באולימפיאדת לונדון מציגות הנשים נוכחות מסיבית וקריאה לשינוי ולשוויון הזדמנויות, שמגיעה מ-206 מדינות
מאת:דנה פלג
אולימפיאדת לונדון 2012 רושמת לזכותה הרבה הישגים של שיוון הזדמנויות.
אם בעבר הרחוק, ביוון העתיקה, לא הורשו הנשים להשתתף במשחקים או אפילו לצפות בהם, הרי שבלונדון של 2012 יש רק משלחת אחת מתוך 206 המשלחות, שבה אין נציגות של המין הנשי.
המשלחת הגדולה מארצות הברית אפילו התגאתה בעובדה שהפעם היא כוללת יותר ספורטאיות מספורטאים.
גם בטקס הפתיחה ניתן ביטוי למאבק לזכות שווה. בריטניה הייתה מבין המדינות הראשונות אשר תיקנה עוול של שנים ואפשרה לנשים להצביע כבר בשנת 1918, ובמופע הפתיחה, לצד מהפכות שונות ששינו את פני האומה הבריטית והעולם כולו, צעדו גם הנשים על מנת להזכיר את המאבק שלהן לזכות בחירה.
בניגוד לתחרויות ספורט שונות, האולימפיאדה מהווה הזדמנות נהדרת וכמעט חד פעמית לצפות בספורטאים וספורטאיות מתמודדים זה לצד זה בענפי ספורט רבים. אולי ספורט הוא באמת כל הסיפור הפעם.
בעולם בו נשים וגברים הינם שווי זכויות וחובות זה יכול להתקיים, אבל אנחנו עדיין לא שם.
ישראליות וישראליות
המשלחת הישראלית לאולימפיאדה מונה 18 ספורטאיות ו- 19 ספורטאים – מספר כמעט זהה.
הנשים שבמשלחת:
• ג'ליאן שוורץ, אתלטיקה
• אליס שלזינגר, גודו
• נטע ריבקין, התעמלות אומנותית
• מורן בוזובסקי, פולינה זקלוז'ני, מרינה שולץ, נועה פלצ'י, אליאורה זולקובסקי, ויקטוריה קושל, התעמלות אומנותית
• ולריה מקסיוטה, התעמלות מכשירים
• שחר פאר, טניס
• עמית עברי, שחיה
• אנסטסיה גלושקוב ואינה יופה, שחייה צורנית
• ורד בוסקילה וגיל כהן, שיט
• לי קורזיץ, שיט
• נופר אדלמן, שיט
אין ספק שהן עשו ועדיין עושות את המקסימום בכדי לחזור לארץ עם מדליה אולימפית, אבל בישראל של 2012 אין שוויון. בשנה האחרונה נדמה היה שצעדנו דווקא לאחור. שוב ושוב נחשפו מקרים של הדרת נשים – מסתבר שלמרות הכל, יש רבים בישראל שאינם רואים את שני המינים כשווים.
אולם בניגוד לעבר, הפעם המעשים לא עוברים ללא תגובה ובנקודה זאת מתומצתת המהפכה. יש חופש ואפשרות להשמיע קול כאשר מישהו נוהג באופן שאינו הולם עם עקרון השוויון והמוסר האישי
ולצאת למאבק גלוי למען תיקון.
יפות הרבה יותר
תחושה נוספת המלווה את האולימפיאדה, היא שהנשים הפעם הרבה יותר יפות. לא עוד רוב של ספורטאיות במראה גברי – הפעם כובשת הנשיות את המגרשים, והתקשורת – הגברית ברובה, ממהרת לסקר את התופעה.
הוכחה ניצחת לכך אפשר לראות במגזין ESPN האחרון, אשר הקדיש את מהדורת הגוף שלו ל- 27 מהספורטאים הטובים בעולם. כולם הופיעו בעירום, נשים וגברים כאחד, שהצטלמו בתנוחות ספורט וגררו אלפי תגובות.
בין הנשים הטניסאית הסלובקית דניאלה האנטוחובה, הג'ודוקא רונדה ראווסי עם קעקוע חמש הטבעות האולימפיות, שחקנית הכדורגל האמריקאית אבי וומבאך, נשות נבחרת הכדורעף האמריקאיות, אשטון איטון האצנית, ועוד טובות, נשיות ויפות.
מה גורם לספורטאים מצטיינים להוריד בגדים? יש שיגידו שמדובר בניצול מקסימאלי של דקות התהילה, אך יתכן שמסתתרת כאן משמעות אחרת.
בעבר אישה יפה נאלצה להסתפק בעובדה שהיא יפה, ולא ניתנה לה ההזדמנות לפתח כישורים נוספים – היא מיד תויגה כ"דוגמנית". אולם, בעשור האחרון נשים יפות כבר לא שותקות, ולא אחת הן מסרבות ללכת במסלול החברתי הנורמטיבי. הן גם יפות, גם טייסות, גם רופאות וגם ספורטאיות מצטיינות ולא רק בבריכה או בהתעמלות קרקע אלא גם על מגרש הכדורגל, הטניס ועל מזרון הג'ודו.
היופי בהחלט עוזר, גם לגברים, אבל בסופו של דבר הספורטאיות תלחמנה לא פחות קשה בשביל לעמוד על הפודיום.
רוב נשי בבריכה בקיבוץ
היום בשבע בבוקר בבריכה בקיבוץ פתאום שמתי לב שכולן נשים. מלאה בכובעי שחיה לבנים, הבריכה נראתה כאילו הועתקה מלונדון, רק בקטן ובלי צעקות ההתלהבות של משה גרטל.
ברקע נשמעים הדיווחים מהתחרויות של יום אתמול מלונדון והנשים מסיימות לשחות בריכה אחת ומתחילות עוד אחת.
קשת רחבה של גילאים, כשהצעירה בת 15 והמבוגרת בת שמונים, כולן שוחות ואי אפשר להתבלבל בעובדה שמדובר בנשים. הן לא צפויות להגיע לאולימפיאדה אבל הן התאהבו בספורט, באדרנלין ובתחושת הסיפוק.
המציאות אפשרה להן לבחור בספורט. אין ספק שהשינוי מתחולל לא רק בלונדון, כי אם אפילו בבריכה הקטנה שבעמק חפר.
