לפני טקס הסיום ובמהלכו שמענו כמה סיפורים על ההתרחשויות, מנקודות המבט האישיות, במהלך הישראמן סמסונג 2013. הסיפורים של תום מרמרלי, דורה הלר, ליאור זך מאור, שחר צוברי, התאומות מור, יעל מקל ואוריין הרץ
מאת:מאיה גייר
| תום מרמרלי תום מרמרלי, זוכה השנה שעברה, הצליח לסיים גם הפעם ראשון מבין הישראליים, אולם סיים שלישי בדירוג הכללי. אף על פי שהתוצאה שלו, 11:27:15 שעות, היתה פחות טובה בצורה ניכרת מן השנה שעברה (אז סיים אחרי 10:26:36 שעות), מרמרלי העיד כי הוא מרוצה. "תוצאה זה לא משהו שמאוד מעניין אותי בתחרות כזאת. המטרה מבחינתי היתה להגיע ראשון מבין הישראלים וניהלתי את התחרות בצורה הזו. ברכיבה, בלי שום קשר לרוח שהקשתה, שינו את תוואי המסלול ולכן היה לי ברור שאני ארכב לאט יותר, וזה באמת לקח לי בערך עוד חצי שעה", הסביר. מרמרלי אמנם יצא בפיגור בסיום קטע השחייה אחרי מתחריו, אך הוא מעיד כי העניין לא גרם ללחץ משמעותי מבחינתו. "אני לא שחיין גדול ואני יודע את זה. קיבלתי דיווחים על כך שהם נמצאים 7 דקות לפניי ובתחרות כזאת 7 דקות זה באמת לא פער גרנדיוזי ואפשר בהחלט לצמצם אותו. האמת היא שהצלחתי לצמצם את הפער די מהר, כבר בסיבוב הראשון באופניים", אמר. |
 |
עם זאת גם לו היו קשיים לאורךהדרך. "אין ספק שזו תחרות מאוד קשה, יש משברים לכולם וההתגברות עליהם היאחלק מהעניין. באופן אישי לא הצלחתי להתאמן בריצה בחודשים האחרונים, כי פשוטעברתי מפציעה לפציעה. כבר בהתחלת הריצה, אחרי כמה קילומטרים, היה משבר קטן- סבלתי מכאבים ושאלתי את עצמי אם אולי עדיף לוותר אבל מכיוון שירדתיראשון הייתי די בטוח בעצמי וידעתי שאם אני אשמור על קצב סביר אני אוכל לנצחולכן המשכתי."
ומה הלאה? "לא סגרתי כרגע על תחרות הבאה, אני מניח שזו תהיה אותה התחרות בשנה הבאה. נראה…", סיכם מרמרלי.
| דורה הלר דורה הלר, המנצחת בין הנשים בישראמן המלא, נראית ביום שאחרי רעננה ומפוצצת באנרגיות, כאילו גופה לא צלח 226 קילומטרים בשחייה, רכיבה וריצה פחות מ-24 שעות לפני כן. "האמת היא שלא כל כך ישנתי בלילה כי היה המון אדרנלין והתרגשות. דיברנו והחלפנו חוויות עד שתיים בלילה ובחמש פשוט התעוררנו", היא מספרת בחיוך ענק, לצד בעלה ובנה. הלר אמנם יצאה מן המים זמן ניכר אחרי חברותיה אך הפיגור לא הפריע לה להדביק את הפער במהרה ואף לייצר לעצמה יתרון משמעותי במהלך הרכיבה. מתי ידעה שהניצחון בדרך? "בסוף הסיבוב הראשון ברכיבה ראיתי שהפער לא קטן וכשירדתי אמרו לי שיש פער של 22 דקות ממנה אז ידעתי שזה יכול להספיק לי", אמרה. מייק, בעלה של הלר, קינא כנראה והשתתף גם הוא השנה במקצה הישראמן המלא. בסיום הוא קיבל את המדליה מאשת הברזל האלופה שלו. "הגעתי הרבה אחריה, הייתי אחד לפני הסוף אני חושב, אבל העיקר היה לסיים", הוא מסכם בחיוך. |
 |
|
ליאור זך מאור
באופן מפתיע ביותר, זך מאור נראה בסך הכל נמרץ למדי אחרי התחרות. "אני מרגיש טוב אבל כמובן שאני עייף מאוד", אמר, "היתה תחרות קשה. הטמפרטורה היתה טובה בהחלט אבל הרוח בזמן הרכיבה הקשתה".
