נוירופתיה מתארת מצב של פגיעה כלשהי במערכת העצבים. נוירופתיה פריפרית מתארת מצב ספציפי בו הפגיעה היא במערכת העצבים ההיקפית. הכוונה למערכת מסועפת של עצבים היוצאים מהמרכז השולט על מערכת העצבים בגופנו – המוח וחוט השדרה, ומעבירה את כל האינפורמציה מהמוח וחוט השדרה אל כל המערכות בהיקף הגוף: אברים פנימיים, שרירים וכדומה.
נוירופתיה פריפרית – סיבות לתופעה:
נוירופתיה פריפרית הינה תופעה מוכרת, ויש מגוון סיבות שיכולות להוביל להיווצרות מצב פתולוגי שכזה. בחלק מהאנשים עם נוירופתיה פריפרית, הסיבה למחלה הזו אצלם נובעת ממרכיב גנטי-תורשתי – שעבר מדורות קודמים אליהם. במקרים אחרים, תופעה זו תיווצר על רקע פציעה או פגיעה אחרת ברקע.
אצל חלק מהאנשים עם נוירופתיה פריפרית, הסיבה היא מחלה או בעיה גופנית אחרת, שעוררה ויצרה תסמינים ותופעות לוואי שונות, שאחת מהן יכולה להיות נוירופתיה פריפרית. דוגמאות למצבים שכאלה יכללו תופעות גופניות ותחלואות כמו כשל תפקודי בכליות, חוסר איזון במערכת ההורמונלית מסיבות שונות ועוד.
מעבר לסיבות שצוינו כאן – אחת המחלות עם הקשר החזק ביותר להיווצרות נוירופתיה פריפרית היא מחלת הסוכרת, אשר בין היתר פוגעת בשלמות ויעילות האלמנט התחושתי בתוך מערכת העצבים ההיקפית, שכאמור נפגעת אצל מי שסובל מנוירופתיה פריפרית.
לעתים התופעה היא סימפטום של מחלה או בעיה גופנית אחרת | צילום Shutterstock
נוירופתיה פריפרית – סוגים:
ישנם מעל 100 סוגים ידועים וגרסאות מוכרות של נוירופתיה פריפרית, כאשר לכל אחד מהסוגים הללו תסמינים ייחודיים המבדלים בינו לבין סוגים אחרים של המחלה, ומכאן גם כלי האבחון והזיהוי ישתנו בהתאמה. לשם הקלה על יכולת הרופאים ואנשי מקצועות הרפואה והמחקר לזהות את כל הסוגים הרבים והשונים של מחלה זו, סווגה נוירופתיה הפריפרית לכמה תת קטגוריות עיקריות:
1. נוירופתיה מוטורית: מתארת מצב של פגיעה בעצבים ששולטים על שרירים ותנועה בגופנו, וכך יכולה להיווצר פגיעה ביכולת שלנו להשתמש בשרירים אלו לפעולות בסיסיות כמו: הזזת הידיים, הליכה ואף דיבור בצורה ברורה והיכולת לדבר.
2. נוירופתיה תחושתית: נוירופתיה תחושתית או נוירופתיה סנסורית, מתארת פגיעה בעצבים האחראיים על תחושה, כמו כאב, חום, קור, מגע וכדומה. פגיעה נוירופתית שכזו תוביל לירידה ועד חוסר תחושה, דבר שיכול להיות גורם בעייתי בהתנהלות יומיומית ואף לסכן את הסובל מבעיה זו בפציעות.
3. נוירופתיה של מערכת העצבים האוטונומית: מעבר לפעולות הרצוניות שאנו מבצעים בעזרת מערכת העצבים המרכזית וההיקפית שלנו – יש גם סט שלם של פעולות שאנו מבצעים ללא שליטה ישירה, והן מתרחשות בצורה רפלקסיבית ובפיקוח חלק של מערכת העצבים שלנו, אשר נקרא מערכת העצבים האוטונומית. פעולות אלו יכללו: נשימה, קצב זרימת דם (דופק ולחץ דם) ועוד. פגיעה לחלק זה של מערכת העצבים שלנו יכול להיות מסוכן וקריטי.
