כך ניצלתי ממוות לאחר שעברתי דום לב

הוא ספורטאי חובב שרץ ומתאמן במשך שנים, אבל שום דבר לא הכין את גיל פוס לרגע שבו יעבור דום לב ויתעורר לחיים רק בעזרת התושייה של האנשים שסבבו אותו. לקרוא ולא להאמין
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

אני כותב כאן בשוונג את הסיפור שעבר עליי לפני מספר שנים בעקבות מותו מדום לב של שי לויתן בחודש האחרון. מדי פעם מתפרסמים מקרים של דום לב בקרב ספורטאים ובעקבות הפנייה של עורך אתר שוונג אלי, הרגשתי חובה לשתף ולספר לקהילת הספורטאים במה שעברתי, על מנת שניתן יהיה להפיק תובנות וידע מהאירוע שעברתי.

גיל פוס במרוץ חופים 2014 | צילום: צלמי שוונג

עוד כתבות על הלב שלכם
מה גורם למוות פתאומי מדום לב אצל ספורטאי בזמן שינה?
8 סיבות מבוססות מדע מדוע חשוב לרוץ או לבצע פעילות גופנית
איך תפחיתו את הסיכון לאירוע לב בפעילות גופנית?

מאיפה זה נחת עלי?

האירוע שלי היה בחודש מארס שנת 2016. הייתי אחרי מרתון תל אביב ואימוני ריצה רגילים – שום דבר מיוחד שהיה יכול לגרום למה שתקראו עליו בהמשך. שגרת האימונים שלי היא של ריצה בתדירות של 4-5 פעמים בשבוע של 10 ק"מ וריצות ארוכות בסופי השבוע וכל זה במסגרת קבוצת חברים מצומצמת שרצה קבוע כבר כ-6 שנים בפארק הירקון בנמל תל אביב ובכל מיני מקומות בארץ. אני יליד 1967 ואני בריא בדרך כלל, לא מעשן וגם לא שותה וסך הכל מסגרת העבודה שלי היא רגילה, אם כי הייתי הרבה על המטוסים בשנים האחרונות.

באותו יום עליו אני מדבר הרגשתי קצת עייפות, אבל באמת לא משהו חריג ובאזור השעה עשר בלילה הלכתי לישון. באותו לילה ישנתי בחדר של הבן הקטן שלי, על מנת לא להעיר את אשתי מוקדם. נרדמתי והתעוררתי בפתאומיות לאחר מכות חשמל.

בדיעבד התברר לי שהבן שלי בן ה-13 שישן בחדר ליד, שמע אותי מחרחר ניגש אלי וראה שמשהו לא בסדר איתי. הוא קרא לאשתי ואמר לה שאני נוחר ולא נראה טוב. היא עלתה וראתה אותי עם עיניים הפוכות ולמעשה מת והיא מיד התחילה בהחייאה בסיסית שהיא למדה כמדריכת פילאטיס. במקביל היא אמרה לבן שלי לקרוא מהר לשכן שלנו ד"ר אבשלום כרמל בבית הצמוד אלינו. למזלי הוא היה בבית באותו זמן והוא הגיע מיד והתחיל בהחייאה נוספת. במשך 18 דקות הייתי במצב של מוות קליני, כאשר הרופא שבר את הצלעות וכך למעשה הוא הזרים חמצן וכך גם מנע נזק מוחי. כאשר ניידת טיפול נמרץ הגיעה הם החלו במתן מכות חשמל ולאחר 2-3 מכות חשמל הדופק חזר. אני לא ידעתי ולא זכרתי כלום. מבחינתי הלכתי לישון וקמתי מחדש.

במרוץ עם הבן | צילום: באדיבות גיל פוס

בינתיים פינו אותי לבית חולים מאיר ושם התאוששתי די מהר. הפרופסור שקיבל אותי טען שכנראה בזכות הספורט והריצה שריר הלב לא נפגע ולא נגרמה צלקת ולמעשה זה מה שעזר לי לחזור לחיים. במהלך ניתוח הושתל לי קוצב לב ובנוסף גם דפיברילטור (מפעם) והודיעו לי שתוך כמה שבועות אוכל אפילו לחזור להליכה. בנוסף ציינו כי אם הכל יעבור בשלום אצליח לחזור לריצה תוך שנה למרחק של 5 ק"מ.

