כך טוען שי ראשוני הטריאתלט חולה ה-ALS, לאחר שד"ר מרק גוטקין מנהל מרפאת ה-ALS בהדסה גילה שמתוך 185 מטופלים אצלו במרפאה, חמישה התחרו בטריאתלונים באופן קבוע
מאת:דני בורשבסקי
אם הזדמן לכם לצפות באנשי ברזל מאושרים מסיימים תחרות מפרכת, בין אם זה באילת או בחו"ל, קרוב לוודאי שראיתם כמה מהם מתגלגלים על קו הסיום. זה לא שהם מותשים מדי, הם פשוט עושים כבוד לג'ון בלייס, שכונה "בלייזמן". הוא היה טריאתלט אמריקאי שאובחן כחולה ALS (מחלת ניוון שרירים חשוכת מרפא), ולמרות שידיו כבר כמעט והיו משותקות לגמרי, הצליח לסיים בשנת 2005 את המסלול באליפות העולם בהוואי, כשאת קו הסיום הוא חצה בתנועת גלגול.
שנתיים לאחר מכן הוא מת, והותיר אחריו את קרן ג'ון בלייס שמגייסת כספים לחקר מחלה נוראית שמקורה אינו ידוע.
המחלה הזאת שפוגעת בתאי מערכת העצבים המרכזית, תוקפת את הגוף בצורה כזאת שתאי העצב נהרסים והחולים הופכים בהדרגה למשותקים בכל הגוף.
האם יש קשר בין המחלה לבין פעילות גופנית מאומצת? צילום: Thinkstock
עוד כתבות בנושא
חמישה מתוך 185
כבר שנים שנוירולוגים בכירים בעולם חוקרים את המחלה, ומקרים כמו ג'ון בלייס, שחקן הבייסבול לו גריג, ששמו הוא שם נוסף למחלה הזאת ועוד לא מעט ספורטאים, גרמו לכמה מהם לחשוב על קשר אפשרי בין המחלה לבין פעילות גופנית מאומצת. מי שמצא קשר, או כהגדרתו "אסוציאציה" בין פעילות אירובית מאומצת למחלה הוא ד"ר מרק גוטקין, מנהל מרפאת ה-ALS במרכז הרפואי הדסה, שמצא שמתוך 185 חולים בהם טיפל בין השנים 2009 ל-2012, חמישה היו טריאתלטים. העובדה שמדובר באחוז גבוה יחסית לאחוז החולים בקרב האוכלוסיה (כ-600 ישראלים סובלים מהמחלה) הדליקה אצל ד"ר גוטקין נורה אדומה.
| "אני לא אומר שאני מאמין שהעיסוק בטריאתלון גורם להתפתחות המחלה – קיימת אפשרות כזו", אומר ד"ר גוטקין ומסביר: "לא לכל אחד יש מבנה פיזיולוגי מתאים כדי להתעסק בטריאתלון ולהצליח. יכול להיות שמי שנולד עם כושר גופני וגנטיקה שמאפשרת לו להצליח בטריאתלון, גם מבחינה מנטלית – אולי דווקא בזה יש משהו שמהווה סיכון ואותם גנים יכולים להזיק לו". למה מתכוון הרופא? אין ספק שיש לו עוד הרבה מה לחקור בעניין הזה, אבל על דבר אחד הוא מוכן להצביע כהערכה גסה שלו: "אולי זה קשור למאמץ שהוא מעל ומעבר למה שהגוף יכול לעשות, דברים שיכולים לגרום לסטרס במערכת העצבים".
במילים אחרות, ד"ר גוטקין רומז שהוא מתכוון לחקור האם יכולות אדירות של ספורטאים שונים שיכולים להוציא מעצמם "יותר ממאה אחוז" כפי שנהוג לומר, עלולות גם לפגוע בהם. |
|
לא לשכוח את נושא התורשה
שי ראשוני, מרתוניסט טריאתלט ואיש ברזל, הוא חולה ה-ALS המפורסם ביותר בקרב ספורטאי הסיבולת בארץ. הוא עוד לא לגמרי מתחבר לתאוריות של ד"ר גוטקין אבל בטוח בדבר אחד: "יש קשר בין ALS לספורט, אני לא אומר שלטריאתלון אבל לספורט", הוא טוען ומוסיף: "אני חושב שהקשר קיים בגלל העובדות בשטח, המספרים. למה זה קורה ומה בספורט גורם לזה? אני לא יודע ואין אף מחקר שנתן תשובות מדויקות. יש גם קשר בין ALS לפעילות צבאית לפי המספרים ושוב, אנחנו לא יודעים בדיוק למה".
