עונת המרוצים החלה והשאלה מדוע צריך אישור רפואי לספורט תחרותי עולה וצפה. ובכן, הדרישה קיימת משתי סיבות – בריאותית וחוקית. בדיקה רפואית תקופתית של ספורטאים תחרותיים מבוצעת ברחבי העולם, אם כי בגרסאות מעט שונות. מרכיבי הבדיקה העיקריים הינם שאלון רפואי, בדיקה גופנית ואק"ג במנוחה או במאמץ – כתלות בהנחיות המקומיות. קיים ביסוס רפואי-מדעי לחשיבות בדיקות סקר תקופתיות לספורטאים והודגם כי הערכה הכוללת מילוי שאלון, בדיקה גופנית ואק"ג במנוחה, מפחיתה בצורה משמעותית את הסיכון למוות פתאומי במאמץ – כל עוד הבדיקה מבוצעת כנדרש. החשיבות של תוספת מבחן המאמץ לבדיקה שנויה במחלוקת, אך נראה כי קיימת. מבחן מאמץ מבוצע בארגונים רבים ובמדינות רבות כחלק מהערכת הספורטאי.
מבחן המאמץ מדגים את הולכת החשמל בלב תחת הגירוי של הפעילות המאומצת. מרוץ גיא | צילום: ניר עמוס
עוד כתבות בנושא
מה זה בדיקת דם מיקרוסקופית ולמה כדאי לכם לבצע אותה? צפו בסרטון
כל מה שרציתם לדעת על תוספי תזונה לספורטאים
מה זה שין ספלינטס וכיצד תאבחנו אותו נכון
מטרת מילוי השאלון היא לזהות גורמים אישים או משפחתיים, אשר עלולים לסכן את הספורטאי בעת פעילות עצימה. מטרת הבדיקה הגופנית היא לזהות מצבים גופניים אשר נגרמו עקב המאמץ או עלולים להחמיר או לסכן את הספורטאי במאמץ, ובעיקר אלו הקשורים למערכות הלב, השריר והשלד. רישום האק"ג במנוחה מוסיף מבט עקיף על מבנה הלב, ומציג את הולכת החשמל דרכו. הפרעות בהולכת הזרם החשמלי של הלב עלולות לסכן את המתאמן בהפרעת קצב חמורה ומוות פתאומי. מבחן המאמץ מדגים את הולכת החשמל בלב תחת הגירוי של הפעילות המאומצת, מספק מידע על הכושר הגופני של הספורטאי, ומאפשר לראות "בעין" כיצד נראה האדם במאמץ. הבדיקה מאפשרת הערכת פתולוגיות הקשורות למערכת שריר-שלד, הלב וכלי הדם או הנשימה, כאשר לפי הצורך ניתן להוסיף מדידה של זרימת האוויר במהלך המאמץ (מבחן מאמץ משולב לב-ריאה) לשם הערכה כוללנית.
לאור החשיבות הבריאותית של הערכת ספורטאים תקופתית, נוספו בשנת 1997 "תקנות רפואיות" לחוק הספורט בישראל, אשר נמצא באחריות משרד התרבות והספורט. עדכון לתקנות פורסם בשנת 2014, ומחייב כי "אגודת ספורט, מכון ספורט, ארגון ספורט והתאחדות או איגוד לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם, אלא אם כן הספורטאים נבדקו תחילה בדיקות רפואיות ונמצאו כשירים". נקודה מרכזית היא כי "הבדיקות הרפואיות ייערכו בתחנות לרפואת ספורט ששר הבריאות קבע לעניין זה", כך שלא ניתן לבצע את הבדיקה במרפאת קופת החולים, ולא אצל רופא ספורט אשר אינו נמצא בתוך תחנה באותה העת. נקודה חשובה זו "מפוספסת" במקרים רבים של ספורטאים, אשר מגיעים לרופא המשפחה ומבקשים "ארגומטריה" במסגרת קופת החולים – אך מגלים לאחר מעשה כי לא ניתן לקבל כך אישור לספורט תחרותי. לאחרונה, המועצה הלאומית לבריאות בקהילה ואיגוד רופאי המשפחה דנו בנושא, וקבעו כי רופא המשפחה אינו מוסמך לתת אישורים מסוג זה, גם לא למרוצים עממיים.
ספורטאים מעל גיל 30 נדרשים לבדיקה בתחנה לרפואת ספורט הכוללת ארגומטריה | צילום: עופר ביידה
מתי צריך בדיקת מאמץ?
על פי התקנות המעודכנות משנת 2014, ישנם ענפי ספורט וגילאים אשר בהם אין צורך קבוע בחוק לבצע בדיקת מאמץ, וניתן להסתפק בבדיקה הכוללת שאלון, בדיקה גופנית ואק"ג במנוחה בלבד. כעקרון, רק ספורטאים מעל גיל 30 נדרשים לבדיקה הכוללת ארגומטריה, ובגילאים קבועים: 30, 34, 37, ומגיל 40 מדי שנה. ענפי ספורט החייבים בביצוע בדיקה ארגומטרית רק מגיל 35 הינם גולף, קפיצות למים, קריקט, קרלינג, קשתות ורכיבה על סוסים. ענפי ספורט הפטורים מביצוע בדיקה ארגומטרית בכלל הינם ביליארד, ברידג', דמקה, כדורת באולינג, כדורת דשא, פטנק, שחמט, וקליעה למטרה.
חשוב לציין כי אם הספורטאי, המאמן או הקבוצה מבקשים בדיקה במאמץ גם אם החוק אינו מחייב זאת – ניתן לבצעה כמובן. גם אם הרופא הבודק מתרשם שיש צורך בבדיקת מאמץ (או בכל בדיקה נוספת אחרת) לאור ממצאי השאלון, הבדיקה הגופנית או האק"ג במנוחה – הוא רשאי לבקש זאת.
לסיכום, ביצוע נכון של בדיקות סקר לספורטאים תחרותיים הינו בעל ערך בריאותי ומעוגן בחוק הספורט. חשוב לשים לב כי הבדיקות הרפואיות ייערכו במסגרת התחנות לרפואת ספורט אשר פרוסות ברחבי הארץ. לא ניתן לבצע את הבדיקה במרפאת קופת החולים, ולא אצל רופא ספורט אשר נמצא מחוץ לתחנה באותה העת. לפיכך, על ספורטאים תחרותיים להגיע לתחנה לרפואת ספורט לשם ביצוע הבדיקה, אשר יכולה לכלול אק"ג במנוחה בלבד או במאמץ, וזאת כתלות בגיל, בסוג הענף, ובדרישות הספורטאי, המאמן או הרופא הבודק.
צילום עמוד הבית: פלאש 90
ד"ר גל דובנוב-רז | הכותב הוא מנהל השירות לרפואת ספורט ופעילות גופנית, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