אני לעומת זאת חשבתי אחרת. שבוע לאחר השחרור  חבריי הטובים מהקבוצה שתמכו בי: אסתי רוסמן, דורון ושחר ליוו אותי בנמל בהליכות ותוך חודש הלכתי כבר 15 ק"מ. לאט לאט חזרתי לריצות ותוך שלושה חודשים השתתפתי במרוץ למרחק 10 הראשון שלי. לאחר מכן עשיתי חצי מרתון בעמק המעינות ושנה לאחר מכן עשיתי את מרתון טבריה המלא ואת מרתון תל אביב המלא והשנה רצתי גם את המרתון הוירטואלי בתל אביב.

אז איך אני מרגיש מאז? מאז הכל בסדר. אני במעקב כל חצי שנה ולא היו לי מקרים לבביים נוספים. אמנם אני רץ חובב שנהנה מהריצות ולא מחפש תוצאות, אבל היום אני מודע הרבה יותר לגוף שלי. כמדריך צלילה חזרתי גם לתחביב הזה, אבל אני מוגבל בעומק עקב כך ששתלו לי את הדפיברילטור.

עם החברים בעוד תחרות | צילום: באדיבות גיל פוס

מה איתי היום?

היום אני כבר חמש שנים לאחר אותו אירוע מתגלגל והכל אצלי בסדר. כששאלתי מדוע קרה לי המקרה הזה, הרופאים אמרו שאין משהו שאפשר להצביע עליו כגורם משמעותי לדום הלב שעברתי, אבל שהספורט והריצה כן עזרו לי להחלמה מהירה. מה עוד עזר ותמך באותו אירוע לבבי? ההחייאה המוצלחת שעברתי על ידי הרופא השכן שלי ד"ר כרמל שלמעשה הצילה אותי, הבן שלי שהיה ערני והרגיש שמשהו לא בסדר איתי ואשתי שלא איבדה עשתונות ומיד התחילה בהחייאה.

אחר כך קישרתי את העייפות המוזרה שעליה כתבתי בתחילת דבריי, כנראה לעוד דברים באותו יום, אבל לרגע לא היו לי כאבים בחזה או משהו כזה שהיה אמור לגרום לי להתרעה שמשהו לא תקין.

עד כמה שזה מפתיע – לפעמים דבר כזה קורה וזהו. חלק גדול מהרופאים שנבדקתי אצלם לאחר מכן אמרו לי שלפעמים זה קורה ודווקא בזכות היותנו ספורטאים (חובבים), הסיכוי להתאושש הוא הרבה יותר מהיר משאר האוכלוסייה שלא עושה ספורט.

בתקווה שעזרתי לכל מי שקרה את הסיפור שלי עד לכאן. מוזמנים לפנות אליי בשאלות כאן בתגובות ואענה עליהם.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • סי בר הגיב:

    כל הכבוד לאשתך, מדריכת הפילאטיס, על התושיה, הידע וקור הרוח

  • לילי עוזיאל הגיב:

    גיל אתה מעורר השראה. מאוד שמחה שהתאוששת ושאתה בבריאות טובה ובמרץ נפלא.

    1. גיל הגיב:

      המון תודה לילי
      התודות לשרון אני רק משתדל לנצל את ההזדמנות השנייה
      ולשמור על עצמי
      😄

  • SAV הגיב:

    אני ממש שמח לקרוא אתה הסיפור שלך, ושמח בשבילך שאתה חי ושיש לך אישה כזו, בן כזה ושכן כזה.
    אני די בטוח שאם יקרה לי אותו דבר, אז אמות… מקווה שזה יקרה תוך כדי שינה ולא יכאב…

    1. גיל הגיב:

      קודם כל אתה לא יודע איך הכוכבים יסתדרו אצלך וואכן יצא לי לרוץ בפארק באותו יום שצחי פישביין מנכל הטוטו קיבל דום לב ולא היה שם מישהו שידע שיש דפיברילטור לארחוקמשם ועד שהגיעו אליו היה מאוחר
      אבלכן אשתי במסגרת הלימודים עשתה קורס עזרה ראשונה ורענונים כל הזמן אני חושב שזה כורח המציאות בארץ שלנו לדעת את זה למקרים כאלו
      אני מקווה שקודם כל שתמשיך להנות ממה שאתה עושה ותשמור על עצמך והכי חשוב שכן יהיה מישהו שיוכל לעזור
      רק בריאות והנאה ממה שאתה עושה
      ושמור על עצמך👍🏼

