ענף ה-SUP שגדל ללא הפסקה הוא כבר סיפור הצלחה שידוע בארץ לכולם, והמשפט המוכר "אהה זה כמו חסקה", כבר כמעט ולא נשמע. הדבר החם הבא הוא סצנת תחרויות החתירה, שמתפתחת במספרים מדהימים ודוחפת את הענף לעוד נישה חדשה.
יוטיוב | אירוע הסאפ של גו ירקון
עד סוף השנה יתקיימו מעל 10 תחרויות בחודשי הקיץ, מאכזיב שבצפון עד לאשקלון בדרום עם כמות משתתפים של מעל ל-100 חותרים ועוד מאות אנשים שגודשים את החוף בתחרויות הגדולות. כתוצאה מכך הצטרפו לענף רוכבי אופניים, טריאטלטים, ספורטאים אולימפיים, ומעל הכל אינספור חובבים שמעוניינים להכניס מנת אקשן ואדרנלין גדושה לדם, ועל הדרך להינות מאירועי חוף מאורגנים ומושקעים.
דגשים טכניים לקראת תחרות סאפ
גלשן: הוא כמובן הבסיס לכל העניין. חשוב מאוד לצבור כמה שיותר שעות ים על הגלשן שעליו נתחרה. כל גלשן הינו בעל מאפייני יציבות וציפה שונים. התגובה שלו לגלים שונה והתמרון שלו דורש הפעלת כוח ומשקל גוף באופן מדויק. למי שמשאיל גלשן לתחרות מומלץ לצבור כמה שיותר ניסיון עליו ולקחת אותו ל"סיבוב" בבוקר התחרות.
עוד כתבות בנושא
אליפות ישראל הפתוחה בגלשני סאפ
סקייטבורד עם מקל?
בואו לחוויית ספורט של קיאקים, ריצה וסאפים
ולכן כלל האצבע כאן הוא מאוד פשוט: כמה שיותר שעות ים על הגלשן שלך לפני התחרות יצמצמו את הנפילות למים, ייעלו את החתירה, הפניות, ובהכרח ישפרו את התוצאה הסופית.
המשוט: הוא הדרך להעביר את הכוח שלנו מן הגוף (המנוע) לגלשן (הגלגלים). כלומר הוא משמש כתיבת ההילוכים של כל העניין.
משוט קצר: מדומה להילוך נמוך וקל. יעיל מאות בהאצות, עוזר להגביר את קצב החתירות (סל"ד גבוה) ומקדם עבודה יותר אירובית עם פחות עומס על שרירי השכמות והכתפיים.
משוט ארוך: מדמה הילוך גבוה, נוח לשמירה על מהירות שיוט גבוהה, מאט את קצב החתירות (סל"ד נמוך), צורך הפעלת כוח מאזור הגב העליון (שכמות, כתפיים), תורם לתנוחת גב זקופה יותר במהלך החתירה וכך מוריד עומס מהגב התחתון.
בחירת משוט היא כמובן אישית על סמך גובה החותר וגמישות הגוף שלו. כלל האצבע מדבר על גובה משוט של 15 ס"מ מעל גובה החותר. מכאן ישנן התאמות קטנות שתלויות ב: אורך המסלול (מסלול ארוך = משוט ארוך) ותנאי הים (ים שטוח ומהירות גבוהה = משוט ארוך). מכאן שחותרים מקצועיים ברמות הגבוהות מחזיקים שני משוטים או יותר. כמו ששחקן גולף מיומן משתמש בכמה מחבטים בהתאם לסיטואציה כך גם החותרים.
הנקודה החשובה כאן היא להבין את עיקרון ה"הילוכים" וכאשר תבינו את התחושה תוכלו לקבוע באופן אישי מהוא האורך האידיאלי עבורכם. מומלץ לקבע את אורך המשוט רק לאחר בדיקה יסודית במגוון תנאי חתירה כדי להיות בטוחים בהתאמה, ולקצר את המשוט בהדרגה (לא ניתן להאריך אחר כך).
סנפיר: כדאי שלא להמעיט בערכו של הסנפיר ובמיקומו. סנפיר שאינו מותאם נכונה לתנאים יכול לגרור קשיים בתמרון בין מצופים, תפיסת גלים מסורבלת ונפילות מיותרות. המשחק של הסנפיר הוא על מסילה קדימה/אחורה.
