הרוכב ג'ינו ברטלי החל לרכוב כמקצוען בשנות השלושים של המאה ה- 20. כבר בשנת 1935 הוא היה מלך ההרים של הג'ירו ד'איטליה ובשנה שלאחר מכן ניצח בגרנד טור האיטלקי בפעם הראשונה ושוב היה מלך ההרים. הוא המשיך בהצלחות, שהציבו אותו כטוב ברוכבי דורו, עם עוד ניצחון בג'ירו (1937) וניצחון ראשון בטור דה פראנס 1938. במקביל הוא גם ניצח מרוצים קלסיים יוקרתיים כמילאנו- סן רמו והג'ירו די לומברדי ועוד. מלחמת העולם השנייה, עצרה את הקריירה המפוארת, אך לא קטעה אותה. לאחר המלחמה חזר ברטלי לנצח בג'ירו (1946) ושוב היה מלך ההרים ובשנת 1948 הוא השיג את ניצחונו השני בטור דה פראנס, עשר שנים לאחר הניצחון הראשון. שני ניצחונות, בטור דה פראנס, בפער של 10 שנים הוא הישג עליו לא חתום אף רוכב אחר בהיסטוריה ועליו צריך להוסיף את הניצחונות בג'ירו בהפרשים של יותר מעשר שנים.
צ פ ו | כך הציל ברטלי יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה באיטליה
לצד ההישגים הספורטיביים, פעל ברטלי בזמן מלחמת העולם השנייה על מנת להעביר בתוך שלדת אופניו, מסמכים שהוחבאו שמטרתם היתה הצלת יהודים באיטליה. הוא שמר את סיפורו בסוד ולאחר מותו בשנת 2000, התגלה סיפורו דרך ילדיו ודרך אנשים שהציל, ובשנת 2013 הוכר ברטלי כחסיד אומות עולם ובדרך זו הוא הציל כ-800 יהודים איטלקים.
בשנים 1945-1943, בזמן מלחמת העולם השנייה, שימש ברטלי כשליח של מחתרת אסיזי שפעלה באזור טוסקנה להסתרת פליטים יהודים במנזרים, והברחתם לדרום איטליה שנשלטה בידי בעלות הברית. במסגרת אימוניו הספורטיביים, רכב ברטלי על אופניו והגיע לכל מקום מבלי לעורר חשד. הוא ניצל את המוניטין שיצאו לו וסמך על כך שהמשטרה המקומית לא תעז לעצור אותו.
כאשר נודע על קיום קבוצת פליטים במנזר מסוים, נהג ברטלי לצאת לכיוון המנזר במסגרת אימוניו כשהוא לבוש בחולצה הנושאת את שמו במטרה שהדבר יסייע לזהותו כרוכב הנודע. הוא אסף צילומים של הפליטים מהמנזרים והביא אותם למעבדה באסיזי לשם שילובם בתעודות זהות מזויפות, והעביר באופן דומה את התעודות המוכנות לפליטים שבמנזרים. כל זאת, תחת עיניהן הפקוחות של משמרות המשטרה הפשיסטית הגלויה והסמויה והצבא הגרמני.
המסמכים הוחבאו בשלדת האופניים, באוכף האופניים ובספר התפילות שנשא ברטולי האדוק. החיפושים, שנעשו לעתים בכליו במחסומי הדרכים, לא העלו דבר. בפעם אחת הוא נקרא לחקירה בווילה, שהיתה ידועה כמפקדה של המשטרה הפשיסטית, בה בוצעו עינויים והוצאות להורג. בחקירתו הוזהר שלא לקיים קשר עם המחתרת. לאחר חקירה זו שלח ברטלי את בני משפחתו למחבוא והמשיך בפעולותיו במחתרת. הוא אף מסר מידע על היערכות המשמרות הגרמנים לאורך דרך המילוט היחידה שנותרה לדרום, אך בסופו של דבר, נתפסו המבריחים שהשתמשו בה והדרך נסגרה. בעקבות דיווחיו החליטה המחתרת להפסיק את ניסיונות משלוח הפליטים לדרום המדינה.