4. שילוב של מספר סוגי נוירופתיות: יכולים להיות מצבים בהם המטופל סובל משניים ואף שלושה סוגים שונים של נוירופתיות בגופו. החשיבות כאן היא בזיהוי התסמינים השונים של כל סוג של נוירופתיה פריפרית ממנה סובל האדם – ומתן טיפול רלבנטי, בהתאם לסוג שהתגלה.
חשוב לזהות את התסמינים | צילום: shutterstock
נוירופתיה פריפרית – תסמינים:
התסמינים הצפויים של הסובלים מנוירופתיה פריפרית ישתנו בהתאם לסוג הנוירופתיה הקיימת והאברים שעליהם המחלה משפיעה. התסמינים יתפרסו על קשת סימפטומטית רחבה שיכולה לכלול: תחושת נימלול , ירידה תחושתית, תחושת שריפה ועד כאבים חזקים ושיתוק במצבי קיצון של נוירופתיה.
תסמיני הנוירופתיה הפריפרית בפירוט: חולשה שרירית, התכווצויות שריר, פסיקולציות (קפיצות) בשריר, ירידה במסת עצם, ירידה במסת שריר, שינויים בעור, שיער וציפורניים, הירדמויות, ירידה תחושתית באיברים מסוימים ואזורים מסוימים בגוף, איבוד ופגיעה בשיווי המשקל, איבוד תחושה ברגליים ובזרועות, הפרעות שונות ברמה הרגשית והפסיכוגנית, הפרעות בשינה, פגיעה בתחושת כאב (דבר שמוריד מגננות ועלול להעיד את הבנאדם הסובל ליותר פגיעות ופציעות), פגיעה במנגנון ההזעה – דבר הגורם לאי סבילות לחום, פגיעה בשליטה בשלפוחית השתן, סחרחורות, התעלפויות (עקב פגיעה בשליטה המיטבית בלחץ הדם), פגיעה בשליטה מלאה בסוגרים (יכול להתבטא בעצירות, שלשולים, אי מתן שתן), קושי בבליעה ועד מצבים מסכני חיים כמו: קושי בנשימה וקצב לב לא סדיר.
כל התסמינים הללו של נוירופתיה פריפרית יכולים להראות כמו תסמינים של מחלות ומצבים רפואיים אחרים, ולכן חשוב להיבדק על ידי רופא המשפחה והגורמים הרפואיים הרשמיים הרלבנטיים לשם אבחון וטיפול מתאימים לסוג הנוירופתיה הפריפרית או המצב הרפואי שישנו.
נוירופתיה פריפרית – אבחון:
נוירופתיה פריפרית מגוונת מאוד בפגיעה שלה באיברים שונים בגופנו ובתסמינים השונים שכל סוג של נוירופתיה פריפרית מביאה איתה. גיוון זה מוביל לאתגר אבחוני וטיפולי לגורמים המטפלים בתופעה. במקרה של חשד בפגיעה עצבית, הרופא המטפל יבצע אנמנזה (תשאול רפואי) מלאה להכרת ההיסטוריה הרפואית, ובנוסף יבוצעו מבחנים ובדיקות להתרשמות יותר מעמיקה ומדויקת על מערכת העצבים והבנה איזה חלק בגוף מעורב בנוירופתיה ומה היקף הפגיעה העצבית.
אתגר אבחוני | צילום: Shutterstock
בדיקות שכאלה יכללו: בדיקות דם, בדיקות של נוזל תוך שדרתי (CSF – Cerebro Spinal Fluid), בדיקות כוח שריר ובדיקות שונות להתרשמות מרעד והתנהגות מערכת העצבים.
