אחד הדברים היפים ביותר בספורט הוא האפקט של ניפוץ תקרת הזכוכית. ברגע שמישהו אחד עושה משהו גדול, זה גורם לאחרים להאמין יותר והרמה של כולם עולה פלאים. כך קרה בפעם הראשונה שהצליחו לרדת מ-4 דקות בריצת המייל, וזה מה שקורה ממש עכשיו בריצות למרחקים ארוכים בישראל.

אין יותר חובבניות בצמרת הריצה בארץ. לונה צ'מטאי סלפטר (שנייה מימין), ביטי דויטש (ראשונה משמאל) יחד עם סאלם באיולין ואזאוונט טקה | צילום: יח"צ איגוד האתלטיקה

עוד כתבות בנושא 
התוצאות המעניינות באמת של מרתון סמסונג תל אביב 
צפו: ההופעה ההיסטורית של לונה צ'מטאי סלפטר במרתון פירנצה 
ביטי דויטש תורפה לסגל האולימפי ותתאמן אצל עמית נאמן 

לונה צ'מטאי-סלפטר, מארו טפרי ואדווה כהן (במסלול) הם בעלי התוצאות האיכותיות ביותר כיום בתחום הזה, אבל מאז שהן החלו לפרוח אנחנו נחשפים ליותר ויותר שמות חדשים. אחרי שהחלה להתאמן בריצה בגיל 25 בלבד, ביטי דויטש הפכה בגיל 30 למרתוניסטית הישראלית מספר 5 בכל הזמנים אחרי לונה צ'מטאי-סלפטר, ילנה דולינין, נילי אברמסקי וזהבה שמואלי. התוצאה שקבעה במרתון טבריה האחרון, 2:42:18 שע', היתה אפילו מהירה יותר מהתוצאה שהעניקה למאור טיורי את הקריטריון להשתתפות במשחקים האולימפיים ב-2016. אז אולי ביטי דויטש רחוקה מהתוצאות של לונה צ'מטאי-סלפטר, אבל מה שמשותף לשתיהן פרט לעובדה שהן מאוד קרובות בגיל ואמהות – הוא מגמת השיפור העצומה שלהן בשנה החולפת – מפברואר 2018 ועד לפברואר 2019.

לונה צ'מטאי סלפטר 

ב"הרצאת חימום" להרצאה של מאמן הריצה למרחקים ארוכים רנאטו קאנובה, שהתקיימה לאחרונה במכון וינגייט, סיפר התזונאי של צ'מטאי-סלפטר, שגיא הלוי, על העבודה שנעשתה אתה בשנתיים האחרונות. מסתבר שהיא הצליחה להוריד כ-5 קילוגרמים ממשקלה וכ-6 אחוזי שומן ועדיין לשמור על מסת שריר דומה כדי לא לפגוע בביצועים. לכל זה מתווספות כמובן תכניות האימון היצירתיות של בעלה ומאמנה דן סלפטר, וכך למעשה היא הפכה מרצה שהיה מספיק טובה כדי לנצח במרוצי כביש בארץ, לאתלטית בעלת שם עולמי שהיא גם אלופת אירופה ואפילו מוזכרת כמועמדת למדליה אולימפית בטוקיו 2020.

איך השינויים הפיזיולוגיים באים לידי ביטוי במספרים? בצורה מדהימה ואפשר להגיד שגם חסרת תקדים באתלטיקה הישראלית. לפני כ-11 חודשים, ב-24 במרץ 2018, לונה "המשופרת" התייצבה לאליפות העולם בחצי מרתון בולנסיה. במרוץ אחד היא הצליחה לקצץ שלוש דקות ו-50 מאיות משיאה הקודם שנקבע 13 חודשים לפני כן, ולסיים בזמן של 1:08:58 שעה. וזה לא נגמר כאן, אחרי קצת יותר מחצי שנה היא סיימה שנייה בחצי המרתון בליסבון וקיצצה עוד דקה ושלוש שניות מהשיא עם תוצאה של 1:07:55 שעה, וזו היתה רק ההכנה למרתון פירנצה.

מרתון פירנצה שהתקיים בנובמבר האחרון היה הראשון של צ'מטאי אחרי יותר משנתיים, שבהם היא התמקדה במרחקים יותר קצרים ושיפרה את המהירות שלה. היא הגיעה לשם עם שיא אישי של 2:40:16 שע' והצליחה לשפר אותו ב-16 דקות פחות שנייה בדרך לתוצאה מדהימה של 2:24:17 שע'.  במלים אחרות, אם ב-2016 היא רצה מרתון בקצב של 3:47 דקות לקילומטר, שנתיים לאחר מכן היא עשתה את זה בקצב של 3:25 דק' לקילומטר. עוד השוואה מעניינת – במרתון פירנצה היא היתה מהירה משמעותית מהקצב שבו היא רצה חצי מרתון ב-2016.

