תחרות "איש הברזל" הינה תחרות אישית וספורט התובע מהמשתתף בו משאבי גוף ותעצומות נפש לאורך זמן מתמשך הן בהכנות לתחרות והן בתחרות עצמה. לאחרונה יותר ויותר פוגשים קבוצות ישראליות מאורגנות בתחרויות איש הברזל ברחבי העולם.

התחילו להתאמן לתחרויות איש הברזל במסגרת קבוצתית | צילום: באדיבות קבוצת אלפא

עבודה קשה ללא קיצורי דרך

קבוצת אלפ"א הינה קבוצת טריאתלון וריצה למרחקים ארוכים, זהו צביונה המתגבש בשנים האחרונות ותכליתה הינו אימון למיצוי פוטנציאל אישי במקסימום של כל החברים בה. פעמים רבות נשאלתי מהו מקור כוחה ועוצמתה ותשובתי הפשוטה לכך היא אוסף האנשים שבקבוצה ואופן התנהלותם. סוד הצלחת האנשים בקבוצה מונח על הדגשת התוצאה והדרך להשגתה כאשר מדידה, תחקור תוצאות ויישום לקחים באופן קבוע, הם הבסיס והיסוד לשיפור מתמיד בקרב המתאמנים בה. מקצוענות ומצוינות פרושם בראייתי "לדעת מה עושים ולעשות זאת נכון", אמון, עבודה קשה ללא קיצורי דרך, פתיחות, רצון ונכונות ללמידה הם הבסיס עליו מונח הכול והנדבכים המשלימים הינם חברות אמת, ערבות הדדית, אחריות אישית ומשותפת, כבוד הדדי ויחס אישי המשמשים נר לרגלי כולם.

הקבוצה נרשמה לתחרות איש הברזל צ'לנג' רות ועתידה כולה להשתתף בתחרות ישראמן מלא 2017 | צילום: באדיבות קבוצת אלפא

בשלוש השנים האחרונות בשונה משנים עברו התחלנו להתאמן לתחרויות איש הברזל יותר ויותר במסגרת קבוצתית. כמאמן אני מאמין "בסימון מטרות" לטווח ארוך, כך שכל אחד ואחת יודעים בהקשרי האימון מהן "התחנות שבדרך". אל מה אתה מתעורר בכל בוקר ומה אתה עתיד לפגוש באימונים והתחרויות במהלך כל השנה. הקבוצה "מסמנת מטרות" לטווח של שנתיים מראש. כך למשל בשנת 2013 סימנה הקבוצה את תחרויות איש הברזל לאוסטריה 2014 ואת ברצלונה 2015 ובשנה זו כבר נרשמה כל הקבוצה לתחרות איש הברזל של צ'לנג' רות 2016 ועתידה כולה להשתתף בתחרות ישראמן מלא 2017.

סלוט להוואי. בן דור (משמאל)

מאז השינוי אני עוסק בשאלה שמרתקת ומאתגרת אותי כמאמן ברמה היומיומית והיא, כיצד מחד לגשר על הצורך להכין כל מתאמן ומתאמנת ברמה האישית לכדי מיצוי מלא ושלם של הפוטנציאל האישי שלהם בתחרות איש הברזל במסגרת קבוצתית, ומאידך איך לשמר את ייחודיותו של כל אחד ואחת בקבוצה תוך שאני מאפשר להם ביטוי מלא ושלם במהלך אימונים קשים ומפרכים ברמה היומיומית למשך חודשים רבים. השאלה היא מה נכון יותר ? היכן התוצאות טובות יותר? מה חושבים על הדילמה הזו המתאמנים עצמם ומהי עדיפותם ?

מקום ראשון בקבוצת גיל וסלוט לקונה

הקושי מובנה בעובדה שהקבוצה היא הטרוגנית ביסודה וכוללת חברים בעלי רקע ספורטיבי, גיל, ניסיון, זמן פנוי לאימונים ומטרות שונות והתשובה לשאלות הללו מצויה במבחן התוצאה והדרך – זה מצליח לנו ואני מאמין כי לאורך זמן זה לא יכול להיות מקרי. באשר להישגים והתוצאות בתחרות עצמה אני רוצה להתעכב ולציין שתי נקודות. הראשונה היא כי אנחנו מתאמנים קשה וברצינות גמורה לסיים תחרות איש ברזל גם עבור מי שזו איננה הפעם הראשונה שלו בתחרות איש הברזל ובפרט למי שזו לו הפעם הראשונה. בתחושת מיצוי פוטנציאל אישי מלא ושלם זו תחושת זכות עצומה והתרוממות נפש אדירה שמותירה את חותמה למשך זמן רב ומשנה חיים.

הנקודה השנייה היא את המתאמנת ג'יל בן דור שהיא המתאמנת המבוגרת ביותר בקבוצה אבל הצעירה ביותר בקבוצה הן בגופה והן ברוחה. היא מודל לחיקוי והשראה אין סופית לכולנו שהצליחה להתעלות על עצמה ולשפר תוצאות באופן דרמטי משנה קודמת, לזכות במקום הראשון בקבוצת הגיל שלה (54-59) ולזכות בסלוט וזכות של אלופים להתחרות באליפות העולם באיש הברזל בקונה 2016. לכל מי שקורא את השורות הללו ומשהו מדגדג ומזמזם לו בחלל הבטן אני רוצה להגיד מילת סיכום, כל אחד יכול, הכול אפשרי, לכולנו זכות שווה להצליח ולממש עצמנו בעולמנו, העיקר הוא להעז, להתאמן ולהאמין בעצמך.