זך מאור נאלץ להיאבק על המקום הראשון עם אנדרס סטאמפ הדני, אשר התמודד עם מספר תקלות באופניים במהלך הרכיבה, מה שהקל על זך מאור לצבור פער מבטיח. "אנדרס הוביל בכ-7 דקות בתחילת הרכיבה אבל לאט לאט צמצמתי ובערך 5 קילומטרים לסיום ראיתי אותו הולך לצד האופניים, אז עצרתי ושאלתי אותו אם הוא צריך עזרה כי חשבתי שמדובר בפנצ'ר אבל כיוון שנקרעה לו השרשרת לא יכולתי לעזור והמשכתי", הסביר.
למעשה, לזך מאור אמור היה להיות פייט קשה עוד יותר במקצה חצי הישראמן, מול כריס ליאטו, סגן אלוף העולם לשעבר, אשר הגיע ככוכב הגדול של התחרות השנה להשתתף במרוץ. אלא שבבוקר התחרות הסתבר שליאטו חש ברע והוא הודיע כי לא ישתתף. האם זך מאור שמח על העובדה שבכך "התפנה" לו, סביר להניח, המקום הראשון? לא בדיוק. "אני מאמין שאם הוא היה משתתף הוא היה מנצח ועדיין חבל לי שליאטו לא הגיע. הייתי שמח אם הוא היה מתחרה, רציתי לראות אותו בשטח, כי זה אמור להיות סוג של שואו. אבל בסופו של דבר זה לא היה העניין מבחינתי וזה לא השפיע עליי בתחרות עצמה", אמר.
|
 |
ולסיום,איך חוגגים זכייה במרוץ חצי איש ברזל, אתם שואלים. ובכן, לפחות מבחינת זךמאור כנראה שהזכייה עצמה היא החגיגה. "אני לא בן אדם של חגיגות ובאופן כללימשתדל לקחת תמיד דברים בפרופורציות המתאימות. אני לא יורד נמוך אחריכישלונות ולא עושה פסטיבל מניצחונות. לרגל הניצחון אני חושב שאלך לאכולגלידה", סיכם בחיוך.
|
שחר צוברי
הגולש האולימפי, אשר השתתף בפעם הראשונה בתחרות הישראמן, במקצה החצי (וסיפר לנו על כך), נראה מבסוט כמה שעות לאחר המרוץ, גם אם הליכתו העידה שרגליו אינן הרגליים המאושרות ביקום באותם רגעים.
"היה קשה אבל אני מאוד שמח שהגעתי לכאן, זה היה מאוד מספק", אמר והוסיף, "היו תנאים לא פשוטים: אמנם הטמפרטורה הייתה טובה לפי מה שהבנתי לעומת השנה שעברה אבל הרוח הפכה את הרכיבה לקשה מאוד. אחרי 10 קילומטרים של ריצה התחלתי להרגיש את העייפות מדברת אבל אמרתי לעצמי 'טוב, כבר עברת את הרוב, אז מה זה עוד 10 קילומטרים? רק צריך לסיים'. אנשים מאוד עודדו לאורך הדרך וזה בהחלט עזר. זה מה שאני אוהב בתחרויות האלה – האווירה והאקשן, וזה גם מה שגורם לי להתחרות יותר טוב."
ועכשיו, אחרי המנוחה היחסית שלקח לעצמו אחרי האולימפיאדה ופאזת הטריאתלון שאימץ בחודשיים האחרונים, חוזר צוברי לגלשן. ביום שישי הקרוב יצא כבר צוברי לברזיל למחנה אימונים לקראת אליפות העולם שתיערך בתחילת מרץ.
|
 |
|
יעל מקל (הכרוז)
האדם שהתאמץ ביום שישי הכי הרבה מלבד (אולי) מי שהשתתף בתחרות עצמה, היה ללא ספק יעל מקל, מי ששימשה ככרוז של התחרות. חצי שעה לפני ההזנקה, עוד לפני השעה שש בבוקר, התחילה מקל את עבודתה אשר נמשכה עד סיומה של התחרות, ב-23:15, וליתר דיוק חצי שעה מאוחר יותר. "פשוט חיכינו לשני המשתתפים האחרונים, שידענו שנמצאים עדיין על המסלול ועומדים לסיים. לא יכולתי פשוט ללכת, אז הכרחתי את כולם להישאר ולעודד", הסבירה.