אז האם צריך לדאוג? לא בטוח. גם ד"ר גוטקין בעצמו ממשיך ואומר שבנוסף להכל יש גם עניין של תורשה, וגורמי הסיכון שהוא מדבר עליהם נוגעים ככל הנראה למי שנושא עמו גן מסויים. מצד שני, כיום אנחנו לא יכולים לדעת מי נושא את המטען הגנטי הזה. האם הטריאתלטים צריכים לדאוג? בכלל לא בטוח. גם בחו"ל נעשו מחקרים שנועדו לבדוק את הקשר בין ALS לספורט. בהולנד ניסו למצוא קשר לפעילות גופנית מאומצת במגוון ענפי ספורט כולל הטריאתלון, ולא מצאו. באיטליה נערך מחקר מקיף מאוד במשך שנים רבות, שבדק ומצא קשר בין כדורגלנים מקצוענים לבין מחלת ה-ALS. גם במחקר המרתק הזה מצאו אחוז גבוה של מקרים של שחקנים שחלו ב-ALS. כשתוצאות המחקר הזה החלו לזרום, בדקו במקביל גם שחקני כדורסל ורוכבי אופניים מקצוענים ולא מצאו קשר בינם לבין המחלה. בשלב הזה שללו החוקרים פעילות פיזית מאומצת, וחשבו על אפשרות שנייה שהיא פגיעות ראש וצוואר אצל כדורגלנים.
למה טריאתלטים ולא מרתוניסטים? אי אפשר לדעת צילום: Thinkstock
בסופו של דבר מצאו החוקרים האיטלקים שתי תאוריות נוספות, שהיקשו עליהם להסיק מסקנות. לפי עדויות רבות של שחקנים ומקורבים לשחקנים שרובם הגיעו מאזורים מסויימים באיטליה, רבים מהם צרכו לאורך הקריירה סוגים שונים של תרופות ואפילו חומרים אסורים בספורט, שיתכן והשפיעו עליהם בסופו של דבר מבחינה נוירולוגית. כמו כן נמצא גם שאותם שחקנים היו חשופים על כר הדשא לחומרים כימיים רבים שרוססו על הדשא עצמו ויתכן שמכאן הקשר. "הבעיה במחקרים האלה היא שקשה מאוד למצוא בהם תשובות מדויקות והם יחסית קטנים", אומר שי ראשוני.
בשורה התחתונה, הנוירולוגים ממשיכים לנסות ולהיאבק במחלה דרך המחקרים השונים, וד"ר גוטקין מתכוון להמשיך ולבדוק את הקשר לטריאתלטים בארץ, כי הוא סבור שבמחקר ההולנדי יתכן ולא בדקו את מי שמבצע את הפעילות הגופנית ברמה גבוהה, וכי הוא יודע שהמחקר האיטלקי הותיר אחריו סימני שאלה רבים. למה טריאתלטים ולא מרתוניסטים? "אי אפשר לדעת מה היא הכמות המדוייקת של אנשים שרצו מרתון בארץ, ואילו בכל מה שקשור לטריאתלטים אנחנו יכולים לקבל נתונים מדוייקים מהאיגוד", הוא מסביר.
דבר אחד בטוח, העבודה של ד"ר גוטקין והקולגות שלו בעולם היא עבודת קודש, ובפעם הבאה שתשאלו את עצמכם מדוע דורה הלר, אלופת הישראמן, מתגלגלת על קו הסיום, תבינו מה עומד מאחורי זה ותדעו גם שדרך הקילומטרים שהיא צוברת, כמו גם ספורטאים אחרים, אפשר לתרום כסף לחקר המחלה.
20.11.2013
דני בורשבסקי עיתונאי שחולה ספורט וכותב על זה