לפי הגילויים של הבדיקות שהתבצעו ועל פי שיקול דעתו של הרופא או הגורם המטפל הרלוונטי – יבוצעו עוד בדיקות להבנה מעמיקה יותר של המצב הרפואי וסוג הנוירופתיה. בדיקות אלו יכללו כלי דימות, כמו: CT, MRI, EMG (בדיקה להתרשמות מהולכה עצבית תקינה – Electromyography) וביופסיה מהעור.
נוירופתיה פריפרית – טיפול:
לרוב נוירופתיה פריפרית היא לא מצב שיתרפא וייפתר לחלוטין, אך ישנם הרבה דברים והרבה פעולות התמודדויות ומניעתיות שכדי להכיר וליישם במצבים אלו של נוירופתיה.
במקרה של נוירופתיה פריפרית כתופעה משנית למחלה מרכזית יותר, כמו סוכרת – על הרופאים המטפלים לזהות את הסוכרת (או כל מחלה אחרת, אם ישנה) ולטפל בה, לצד טיפול בתסמיני כאב ותסמינים אחרים של הנוירופתיה הקיימת. במקרים מסוימים, נטילת תרופות ללא מרשם יכולה לסייע. במקרים אחרים, יהיה צורך בתרופות מרשם ספציפיות, כמו מקסילנטין (mexiletine) להסדרת דופק, תרופות שונות למניעת שבץ (כמו גבפנטין) ואף סוגים של תרופות אנטי דיכאוניות.
ניהול כאב יוכל להתבצע גם בעזרת זריקות (כמו זריקות לידוקאין) ומדבקות עם חומר פעיל להקלת כאב. במקרי קיצון – ילכו על האופציה הניתוחית שם תתבצע פרוצדורה לתיקון או פגיעה בעצבים כדי להפחית ולהתגבר על הכאב הנוירופתי ותסמיניו.
נוירופתיה פריפרית – מניעה:
ניתן להפחית את הסכנה להתפתחות נוירופתיה פריפרית על ידי הימנעות (או לפחות הפחתה משמעותית) מצריכת משקאות אלכוהוליים, הפסקת עישון, תיסוף ויטמינים לפי צורך, שמירה על תזונה תקינה, שמירה על משקל גוף תקין, הימנעות מהכנסת רעלנים שונים (סמים ואף כמויות גבוהות של סוכר לבן ואוכל תעשייתי מעובד) ושמירה על פעילות גופנית כחלק משגרת היום והשבוע.
פעילות גופנית מסייעת | צילום: Shutterstock
באם יש מחלת רקע משמעותית כמו סוכרת, או מחלת כליות – חשוב להיוועץ עם הרופא שלכם כדי לשלוט במצב כרפואי זה, כדי למנוע או לפחות לדחות סכנה להתפתחות נוירופתיה פריפרית.
נוירופתיה פריפרית – ניהול המחלה:
גם אם יש לכם נוירופתיה פריפרית מסוג כזה או אחר, שינויים חיוביים באורח החיים שלכם יכולים להוביל לשיפור משמעותי ולהפחית תסמיני כאב או תסמינים אחרים הקשורים למחלה עצבית זו.
למטופלים עם נוירופתיה פריפרית יומלץ על הפסקת עישון, מתן תשומת לב רבה למצב פצעים, בדגש על הגפיים התחתונות וכפות הרגליים (למניעת הדרדרות שעולה להגיע במצבי קיצון גם לכריתה של הגפה). במקרים מסוימים תהיה מחשבה על מדרסים, סד או קיבוע לסייע לתנועה עקב חולשת שרירים ניכרת. שילוב של טכניקות מרגיעות כמו יוגה, מדיטציות יכולות לסייע בפן הנפשי וכמובן (כפי שצוין מקודם) – לפעילות גופנית יש משמעות אדירה במטופלים שכאלה להקלה תסמינית ומתן ארגז כלים התמודדותי יעיל ומלא יותר.
הכותב עופר צחר: פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים, מאמנים ומטפלים בארץ ובעולם.
