לאחרונה אנחנו עדים להתגברות הקורונה בארץ (וגם במדינות נוספות בעולם) ואין זה משנה אם מדובר בגל ראשון, גל שני או כל גל שיבוא אחריו, יש להפנים כי נאלץ להיערך לחיים בצד הקורונה. זו הסיבה שבחודש האחרון פורסמו מספר פרוטוקולים לחזרה לשגרת ספורט בנוכחות נגיף הקורונה שנכתב מצדם של האמריקאים והאירופאים – להלן מאמר קצר שכתבתי עם תובנות שלי מהמצב הלא פשוט הזה שהעולם נמצא בו.
עוד כתבות קורונה
השפעת הפעילות הספורטיבית על מערכת החיסון והקורונה
פעילות ספורטיבית, שריר הלב ומגפת הקורונה
איך תשפיע הקורונה על חדרי הכושר בישראל?
ההתנהלות באיטליה
באיטליה שספגה מתים רבים עם פרוץ הנגיף על אדמתה, הפרוטוקולים לשגרת ספורט נכתבו והבדיקות שהם מתכננים הינם בהתאם. שוחחתי עם חבריי הנמנים עם קובעי המדיניות באיגוד הספורט האיטלקי ובנבחרת האולימפית והם מתארים מצב שאין הם רואים, כך על פי דבריהם, שאיטליה לא תחזור לפעילות ספורטיבית תחרותית ומשום שהמחשבה היא בעיקר ביחס לכדורגל, הבדיקות להמצאות הווירוס מומלצות לביצוע אחת ל-4 ימים כאשר מדובר על שני משחקים בשבוע.
דוגמה לפרוטוקול בדיקת ספורטאים אחרי קורונה להמצאות הנגיף
בדיקות קבוצה 1 כוללת (ראו איור):
בדיקה גופנית, שאלון, אק"ג,CPET , אקו-לב, ספירומטריה, CT חזה, בדיקות דם (ס"ד, תפקודי כבד כולל קרישה, תפקודי כליות, מדדי דלקת, טרופונין CK ,פריטין, DDIMER ושתן
בדיקת קבוצה 2 כוללת (ראו איור):
בדיקה גופנית, שאלון, אק"ג, ארגומטריה, אקו-לב,ספירומטריה, בדיקות דם, ספירת דם, תפקודי כבד כולל קרישה, תפקודי כליות, מדדי דלקת, טרופונין CK,פריטין, DDIMER ושתן.
ההתנהלות בארה"ב
מאמר שהתפרסם מטעם ה-JAMA מסכם את המחשבות שלהם ומציע פרוטוקול בדיקה שונה. חשוב לזכור שהקורונה בארה"ב עדיין מאד פעילה והאמריקאים כהרגלם מעדיפים להסתמך על שאלון וסימפטומים (למרות שגם הם יודעים שהרוב הגדול של נדבקי קורונה הם א-סימפטומטיים ועדיין יש עד 25% של פגיעה לבבית. בכל אופן ה-FLOW CHART שלהם המצורף גם הוא בהמשך מתבדל בעיקר בהתייחסות אל הא-סימפטומטיים בעוד האיטלקים חושבים שכדאי לבדוק יותר מהרגיל (הוסיפו אקו וארגומטריה לבדיקות החובה) האמריקאים ממשיכים לא לבדוק.
תרשים זרימה של הקורונה בקרב ספורטאים (איור 2)
אז מה ההיגיון מאחורי כל הנתונים?
1.חייבים לחזור לפעילות גופנית איש איש כפי יכולתו
2. אנחנו יודעים שהקורונה יודעת לפגוע בשריר הלב ולהשאיר צלקות
3. אנחנו יודעים שפגיעה זו יכולה להיות א-תסמינית בהתחלה ולהתבטא רק בפעימות לב מוקדמות
4. אם קיימת פגיעה בשריר הלב התסמין הראשון יכול להיות מוות בפעילות גופנית
המסקנות שניתן להסתמך עליהן
אני חושב שההמלצה לביצוע בדיקות כל ארבעה ימים היא החלטה לאומית. אנחנו רואים שבדיקות הן מצרך לאומי יקר שמחולק במשורה ורק למעטים וכיום עדיין אין בנמצא בדיקה מהירה וזמינה לכולם. יחד עם זאת הגיוני לבדוק את כל הספורטאים לפני תחילת האימונים בדגש על המערכת הקרדיווסקולרית ובדגש על סימני מיוקרדיטיס סמויה, כלומר בדיקה גופנית ושאלות מכוונות לפגיעה זו על ידי קרדיולוג ספורט, אק"ג במנוחה, ארגומטריה לשיא מאמץ תוך שימת דגש להפרעות קצב, אקו-לב לתפקוד החדרי הולטר (אק"ג ל-24 שעות). חשוב לי לציין שלא נראה לי הגיוני לחזור על הבדיקות בהיקף כזה בתכיפות גבוהה, אלא אם כן הוכחה חשיפה.
ההמלצות שלי כפי שאני מציע הן:
* יש לכם קורונה פעילה – אין לכם אישור לפעילות ספורטיבית
* היתה לכם קורונה בעבר:
1. בידוד ביתי או מלון קורונה: אק"ג, ארגומטריה, אקו-לב ובדיקת קרדיולוג ספורט
2. אם אושפזתם – יש לבצע בדיקה, אק"ג, אקו, ארגומטריה והולטר – אם יוצאת תשובה חיובית CMRI (בדיקת תהודה מגנטית של הלב)
3. אם אושפזתם וגם נמצאה לכם בעיה לבבית – לפי פרוטוקל מיוקרדיטיס (דלקת שריר הלב)
חשוב לי להדגיש כי אני לא חושב שצריך להפריד בין ספורט מקצועני לחובבני, כולם עושים מאמץ בגבול יכולתם בין אם זה צעירים ללא תסמינים ומבוגרים שלקו במחלה קשה וזכרו: מוות של ספורטאי הוא מוות בר מניעה.
ד"ר דן הדס | קרדיולוג ספורט ומייסד המרכז הישראלי לקרדיולוגיית ספורט מתקדמת
