אחד הצדדים המפנקים בספורט הסבולת הוא שבכל מה שקשור לתזונה, במקרים רבים יש ניגודיות בין מה שממליצים לנו תזונאים שונים לבין מה שממליצים לנו מאמנים ואנשי מקצוע. לדוגמה, בימים שלפני מרתון ממליצים לאכול קמח לבן, מה שביום יום לא ממש מומלץ. ואם מדברים על משקאות, אז בהרבה מאוד מרתונים ותחרויות איש ברזל תמצאו בתחנות לאורך הדרך משקאות קוקה קולה עבור הספורטאים.
יש מקום גם למשקאות מוגזים, אבל עדיף לשמור אותם לסוף. ישראמן | צילום: ניר עמוס
בשגרת האימונים ממליצים לספורטאים לשתות מים או משקאות איזוטוניים, שבהם ריכוז המלחים בנוזלים זהה לריכוז המלחים בגוף, והריכוז של הסוכרים לא עולה על 8 אחוזים. את זה כמובן קשה למצוא במשקאות המוגזים הרגילים, ובכל זאת – לאחרונה אנחנו רואים יותר ויותר את השימוש של ספורטאי סבולת במשקאות מוגזים בעיקר בחלקים האחרונים של התחרות. למה זה קורה?
בשנים האחרונות בוצעו מספר מחקרים בנושא, ובהם נמצא שהיתרון הגדול למשקאות המוגזים הוא לאו דווקא בריכוז הסוכר הגבוה, אלא בקפאין שידוע שהוא חומר משפר ביצועים בספורט והוא תמיד מומלץ. הקפאין עוזר לגוף להשתמש בשומנים כמקום אנרגיה במקום הגליקוגן, וכנראה שגם כמות הקפאין שיש במשקאות המוגזים השונים עוזרת מספיק.
חכמת ההמונים אומרת שדווקא ריכוז הסוכרים הגבוה שניתן למצוא במשקאות שאינם דיאטטיים אחראי על ה"בוסט" שגורם להרבה מאוד ספורטאים ליהנות מהמשקה ולהפוך אותו לכלי עזר, גם אם ההיגיון אומר שהגזים שבמשקה עלולים להכביד ולהפריע תוך כדי פעילות גופנית. דבר אחד בטוח ולא צריך שום מחקר כדי להוכיח את זה – רוב האנשים שמנסים לשתות משקה מוגז בחלק האחרון של מאמץ סבולת ארוך מדווחים על תחושה נפלאה, ש"מקפיצה" להם את האנרגיות.
ואם כבר מדברים על אותה תחושה נפלאה, ככל הנראה זה קורה גם בפן המנטלי. אחרי הכל, מדובר באנשים שמתחרים במשך מספר שעות ארוך מאוד שבמהלכם הם מתנהלים במשמעת תזונה לא קלה כלל, שזה אומר להזין את הגוף בכל שעה בכ-250 קלוריות לפחות של מזון טכני המורכב בדרך כלל מג'לים, חטיפי אנרגיה ומשקאות איזוטונים. ככל שזמן התחרות ארוך יותר, כך קשה יותר להתנהל עם אותה משמעת תזונתית ובמקרים רבים קשה מאוד להמשיך ולסבול את הטעמים השונים.
דווקא במקרים האלה, הרבה אנשים מוצאים משקאות מוכרים יותר עם טעמים שמלווים אותם במשך שנים, כמשקאות מנחמים. גם אם באותו רגע זה אולי לא התזונה הכי "מושלמת" עבור ספורטאי מסוים, הרי שהשילוב בין טעם טוב, מוכר ומרענן לבין העייפות והתחושה הכללית עושה את שלו, ולכן שתייה של אותם משקאות מוגזים ומוכרים גורמת לחיוך גדול ולהרבה אופטימיות לקראת הישורת האחרונה.
יש כאלה ששותים מוגז גם ברכיבה | צילום: ניר עמוס
הרבה מאמנים ממליצים על שתייה של משקאות קולה במאמצי סבולת ארוכי טווח, אבל מי שחושב לעשות את זה – כדאי שיתרגל את זה לפני כן באימונים, כמו כל דבר. מכיוון שהמשקאות האלה מוגזים, ההמלצה היא בדרך כלל לשמור אותם לשליש האחרון של התחרות, אלא אם כן רוצים לתרגל שתייה גם במהלך הרכיבה. ואם שותים אותם, עדיף לעשות את זה בכמויות קטנות כמו למשל 120 מ"ל בכל רבע שעה, וכך למשל מסיימים כמות של קצת יותר מפחית ב-45 דקות.
לסיכום, משקאות מוגזים שבהם ריכוז הסוכר גבוה יותר ממשקאות ספורט אולי לא נחשבים למשקאות ספורט ובצדק, אבל בהחלט יש להם מקום במאמצי סבולת ארוכים. בנוסף, כבר נעשו בעבר מחקרים שרמזו על כך שמספר לגימות יכולות לעזור גם לפני מאמצים קצרים כמו ריצת 1,500 מטר, שחייה ל-100 מטר ואפילו ריצת 10 קילומטר. מה שבאמת חשוב זה לתרגל לפני כל דבר שאנחנו מתכוונים לצרוך במהלך תחרות כמו איש ברזל.