קשה לעמוד בקצב שלה, תרתי משמע. לונה צ'מטאי-סלפטר | צילום: צלמי שוונג

השיפור בא לידי ביטוי באופן יחסי גם במרחקים הקצרים יותר, שבהם היא התמקדה לפני החזרה למרתון. בקיץ האחרון היא זכתה באליפות אירופה בריצת 10,000 מטר. עוד לפני כן, באפריל 2018, היא שיפרה בדקה ו-3 שניות את השיא הישראלי וחודש לאחר מכן בגביע אירופה קיצצה עוד 6 שניות עם תוצאה של 31:33.03 דק'. בריצת כביש ל-10 קילומטרים, כל שיאיה בשנה האחרונה נקבעו תוך כדי ריצה למרחק ארוך יותר. ביוני היא קבעה 32:00 תוך כדי מרוץ 15 ק"מ בולנסיה, בספטמבר קבעה 31:43 דק' תוך כדי ריצת 10 מייל בהולנד ובאוקטובר קבעה את השיא הישראלי הנוכחי שעומד על 31:34 דק' ונקבע תוך כדי חצי המרתון בליסבון. סביר להניח שאם היתה מסמנת מרוץ 10 ק"מ כתחרות מטרה היא היתה משיגה תוצאה הרבה יותר מהירה. תעיד על כך העובדה שצ'מטאי-סלפטר היא אחת הרצות הבודדות בעולם (ברמות הגבוהות) שלה ב-10,000 על המסלול כמעט זהה לתוצאה באותו מרחק במרוץ כביש. 

ביטי דויטש 

במקרה של ביטי דויטש אין יותר מדי מספרים להתעסק אתם. היא אולי התאמנה הרבה בשנה החולפת, אבל לא התחרתה יותר מדי. סביר להניח שכעת, עם שינוי הסטטוס שכולל התמקדות בריצה באופן מקצועני ומעבר למאמן עמית נאמן, דברים ישתנו.

דויטש החלה "ללחוץ על הדוושה" אחרי שילדה 5 ילדים והיא פרצה לתודעה במרתון ירושלים 2018, שבו סיימה שנייה בין הנשים וראשונה בין הישראליות בתוצאה של 3:09:49 שע' שהפתיעה המון אנשים. את ראשית אימוניה עשתה תחת צמד המאמנים אתי ויורם איינר וגם את התוצאה הזו אפשר היה לתרגם די בקלות ליכולת של מתחת לשלוש שעות, משהו שהיה יכול להיות מרשים בגזרת המרתון לנשים בארץ לפני מספר שנים, אז היה סוג של "תקופת בצורת" מאז פרישתה של נילי אברמסקי ועד לפריצתה של ילנה דולינין. במקרה של דויטש הסיפור היה עסיסי במיוחד כי מדובר באשה חרדית שרצה עם חצאית והיא בכלל חדשה לגמרי בריצה.

מקצב 4:16 לקצב 3:40 בשנה אחת. ביטי דויטש | צילום: דני בורשבסקי

אבל כנראה שדויטש עצמה הרגישה שהיא יכולה לעשות הרבה יותר מאשר לתפוס כותרות ליום אחד. מאז אותו מרתון, השיפור שלה היה מטאורי. היא התייצבה ליותר מרוצים ל-10 ק"מ כדי לשפר את המהירות שלה, אבל השיפור הורגש באופן משמעותי באליפות ישראל בחצי מרתון בדצמבר 2018. דויטש סיימה את המרוץ הזה כאלופת ישראל בזמן של 1:19:52 שעה. היא הצליחה לשפר את שיאה האישי שנקבע 9 חודשים לפני כן ב-9 דקות וחצי. חודשיים לאחר מכן היא קיצצה עוד שתי דקות וחצי כשקבעה 1:17:23 שעה בתל אביב. במילים אחרות, בפברואר 2018 היא רצה חצי מרתון בקצב של 4:16 לקילומטר, שנה לאחר מכן היא כבר עשתה את זה בקצב של 3:40 דק' לקילומטר. מדהים, ובעיקר פותח את התיאבון לקראת המרתון הבא שהיא תבחר להשתתף בו בתקווה להגיע בסופו של דבר למשחקים האולימפיים טוקיו 2020. הפעם, הקריטריון יהיה הרבה יותר קשה וככל הנראה היא תצטרך לרוץ 2:37 שעות כדי להגיע לשם. קשה, אבל אולי זו רק ההתחלה.