  • מאיר עידו הגיב:

    בריאות טובה לכולם
    בן 52 5 ק"מ 5 פעמים בשבוע 13.5 קמ"ש לפחות
    4 אימוני כוח 10 חזרות 4 סט 6 תרגילים
    לפחות
    עשיתי אקו לב לפני חצי שנה תודה לאלוהים הכול פיקס
    בדיקות כלליות כנ"ל
    ALT גבוהה מעט והיה עוד איזה פרמטר בעייתי בגלל השרירים והריצה לפי מה שרופא הסביר

    השאלה אם צריך עוד בדיקות
    חייב להגיד שאני פוחד על עצמי לכן בדיקות דם עושה כול שלושה חודשים

    1. גיל הגיב:

      שלום מאיר
      קודם כל אתה כותב שאתה מאד ספורטיבי ועושה בדיקות בקביעות אישית אני לא רופא אבל כן עשיתי אקו לב במאמץ לפני מרתון תל אביב שבועיים לפני
      בדיקות כלליות תקינות באופן רגיל
      אני חושב שאנחנו צריכים גם להיות מודעים לעצמנו ולגוף שלנו לתת לעצמנו לנוח שצריך וללמוד להקשיב לעצמנו לא לקרוע את עצמנו יותר מדי
      בבדיקות אקו במאמץ אנחנו מביאים את הגוף למאמץ אבל לא הכי אז לדעתי יש קצת פגם בבדיקה הזו אבל אני לא מומחה
      אישית לדוגמא אני סובל קשות מהחום והלחות בקיץ ולכן בקיץ מוריד שגרת אימונים של ריצה בחוץ למינימום ויותר קרוספיט במזגן
      מנסה להתאים את עצמי
      זהו בכל אופן מאחל לך שתמשיך להנות ותשמור על עצמך
      גיל

  • פנינה ניצן הגיב:

    שמחה לשמוע שעבר בשלום ושאתה בטוב
    אין ספק שהספורט שמר על הגוף
    שמור על עצמך 🙏🏻💖 פנינה ניצן

    1. גיל הגיב:

      טנקס
      אני בטוב ואכן הספורט שומר עלינו וגם החיוך לפחות ב20 ומשהו שנים שהכרנו
      (-:

  • טריאתלטט הגיב:

    היי גיל,
    תודה על השיתוף – אני בעיצומו של אירוע דומה והייתי שמח ממש ליצצור איתך קשר, יש אולי כתובת מייל / טלפון שאתה זמין בו?

    1. דוד צוק הגיב:

      הי גיל מה נשמע,
      קראתי את הכתבה ברגע זה אשריך על הבן ואישתך שגילו תושיה כזאת; והייתי מאוד שמח
      לדבר איתך במידה ותתקבל ההודעה אחרי כל כך הרבה שנים; אני דוד צוק מקומה ראשונה סוקולוב 10, אנחנו בשבעה של אבא עכשיו הוא נפטר בערב יום כיפור ונטמן בצאת החג כמו צדיק, תכתוב לי אים תוכל אשמח לשוחח

  • דוד צוק הגיב:

    הי גיל מה נשמע,
    קראתי את הכתבה ברגע זה והייתי מאוד שמח
    אים לדבר איתך במידה ותקבל את ההודעה אחרי כול כל הרבה שנים; אני דוד צוק מוקמה ראשונה סוקולוב 10, אנחנו בשבעה של אבא עכשיו הוא נפטר בערב יום כיפור ונטמן בצאת החג כמו צדיק, תכתוב לי אים תוכל אשמח לשוחח

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"המטרה הכי גדולה שלי הייתה להיכנס למרוץ הזה מוכן מנטלית, רגוע יותר. ניסיתי פשוט לקחת את זה כהזדמנות לזרוח, ולא ללחוץ על עצמי יותר מדי", פטריק לאנגה משתף בהכנות שלו לאליפות העולם באיש ברזל בה ניצח.




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג