הרבה מאוד אגדות והמון ק"מ של רכיבה על אופניים הגיעו לכנס שארגן עו"ד אלי סמוכה באצטדיון האולימפי בהדר יוסף ביום חמישי האחרון (13.8). אייבי גילת הצטרף לכנס הרוכבים שהחלו את תרבות האופניים בישראל 

מאת:אייבי גילת

הרוכבים המיתולוגיים שכתבו במו רגליהם את ההיסטוריה של ענף האופניים בארץ הפליגו בסיפורים המרתקים לתוך הלילה כאשר אלי סמוכה, שהיה הרוח החיה מאחורי המפגש, מנצח על הארגון כהרגלו בקודש, ומחלק לכל אחד ואחד מענקי הכביש הללו תעודת הערכה על פעלו המיוחד בתחום האופניים בישראל.

היה מאוד מרגש ואחת ההחלטות שהתקבלו הייתה לקיים ערב נוסף במהדורה גדולה יותר בעוד מספר חודשים כנראה בדצמבר. בואו ונעשה הכרה קצרה עם כמה מהדמויות היותר מרכזיות שפארו את הענף בתחילת דרכו:

דוד קדוש ז"ל
מעל כולם מרחפת דמותו של דוד קדוש ז"ל שנפטר לפני כשלוש שנים. דוד קדוש הוא ה"אבא הרוחני" של ענף האופניים בישראל. קדוש ניהל בשעתו את מועדון רוכבי האופניים של הפועל רמלה ששלט בכיפה. הייתה לו מסירות מוחלטת לענף כאשר הוא הקדיש לילות כימים לרוכבים ולמועדון. שישי שבת אף פעם לא היה עם המשפחה. ולא היו לו אף פעם תירוצים למה לא להתאמן. 

הנרי אוחיון והמשחקים האולימפיים
הרוכב הישראלי הבכיר ביותר שהשתתף גם במשחקים האולימפיים של רומא 1960 הוא הנרי אוחיון. הנרי אוחיון בן 75 עדין רוכב כשעתיים על טריינר מדי יום "בגלל התנועה" וביום שבת אימון של 100 ק"מ (!). "כל מי שעוסק בספורט האופניים כאילו הרוויח בלוטו" אמר הנרי אוחיון והוסיף, "אני בן 75 הודות לרכיבה". אוחיון היה היהודי היחידי בקבוצה במרוקו שם נולד. "העובדה שהייתי היהודי היחידי נתנה לי את האתגר להוכיח שיהודי איננו נופל מאף אחד." מאמנו שהיה רוכב מקצוען הבחין בכישרונו של הנער היהודי ובגיל 16 נשלח הנרי אוחיון לפנימייה למחוננים לרכיבה מקצועית בפאריס שבצרפת. האופציה האחרת שעמדה על הפרק הייתה לעלות ארצה לישראל. "הייתי ציוני והעדפתי לעלות ארצה," אמר. ספרו האוטוביוגרפי של הנרי אוחיון "גלגלי החיים" טרם פורסם.

אריה דורון
• על הבמה מתיישב אריה דורון בן ה-97. אריה דורון היה יו"ר ועדת האופניים באיגוד במשך 40 שנה. הוא פרסם ספר "לאיש ופעלו". דורון פעיל עד היום אבל לא ברכיבה על אופניים. האיש צלול לגמרי ובשפה רהוטה הוא מספר על איך ארגן מכביות, מרוצי 6 הימים, מרוץ אורים, רמלה, לוד, באר שבע והכול בחינם. דורון סיפר על כך שבשנת 1933 היו קבוצות שליחים של ההגנה שהיו מעבירים על אופניים כלים ממקום למקום. היו עושים תרגילי סדר עם אופניים, טיולים. "יום אחד עשינו טיול 10 חברים 580 ק"מ ממרכז הארץ לקיבוץ חניתה," סיפר בפגישה.
 

ברוך אקפלד
אקפלד בן ה-63 סיפר בהתרגשות על הקריירה העשירה שהייתה לו. הוא התחיל כרוכב לפני 50 שנה שכשהו בן 13. עבר את כל השלבים של רוכב – מאמן – מארגן – יו"ר איגוד האופניים. יחד עם אלי סמוכה נסע בשנת 1974 לאנגליה ושם עשו את קורס המאמנים הראשון. "האופניים שינו את חיי – הם גרמו לי ללכת לוינגייט ולהיות מורה לחינוך גופני," אמר אקפלד והוסיף, "ענף האופניים הוא דרך חיים. הרכיבה היא חלק אינטגרלי ומרכזי בחיי".

שלום דביר
דביר מנהל ספורטיבי של וולו קלאב חולון. "ניסיתי להביא ספורטאי ישראלי לטור דה פרנס ולרמת הפרו," אמר. דביר הוא קבלן של הצלחות ואלופים בתחום האופניים בישראל. ברזומה שלו רשומים קרוב ל-200 פעם מקומות ראשונים על הפודיומים ואלופי ישראל. "אין בעיה של ספורטאים, חסר הלובי והאהבה לאופניים. מרגישים את המקצוענות והמקצועיות של האיש שנושם ואוכל אופניים 24 שעות ביממה."

דני זית 
זית רוכב של שנות ה-70, הוא מקריית גת שחזר לאחרונה לרכב בקבוצת ספינגו. דני מספר על תחילת דרכו בענף, "יום אחד רכבתי עם חבר ולפתע אני רואה קבוצה של רוכבים – מצאתי את עצמי בתוך מרוץ אופניים."
 

אפשר לציין עוד רבים וטובים כמו שלושת האחים בן דוד, אלי סמוכה שתרם המון לענף כרוכב מאמן ומארגן מרוצים, חמי וולוצקי, עקיבא רזניק המאמן המיתולוגי שחי בקנדה והחברים רוצים להביאו למפגש הבא, ואנטולי והמון פיגורות נוספות שקצרה היריעה מלהכילן. הערב הזה לימד אותי דבר מאוד חשוב שלפני התחרות והניצחון הספורטיבי, התארים,  והכסף האהבה של האנשים המופלאים הללו לאופניים הייתה ללא גבול ועם התובנה הזו הלכתי הביתה שמח וטוב לב.

תמונות: שבי אבן טל