מטרת העל בשיקום פציעות ספורט היא הבאת הספורטאי מהר ככל הניתן לרמת הפעילות הספורטיבית בה היה לפני הפציעה. כל טיפול מתחיל בהפחתת כאב, נפיחות, השגת טווחי תנועה בין אם זו פגיעה מפרקית, גידית או שרירית. אחד המחסומים הקיימים בקידום התהליך השיקומי הוא היכולת לשאת את משקל הגוף על הגפה על מנת לאפשר תרגול תפקודי ומדמה יותר. המטרה היא הבאת הגפה מהר ככל הניתן ליכולת לשאת משקל ולבצע פעולה אקטיבית המדמה תפקוד, לדוגמה: עמידה על רגל אחת וביצוע פסיעה לפנים ולאחור על מנת לדמות רכיב בעת ההליכה, וביצוע סקוואט או לאנג' על רגל אחת אשר מדמים שלב בריצה.
חבלי הבאנג'י מווסתים את משקל הגוף המופחת מהגפה בהתאם לשלב השיקום | צילום: תמיר רבי, איימקס
נשיאת המשקל על הגפה הינה חלק מהמשימה השרירית-תנועתית שאנו נדרשים לה בעת ביצוע הפונקציה. דרישה זאת כוללת שילוב של שליטה שרירית, כוח ותרגול פרופריוספטיבי המשלב תרגול תחושה עמוקה ותגובות שיווי משקל על משטחים נייחים ונעים. התכנית היא להעלות את דרגת הקושי בהתאם לשיפור בשלבי השיקום.
בשלבים מתקדמים עוד יותר, וכאשר הפונקציה הנדרשת היא גבוהה יחסית כגון הרצון לבצע פעילות גופנית הכוללת ריצה, יש מקום לתרגל גם תרגול פליומטרי. ללא תרגול מסוג זה האימון והשיקום אינו מספק. תרגול פליומטרי משלב שינויי מהירות וכיוון, קוארדינציה, ניתורים וריצה.
הבנג'י מאפשר שליטה שרירית במנחים שאינם יכולים להתבצע ללא תמיכה | צילום: תמיר רבי, איימקס
בתרגול פליומטרי מאמנים את מסוגלות השריר לבלום את הכוחות המופעלים ומיד לאחר מכן לייצר כוח מתפרץ. ישנן דרכים מגוונות לשלב תרגול מסוג זה כגון ניתורים על רגל אחת, קפיצה ממשטח לא יציב כגון בוסו למשטח דומה, ריצה מהירה במקום, ניתורים בעזרת מערכת חבלי באנג'י ועוד.
היתרון באימון על משטח לא יציב כמו בוסו שהינו אימון פרופריוספטיבי העוסק בשליטה מוטורית ותחושה עמוקה לכל הגפה התחתונה ומאתגר את מערכת השרירית סביב כף הרגל, ברך, ירך ושרירי הליבה. משטח לא יציב יאתגר את השליטה השרירים בכל מישורי התנועה; כיפוף יישור, סיבוב ותנועה צדית של המפרקים. יש להתקדם בדרגת הקושי, מביצוע תרגול פליומטרי על שתי רגליים יחדיו לאימון פליטמטרי על רגל אחת בלבד!
צ פ ו | דוגמה לתרגול פליומטרי המבוצע של בוסו
אפשרות נוספת לתרגול פליומטרי הינה באמצעות מערכת חבלי הבאנג'י, בעזרתם ניתן לווסת את משקל הגוף המופחת מהגפה בהתאם לשלב השיקום, כוח השריר ורמת הכאב. בהדרגתיות מושכלת ניתן לאתגר את המערכת השרירית לרמות גבוהות. המטרה בשימוש במערכת הבאנג'י הינה לאפשר למטופל להתמודד עם שליטה שרירית במנחים ובמצבים שאינו יכול לבצעם ללא תמיכה והפחתת משקל חלקי מגופו.
כך ניתן ביתר קלות ומהירות להביאו לביצוע התפקוד בו הוא מתקשה. לדוגמה, מטופל לאחר קרע ברצועה הצולבת אשר עדיין מתקשה לתרגל לאנג'ים, ניתן באמצעות קשירתו לבאנג׳י לתרגל על משטח לא יציב כמו בוסו, תוך כדי הפחתת משקל גוף. כך ניתן בקלות יחסית לתרגל גם בזוויות עמוקות וחדות יותר – ביותר שליטה ובקרה ותוך כדי גיוס עבודה שרירית אופטימלית, מה שהוא אינו יכול לבצע ללא חבלי הבאנג'י.
צ פ ו | דוגמה לתרגול המבוצע באמצעות מערכת בנג'י
חשוב לציין כי לא כל אדם שנפצע שואף להגיע לתפקודים גבוהים כגון ריצה. חכמת השיקום והמשקם היא להשתמש בכלים הנכונים ולהתאימם למטרה התפקודית. אדם ששאיפותיו הן הליכה ספורטיבית בלבד, אינו נדרש להגיע לרמות תרגול גבוהות כגון אדם המבקש לרוץ חצי מרתון או לשחק כדורגל חובבני. מטרת הטיפול השמרני בפיזיותרפיה היא לבחור את האמצעים המתאימים לתפקוד המתבקש.
ד"ר סאם ח'מיס | פיזיותרפיסט מוסמך, איימקס המרכז הישראלי לפיזיותרפיה וניתוח תנועה
