העונה השנייה של "טור דה פראנס: בלב הפלוטון", שעלתה בנטפליקס לפני כשבועיים, דומה במידה לקבוצות שהיא מסקרת: יש רגעי שיא ורגעי שפל, טלוויזיה במיטבה ותככים מיותרים. אבל, אם להמשיך באנלוגיה, הסדרה דומה לקבוצות הגדולות בהן הכול מחושב ומהונדס כדי להשיג תוצאה מיטבית. התוצאה היא אמנם צפיית חובה לכל חובב אופניים, והיא מומלצת גם למי שלא עוקב באדיקות אחרי הענף, אבל לצערי, הסדרה פחות טובה מסך חלקיה.

לכתבות נוספות בנושא:
שוב ללא ישראלים: פורסם הרכב ישראל פרמייר טק לטור דה פראנס
החלימו בזמן: וינגגור ו-ואן ארט ירכבו בטור דה פראנס
הכינו את המזוודות: נחשף היעד בו יוזנק הטור דה פראנס בעוד שנתיים

נטפליקס הלכו על אותו עיקרון מוצלח: שמונה פרקים, שחושפים בכל אחד מאבק אחר שמתרחש במרוץ הגדול בעולם. תצלומים מאחורי הקלעים שאף אחד לא נהנה מהם, קטעים במרוץ שלא ניתן להפנים בלייב, ראיונות עם השמות הכי גדולים, וגם הצצה לחייהם הפרטיים. על פניו, הכל עבד לטובת המפיקים: הטור אשתקד היה מרתק; הפעם טאדיי פוג'צאר השתתף; מסעו הטראגי של (סר) מארק קוונדיש לשבור את שיא הזכיות בקטעים; פרידה מטיבו פינו; והיה גם את מותו של ג'ינו מדר, שריחף מעל הכל.

טאדיי פוגצ'אר בחולצה הוורודה בג'ירו | צילום: Shutterstock

כך יוצא לנו לראות את השיחה בין ואן ארט לווינגגור, לאחר שהבלגי לא הצליח לנצח בקטע השני ולהרגיש את החיבור ביניהם. אנחנו רואים את הקשיים באיניוס לנהל קבוצה ולעבוד מול פרימדונות כמו טום פידקוק. אפשר לחוש את הכאב של פאביו יאקובסן, את האכזבה של פוגצ'אר ואת הרגש של מאתיי מוהוריץ'.

הסדרה מאפשרת לנו להכיר טוב יותר רוכבים כמו קרלוס רודריגז ופאיו בילבאו, וגם להבין, עד כמה שניתן את החוויה שעוברים הרוכבים, המנהלים וכל מי שסביבם, לראות את כל הפרטים הקטנים, להחזיק אצבעות ל"קאב" ולעודד את פינו גם כשאנחנו יודעים שהוא לא ינצח.

מארק קוונדיש בטור דה פראנס 2023 | צילום: Shutterstock

אבל העורכים החליטו השנה לנסות ליצור דרמות, או לכל הפחות לנפח אותן, ולנסות להראות את הצדדים השליליים של הענף – באופן שלא אחת מרגיש מזויף. לא מובן לגמרי הצורך להציג את אלפסין-דקוניק כרשעים (הגם שהאחים שמנהלים את הקבוצה באמת מתנסחים באופן בלתי נסבל). ועם כל הכבוד לריצ'רד קראפאס, נדמה שנבנתה דרמה פיקטיבית סביבו רק כדי להצדיק מתן במה לקבוצת EF. ולמה לכל הרוחות בן אוקונר זוכה לכל כך הרבה זמן מסך???

ומה לגבי המאבק בין וינגגור לפוגצ'אר? אנחנו זוכים לראות אותו באופן חלקי, אבל לא להרגיש אותו. הזכייה המדהימה של הדני בנג"ש הופכת די מהר לדיון בשאלה האם הוא משתמש בסמים. גם השבירה של פוגצ'אר בקול דה לוז לא מוצגת באופן דרמטי מספיק.

ספ קוס, יונאס וינגגור וטאדיי פוגצ'אר בטיפוס לטורמלה בטור דה פראנס 2023 | צילום: Shougissime, Wikimedia

מה שחסר יותר מכל העונה זה הרגש. לכן, אולי הרגע הזכור ביותר הוא הקטע בו המנהל של בורה-הנסגרוהה, ראלף דנק, בוכה לאחר נצחונו של ג'איי הינדלי בקטע חמש.

אם בעונה שעברה היו אלה המנהלים הספורטיביים שסיפקו את הרגעים האנושיים ביותר, הפעם אלה בנות הזוג של הרוכבים, ובראשן אורסקה זיגארט, ארוסתו של פוגי ורוכבת מקצועית בעצמה. הרגע שבו היא אומרת לו לאחר הנג"ש שהוא לא רוצה לדעת בכמה הוא הפסיד הוא הצדקה לעונה שלמה. נתראה בעונה 3.