מעשיו אלה של ברטלי פורסמו רק ב-2003, שלוש שנים לאחר מותו. ב-2008 ערכו מספר רוכבי אופניים איטלקים, בהם פאולו בטיני, מאוריציו פונדריסט וכדורגלן העבר פבריציו רבאנלי, מסע אופניים מפירנצה לאסיזי – הדרך אותה עשה ברטולי על אופניו בזמן המלחמה, לציון פעולתו האמיצה להצלת פליטים. בסוף 2010 התפרסמה עדותו של ניצול שואה ישראלי, שעל פיה הוסתרה משפחתו במרתף "וילה בנדינו" – ביתו של ברטלי בפירנצה, עד שחרור העיר על ידי בנות הברית.
התוצאות של ג'ינו ברטלי בטורים הגדולים חקוקות עד היום והנה הריכוז שלהם: 2 ניצחונות בטור דה פראנס, 3 ניצחונות בג'ירו ד'איטליה, 7 פעמים מנצח קטגורית ההרים של הג'ירו (שיא כל הזמנים), 2פעמים מנצח קטגורית ההרים של הטור דה פראנס, 9 פעמים מנצח קטגורית ההרים של גרנד טור – שיא כל הזמנים, הרוכב הראשון בהיסטוריה שניצח בטור והיה גם מלך ההרים (פעמיים בהפרש של 10 שנים), 4 ניצחונות במילאנו – סן רמו, 3 ניצחונות בג'ירו די לומברדי.
הוא מונצח בכניסה לפארק האופניים בנתניה
ענק.צריך לחשוב להנציח את באירוע הגירו שיתחיל בירושלים על ידי משרד הספורט.
צודק מאה אחוז.
אדם גדול שבהחלט ראוי להנצחה וזיכרון ומה יותר הולם מטקס בנכחות משפחתו בתחילת הגירו
חייבים לבדוק האם הוא היה גם על קו איטליה פולין
הייתי ילדה אבל אני משום מה מכירה את פניו. אבי זצל היה בין היתר פרטיזן וגם הבריח אם אחרים כל מה שנידרש למדינה שבדרך ישראל. ביתנו לנו עשרות שהוברחו לישראל דרך איטליה כולל כל מה שניתן ממחט עד……… אני זוכרת כילדה היינו מקפלים ומגלגלים גרביים ובהם כל שניתן אבי שהיה בתפקיד רם מעלהבםולין שאחרי המילחמה היה מלווה בלילות את המוברחים וכל הכבודה ברכבות עד איטליה ושם היה מי שקיבל ודאג שיגיע לאוניות לישראל. כשעלינו ארצה כך הייתה הדרך רכבת עד יוגוסלביה משם לאיטליה לונציה ואני זוכרת את פניו של גינו פנים שקשה לשכוח ולא ידעתי עד היום כשקראתי בגוגל עליו לאן לשייך את זיכון הפנים. לצערי הורי כבר אינם בין החיים ואין לי את מי לשאול.אבל אולי תחקרו ותבררו אולי יש מי שזוכר או משפחתו האם האב נסע ליוגוסלביה או פולין או באיטליה .עד כמה שאני זוכרת הוא היה בביתנו בפולין ואז אחרי שנים כשעברנו לרכבת האיטלקית הביא לנו סלסלות אם בקבוקי משקה שקדים או מה שטעמו זכור לי עד היום.הוא היסתודד אם אבי ויצאנו לדרך וזכינו כמו יהודים נוספים שאבי דאג לקחתם איתנו ליחס ניפלא תזונה תנאים מצויינים רכבת לילה לונציה שם הועלנו על ספינות שהשיטו אותנו לאוניה שמה היה מספיה הייתה לבנה כשלג והיחס שלו זכינו היה מופלא.אני עוד זוכרת כל פעם כשהיינו עדיין בפולין והיו חוזרים מישראל אחרי העברת המשלוחים בקומנו בבוקר היינו מגלים שלוש בננות ירוקות ושלושה תפוזים. שנאלצנו לראותם בלבד עד שהצהיבו מעט וניתן לאוכלם וידענו שחזרו מישראל לקחת עוד משלוח!העובדה שזה מישראל סופרה לנו בלחש ונישמרה כסוד .עד היום 60 שנה אחרי זה מרגש אותי עד דמעות.הורי היו ניצולי שואה בשלב מסוים אבי הצליח להימלט ממחנה הריכוז והיצטרף לפרטיזנים .