וכך, במשך 18 שעות רצופות, זולת שתי הפסקות קצרות של כרבע שעה, לא הפסיקה מקל לקפץ, לרקוד ולשיר, כשהיא מעדכנת מהשטח, מלהיבה את הקהל בקריאות ומברכת כל משתתף שחצה את קו הסיום כאילו זה עתה זכה במרוץ.
"טריאתלונים כבר עשיתי אבל זו פעם ראשונה שאני עושה תחרות ישראמן. זו היתה חוויה מדהימה, מרגשת, מרוקנת וממלאת באנרגיות בו זמנית. קל זה לא היה, אבל כשאתה חושב על מה שאני עשיתי לעומת מה שכל האנשים האלה עשו על המסלול זה באמת בטל בשישים", סיכמה את היום שלה.
כשהיא שומעת על הסברה שעלתה בקהל שלקחה חומרים ממריצים במהלך היום, ההסבר היחיד שהצליחו לנפק לאנרגיה וההתלהבות הבלתי פוסקת באורח לא אנושי כמעט שהפגינה, היא פורצת בצחוק.
|
 |
|
מירב ומיכל מור
לא מעט בני משפחה עשו יחד את התחרות. ביניהם היו גם התאומות (הזהות) מירב ומיכל מור, אשר אף סיימו יחדיו על דוכן המנצחים בקטגוריית הגיל שלהן (30-35) בחצי הישראמן, מיכל במקום השני ומירב במקום השלישי. בדירוג הכללי סיימו במקומות החמישי והשישי – "רק 4 דקות מהשלישית", הן מציינות בגאווה.
השתיים, בנות 31, מתל אביב, מעידות כי הן עושות הכל ביחד וכך החלו גם להתאמן בטריאתלון לפני כ-4 שנים ביחד. הן הספיקו כבר להשתתף במקצה חצי הישראמן בשנת 2010 וגם להשלים תחרות איש ברזל מלאה באותה שנה באוסטריה. אחרי הפסקת הריון של שתיהן הן חזרו להתאמן לפני שנה, בקבוצת MY WAY, בהדרכתם של גווין קנינג ועמוס וולף, והחליטו לשוב לישראמן ולעשות מקצה החצי כהכנה למרוץ המלא שהן מתעתדות להשתתף בו במאי באיים הקנריים.
|
מיכל מימין, מירב משמאל
|
| אוריאן הרץ אוריאן הרץ, אשר סיימה את מקצה חצי הישראמן שנייה בין הנשים (בתוצאה 6:38:34 שעות), נראית גם היא אנרגטית למדי לפני טקס הסיום. מבחינתה מדליית הכסף היא בהחלט הישג שאפשר להתפאר בו, במיוחד לאור העובדה שתנאי המרוץ לא היו קלים כלל. "תוצאת השחייה שלי היתה מזעזעת כיוון שלא היו סימנים טובים במים וגם הים לא היה קל – היו גלים קטנים שהקשו לראות את המצופים, זה היה נורא מבלבל מבחינתי ואני חושבת ששחיתי אולי 2 וחצי קילומטר", היא אומרת ומוסיפה, "בהתחלה הרכיבה היתה מצוינת, אבל בגלל שאני מקומית ידעתי שזה הולך לעלות לנו ברוח פנים, רק לא ידעתי שהולך להיות 'קיר'. הסתובבנו, שמנו פלטה קטנה והתחלנו לרכב ממש מול הרוח ואמרתי 'יו יש עוד 45 קילומטרים, מה נעשה?'". מתתבר שהרץ הופתעה לגלות שהיא בעמדה לזכות במדליה. "נינה היא ליגה אחרת אבל לילך בר נתן, שסיימה שלישית, ואני היינו צמודות. היא היתה 50 מטרים לפניי וכולם אמרו לי 'למה את לא עוקפת אותה?', ואני אמרתי 'מה זה משנה, אנחנו לא באותה קטגוריה בכלל?'. רק כשהבנתי מאנשים שזה קרב על מקום בפודיום עשיתי סוויץ'. שני קילומטרים לפני קו הסיום עקפתי אותה. אנחנו חברות אז אני שמחה שבסוף יצא ששתינו עלינו על הפודיום", סיכמה. |
 |
מאיה גייר – עורכת תוכן בשוונג, עושה ספורט כדי לא להשתגע מכל מה שמעצבן במדינה הזאת. וגם כדי להיות רזה.