הזזה קדימה: התזוזה של הסנפיר תקל על ביצוע פניות בהקפת מצופים, תפיסה של גלים והתמודדות טובה יותר עם רוחות צד.
הזזה אחורה: תעזור לשימור כיוון החתירה ותאפשר את הגדלת מספר החתירות בכל צד. בנוסף הכוח המופעל מהמשוט יתורגם לתנועה יעילה יותר קדימה (בדומה לקשיחות של שלדת אופניים).
גם כאן ניתן לרדת לרזולוציות פרטניות יותר ולהחליף בין סנפירים שונים (שטח וזווית שונה) אך זה דורש ניסיון רב והכרה עמוקה של התנהגות הגלשן כדי לבודד את השפעת הסנפיר על ההרגשה הכוללת של הציוד.
ההכנה האישית בבוקר התחרות
חימום: חשוב מאוד לבצע חימום בבוקר התחרות. קודם כל המובן מאליו הוא כדי למזער את הסיכויים לפציעה. נוסף על כך החימום מעורר את הגוף לקראת מצב של תחרות ומכניס אותו למוכנות לפעולה. חימום טוב ישפר גם ישפר את הביצועים הגופניים ויעזור להגיע למיצוי היכולות שלנו. בחימום מעבר לחתירה עצמה אנו עושים היכרות עם תנאי הים, הגלים, הגלשן והסביבה הקרובה כך שבעת הזינוק נרגיש מוכנים ובטוחים ביכולות שלנו. חשוב לבצע את חימום באורך של 10 דקות לערך.
סימולציית זינוק: מומלץ לבצע כמה פריצות של ריצה מקו החוף ועלייה על הגלשן עם חתירה. זהו קטע קריטי מאוד ונפילה בו עלולה לעלות לנו בשניות יקרות ולכן חובה לתרגל אותו, בכדי לקבל מושג לגבי גובה ועוצמת שבירת הגלים, שיפוע קרקעית החול ועומק המים שיכתיבו את התזמון בו אנו עולים על הגלשן ומתחילים לחתור. כמובן ככל שהמים רדודים יותר נעדיף נעדיף לרוץ עם הגלשן. זוהי אופציה מהירה ויציבה יותר בכדי לעבור את שבירת הגלים. כאשר המים עמוקים מדי מכדי לשמר קצב ריצה זה הסימן שכדאי לעלות על הגלשן ולהתחיל לחתור.
קביעת אסטרטגיה: לאחר ביצוע החימום חשוב לגבש אסטרטגיה לגבי מהלך התחרות. ראשית יש לבחור את המיקום לאורך קו הזינוק. ברוב המקרים ישנה עדיפות קלה לאחד הקצות וכדאי לוודא שאנחנו נהיה שם. אם הקו צפוף מדי באותו האזור אולי עדיף להתרחק מעט כדי לקבל חופש פעולה ולא להקלע ל"פקק התנועה" באזור העמוס של הקו. זה מומלץ למי שהפריצה שלו בזינוק איטית יחסית והוא עלול להסתבך עם שאר החותרים.
לאחר הזינוק יש לקחת בחשבון משתנים כמו רוח וזרמים שנמצאים לרוב ליד שוברי גלים ועל פי אלו לקבוע אם כדאי לנו להתמקם מימין או משמאל למתחרים שלנו במהלך הספרינט למצוף הראשון.
כדאי לתת גם תשומת לב לחלוקת הכוחות במהלך התחרות. ככל שהמסלול ארוך יותר יש לוודא שעוצמת המאמץ תישמר אחידה ככל שניתן לאורך כל המסלול, ולא להתפתות לפרוץ חזק מדי ולנצל את מרבית הכוחות בהתחלה. כאשר המסלול קצר יותר וישנן פחות נקודה עקיפה ההיפך הוא הנכון, והמיקום לאחר הזינוק ובהקפת המצוף הראשון הינו קריטי מאוד ולכן כדאי להשקיע מאמץ חזק ישר עם הזינוק.
בכלליות האסטרטגיה תכניס לנו תכנית פעולה לראש למהלך התחרות, תעשה סדר בקבלת ההחלטות תוך כדי, ותוסיף תחושת ביטחון בהתמודדות עם התחרות.
צילום עמוד הבית: ניר ברק
