרטורת מים של 0 מעלות, אני מניח שזה לא יהיה אני".
דני בורשבסקי
