הנה נושא שיש עליו טאבו ואם שרי הממשלה היו יכולים להטיל עליו צנזורה אז גם זה היה קורה. מדובר בנושא שכולם מתעלמים ממנו ומדחיקים אותו, אך בסופו של דבר מדובר בפעילות טבעית, ביולוגית ובסך הכל די הגיונית אם מנתחים את הזרזים אשר יוצרים אותה. אז במקום ללכת סחור סחור, בואו ניגש ישר לעניין. האם קרה לכם בזמן מאמץ גופני כמו ריצה, יוגה, חדר כושר, רכיבה או שחייה ש"הפרחתם/ן" או יצא לכם "פוק", נוד, פלוץ, "יונה" או איך שאתם לא קוראים לתופעה המביכה אך הטבעית הזו? כנראה שכולנו היינו שם. בואו נשים את הדברים על השולחן, לעתים בזמן פעילות מאומצת האירוע הזה קורה, זה לא סקנדל אם אתה רץ בפארק הירקון לבד, אבל אם אתם במהלך אימון קבוצתי עם אנשים חדשים או וותיקים זה כבר סיפור ש"מריח" אחרת. השאלה היא לא מה לעשות עם הבושה, אלא מדוע זה קורה וכיצד ניתן לצמצם או לחסל את התופעה – הנה כמה סיבות ופתרונות לסוגייה.
צ פ ו | נחשו מי בסרטון "הפריחה יונה"
עוד כתבות בנושא
מחקר חדש: שעת ריצה מוסיפה עוד 7 שעות לחיים
קראתם מאמר רפואי בריאותי? כך תקראו אותו נכון ובאופן מדוייק
אילו בדיקות ספורט אתם צריכים לעשות?
עודף אוויר
הסיבות להופעת גזים הן רבות, אומר ד"ר ניקט סונפל, הסיבה הראשונה היא מה שקרוי "נשימה כבדה". מדובר בעודף אוויר הנלכד בתוך מערכת העיכול ומשתחרר דרך פי הטבעת. קרוב לוודאי שיהיה לכם קשה לשלוט בכמות האוויר אותו אתם שואפים לריאות, אך במידה ותפנימו את הנושא של נשימה כבדה, יש סיכוי גבוה שתצליחו להיפתר מהבעיה הזו. זה אמנם מצריך תרגול מקדים ושינוי הרגלי נשימה, אך בסופו של דבר זה יוביל אתכם אל דרך המלך המבושמת.
מדובר בעודף אוויר הנלכד בתוך מערכת העיכול. גם למיניונים זה קורה?
אוויר כלוא נפלט החוצה
"מסתבר שהזיעה בזמן פעילות גופנית, מאיצה את פעילות מערכת העיכול. אימון ותרגילים אירוביים עוזרים למעשה להעביר את המזון דרך תהליך עיכול מהר יותר ובכך לגרום לשחרור גזים שנתפסו במערכת העיכול", טוען ד"ר סונפל. למרבה הצער, גם תרגילים אנאירוביים כמו אימוני כוח – לא יתנו תוצאה טובה יותר. "בכל פעם שאתה עושים אימון המשלבים את שרירי הליבה, זה גורם להתאמצות המעי הגס ומביא לידי כך שאוויר כלוא ייפלט החוצה".
גם ביוגה זה קורה. לא מפסיקים להתבדח על זה בפורומים הרלוונטיים
איך להפסיק את הסירחון שלך
אולי לא ניתן להפסיק את התופעה, אך בהחלט יש פעולות מניעה שאתם יכולים לעשות. "לפני ריצה הימנעו ממזונות ובהם חיטה, תירס ותפוחי אדמה, וירקות כמו ברוקולי, כרוב, עדשים וכרובית", אומר ד"ר סונפל, "כמו כן אני ממליץ להימנע ממים מוגזים. במהלך הריצה התמקדו בנשימה ונסו לנשום דרך האף ולנשוף דרך הפה". חשוב לזכור שמדובר בסופו של דבר בעובדת חיים ביולוגית פשוטה ביותר ולא בגזירת גורל. אף אחד לא חסין מ"שחרור" בין אם הוא במרוץ, במסלול, בחדר הכושר או בשיעור יוגה. ניסיון להחזיק את זה בבטן יכול להוביל לנפיחות והתכווצויות שרק ירעו את המצב. אז תעשו לעצמכם טובה ותשחררו…
גם נשים "מפריחות"? כמובן!
כתבה ברמה של הנאד
כתבה מלאה באוויר חם
בספר פיסיולוגיה קראתי שרק למי שאין מערכת עיכול אין נאדים. היה עדיף שהכתבה תתרכז בעצות טקטיות כיצד להסוות, להחליק, לטשטש, לבלבל ולרמות ("זה לא אני אלא מישהו אחר"). אני הייתי מציע, למשל, לרוץ בצד או מאחור אם יש בעיית נאדים, אבל לרוץ לפני מי שתוקע נאדים. פתרון אחר: להעמיד פנים שיש לנאדים ריח ניחוח וכך הכל יסתדר בחיים.
מי שלא מפליץ מת. משפט זה כפול משמעות; מתים כבר לא מפליצים. ומי שלא מצליח לשחרר גז מהמעי התחתון מסכן חייו עד מוות. חד משמעית!
אז מתחרי טריאתלון ומרוצים באופן כללי: תפליצו חפשי. ממילא אתם באוויר הפתוח. בסוגי פעילות סגורים בחלל פחות מאוורר אכן פחות נעים ולא אסתטי לשחרר גז מעיים. אז אם אין ברירה, הולכים לשרותים. כמו פיפי וקקי.
אבל אל תלאו את עצמכם בשיטות כיצד לנטרל, להסתיר, למנוע או שטויות כאלה. תפליצו כי בנפשכם הוא.