חג החנוכה הוא אחד המרגשים בחגי ישראל ומסורת אכילת הסופגניות היא מנהג בלתי נפרד ממנו. לצד שמחת החג, רבים מאתנו מוצאים את עצמם מתוסכלים ומוצפים ברגשות אשם על כל סופגנייה שאוכלים. האמנם יש סיבה ממשית לכך, או שמא אנו מגזימים ומפריזים ביחס השלילי למאכל המגרה והטעים הזה?

הפחמימה והשומן

סופגנייה קטנה עם ריבה מכילה 200-250 קלוריות, סופגנייה בינונית מכילה כ-350 קלוריות וסופגנייה גדולה כ-450 קלוריות. אמנם הרכיבים התזונתיים בסופגנייה אינם איכותיים וטיגונה בשמן עמוק וממוחזר לעתים עלול להסב נזק בריאותי, אבל חשוב לציין שהסופגנייה כמו מזונות רבים אחרים מבוססת למעשה על שני אבות מזון בסיסיים המוכרים לכולנו – הפחמימה והשומן. אלו מצויים גם בלחם, אורז, קרקרים, מאפים, חטיפים ושוקולד, ולמאכלים אלה אנחנו לא מייחסים תכונות שליליות כל כך.

עוד כתבות בנושא 
כיצד "תנקו" את הגוף מסופגניות ושומן לאחר חנוכה?
כמה קלוריות אנחנו ממשיכים לשרוף לאחר האימון?
למה אנחנו צריכים מחשבון צריכת קלוריות?

בהיבט הערך הקלורי, אם נשווה למאכלים אחרים נמצא כי בלאפה יש 420 קק"ל, בפיתה 250 קק"ל, בלחמנייה בינונית מחיטה מלאה כ-200 קק"ל ולחמנייה עם תוספות שונות אף עשויה להגיע לערכים של 400-500 קק"ל. ערכם הקלורי של 12 קרקרים מחיטה מלאה הוא 450 קק"ל, 3 כוסות אורז מבושל מכילים 390 קק"ל, ו-50 גרם (כ-20 יחידות) שקדים/אגוזים 290 קק"ל. גם משקאות מוגזים וממותקים מכילים לא מעט קלוריות; 100 מ"ל משקה כזה מכיל כ-40 קק"ל (200 קק"ל ל- 500 מ"ל). כלומר, ניתן לסכם את סוגיית הקלוריות, במבט פיזיולוגי וביוכימי, בתובנה המרכזית הבאה: מאזן האטומים, התלוי בהכנסה ובהוצאה, הוא הקובע את מידת ההשפעה על משקל האדם ויחסי הגומלין בין העלייה והירידה במשקל לאורך השנים.

אפשר ליהנות קצת מהחג, רק צריך להיות מחושבים | צילום: pixabay

אכילת פחמימות (מכל סוג שהוא) ואכילת שומן (מכל סוג שהוא), כוללים את האטומים הבאים: פחמן, מימן וחמצן. אמנם לכל אב מזון ייעוד ותפקיד מרכזי, אך יחדיו הם מהווים בסיס אחד למעגל האנרגיה בגופנו. לפיכך, כל עודף קלורי (אנרגטי) יישמר במאגרי האנרגיה האנושיים בכבד, בשרירים ובתאי השומן. היות והאנרגיה האגורה לא נעלמת "סתם כך", עלינו לבצע תהליך ביוכימי של חילוף חומרים – חמצון (מטבוליזם) אשר תרומתו תאפשר הוצאת הפחמן הדו חמצני בנשימה והוצאת החמצן והמימן במולקולת המים. באופן זה המשוואה מתאזנת לערך אנרגטי שווה. אם כך, מה בדבר הקלוריות… הן רק אומדן עקיף למדידה של אותה אנרגיה. קרי, העלות האנרגטית בין אם בהכנסה (באכילת המזון) ובין אם בהוצאתה (בתנועה, בפעילות גופנית ובספורט).

לצד ההשלכות הבריאותיות השליליות של אכילת מזון עודפת, גם אם המזון איכותי בהרכבו, הכנסה קלורית עודפת של כ-100 קק"ל ביום עשויה להוביל לעלייה של חמישה ק"ג במשקל בטווח של חמש שנים לערך. מאידך, הפחתה של כ-20% מהצריכה הקלורית במזון (או הוצאתו בפעילות גופנית ותנועה יומיומית) עשויה לסייע בשמירה על המשקל או בהפחתתו מבלי ליצור תופעות לוואי מוגזמות של חסר, פיצוי ותסכול רגשי. עבור אדם במשקל 70 ק"ג וגובה 1.70 מ', יעד של 10,000 צעדים, שווה למרחק של כ-6 ק"מ ולעלות אנרגטית של 315 קק"ל בהליכה (5.5-4.5 קמ"ש) או 420 קק"ל בריצה (10 קמ"ש).

אפשר לעלות במשקל עם או בלי הסופגניות, וגם לרדת | צילום: pixabay

מגפת ההשמנה במאה ה-21

כתבה זו אינה מהווה "אישור" או "המלצה" לאכילת סופגניות או לעידוד אכילת מזון מהיר, במיוחד לאור ההשלכות הבריאותיות הקיימות כתוצאה מאורח חיים יושבני ואכילת יתר, המהווים גורמים ישירים לתחלואה ולמגפת ההשמנה במאה ה-21. עם זאת, רצוי לבחון באופן מדויק יותר את השפעתה הבודדת של סופגניית החג. בהינתן כי העלות האנרגטית של סופגנייה ממוצעת שווה ל-300 קק"ל, ניתן ליהנות מאכילתה, בדיוק כמו משאר המזונות והחטיפים הנפוצים בחיינו ולהקפיד באופן שוטף על ניצול האנרגיה והעברתה ליעדים אחרים; קרי, ביצוע תנועה ופעילות גופנית הנאמדת בערך אנרגטי דומה. כל שנדרש הוא לחלק את כמות הקלוריות בסופגנייה במשקל גופכם. התוצאה שקיבלתם שווה למרחק הקילומטרים שעליכם לצעוד או לרוץ. לחלופין – אימון כוח (משקולות) של 60 דקות, 4 סטים לכל קבוצת שריר (סה"כ 6 תרגילים באימון) בטווח של 8-12 חזרות (אפשר גם כאימון מחזורי, בתחנות), יאפשר ניצול חיובי של האנרגיה לצד שמירה ופיתוח מסת השריר, צפיפות העצם, טיפוח היציבה והפחתת הסיכון לנפילות באופן משמעותי.

חיי האדם האנושי אינם פרולוג, סיפור ידוע מראש, אלא ניתנים לשינויים ולהסתגלות מחדש לכל גירוי או דרך חיים, בכל גיל. הכול עניין של תפיסה.

איתי גולדפרב | פיזיולוג מאמץ, מרצה ומורה לחינוך גופני