יריבויות הן נשמת אפם של ענפי הספורט. יריבות השחייה הגדולה של העשור האחרון היא בין מייקל פלפס לריאן לוכטה – שני אמריקאים שנפגשים על אדני הזינוק באותם משחים. הפורטה של פלפס הוא סגנון הפרפר. של לוכטה – סגנון הגב. שניהם גם מהטובים בעולם בסגנון החתירה. המפגשים הסדירים ביניהם מתרחשים במשחי ה- 200 מטרים חופשי ובמשחי המעורב אישי
מאת:חגי אשלגי
ריאן לוכטה לא היה אמור לנצח את מייקל פלפס בשנחאי. הוא תמיד הגיע שני לפלפס – השחיין הטוב בהיסטוריה. שנים שפלפס מתסכל את ריאן לוכטה פעם אחר פעם. בתחרויות הגדולות, ידו של פלפס במפגשים ביניהם תמיד היתה על העליונה. אין לדעת מה יהיה בלונדון 2012, אבל לעת עתה ברור שלוכטה התעלה על מייקל פלפס בשיאו. לוכטה של 2011 הוא לא רק שחיין טוב יותר ממייקל פלפס, אלא טוב יותר ממה שפלפס יכול היה להיות השנה. נקודה.
פלפס (כיום בן 26) התחיל את דרכו כילד פלא ב- 200 מטרים פרפר. הוא סיים חמישי במשחה זה באולימפיאדת סידני 2000 בהיותו בן 15 בלבד. לוכטה (כיום בן 27) מבוגר בשנה מפלפס, החל להבשיל מאוחר יותר והתעלה לרמות העולמיות הגבוהות בסביבות גיל 20. באולימפיאדת אתונה 2004 החלה מסורת הסגנות של לוכטה כשסיים שני לפלפס ב- 200 מטרים מעורב אישי.
מאז, משך שבע שנים רצופות, פלפס ולוכטה נפגשים ראש בראש באולימפיאדות וברוב האליפויות הגדולות, כשידו של פלפס תמיד על העליונה ברגעי השיא. במהלך אליפות העולם האחרונה, הספיקו השניים להתחרות ראש בראש בשני משחים. בראשון שבהם – 200 מטרים חופשי – הוביל פלפס ברבע הראשון והשני כשלוחטה כמה עשיריות אחריו במקום השלישי. ברבע השלישי והרביעי היה זה כבר לוכטה שנטל את ההובלה. הם סיימו במקומות 1-2. לוכטה ראשון ופלפס שני. לוכטה הקדים את יריבו ב- 35 מאיות.
אבל התחרות העיקרית בין השניים היתה ונותרה במשחי המעורב אישי. מאחר ופלפס בחר לרדת ממשחה ה- 400 מטרים מעורב אישי והשאיר את הזירה שם לאיכותו המזהרת של לוכטה, נותר רק ה-200 מטרים.
בעבר, מרבית שחייני המעורב אישי לא היה חזקים מאד בשום סגנון. שילוב היכולות בסגנונות השונים, והכושר להחזיק את המהירות לאורך המשחה, הם שהביאו אותם לניצחונות. תופעה זו הסתיימה בעידן פלפס-לוכטה ובמקומה אנו עדים לתופעה חדשה לחלוטין. פלפס ולוכטה הם הטובים בעולם לא רק במעורב, אלא גם בשני סגנונות אישיים לפחות. גם בסגנונות ה"חלשים" שלהם, אפשר להניח שהשניים (אם היו מתרכזים דווקא באותם סגנונות "חלשים") היו יכולים לעלות לגמר באליפות עולם.
לוכטה (משמאל)פלפס (באמצע) ולסלו צ'ה (מימין) על דוכן המנצחים באולימפיאדה של 2008 (צילום: Eric Draper)
ל- 200 מטרים מעורב אישי זינקו השניים ממסלולים צמודים. כל אחד שומר את הקלפים קרובים לחזה. למרות עליונותו של פלפס בפרפר, הגיעו השניים כמעט צמודים לקיר בתום הבריכה הראשונה. בגב לקח לוכטה יתרון קטן, אותו נראה היה שפלפס מצמצם בחזה. אלא שלוכטה (ששחה 100 מטרים חזה באליפות ארה"ב בשבוע שעבר ב- 1:02 דקה) לא וויתר ושמר על יתרון של כ- 0.3 שניה בסוף קטע החזה (לאחר 150 מטרים שחייה). פלפס הצליח לצמצם מעט בחתירה לקראת הסוף, אך גם השחיין הגדול בהיסטוריה לא יכל לסיומת של ריאן לוכטה. כדי לנצח את פלפס נדרש לוכטה לקבוע שיא עולם חדש – הפעם הראשונה ששחיין בבגד ים טקסטיל הצליח לשבור שיא מעידן החליפות. פלפס סיים 16 מאיות בלבד אחריו. מזה שלוש שנים לא נראה בבריכות השחייה משחה כזה. הבא שהגיע לקיר – לזלו צה ההונגרי במקום השלישי – סיים למעלה מ-3.5 שניות אחריהם. לוכטה ופלפס היו ועודם בעולם משל עצמם במשחי המעורב אישי.
גם לוכטה וגם פלפס נמצאים כנראה בשנות השיא בקריירה. ההבדלים בין היכולות הגופניות והטכניות שלהם בשחייה כיום הם לא יותר ממזעריים. לשניהם יש את התנועה התת-מימית מהטובות בעולם. שניהם קרובים לשלמות בכל ארבעת הסגנונות. שניהם בכושר עילאי.
עבור שניהם, עשויה להיות לונדון האולימפיאדה המשמעותית האחרונה. אז מה יבדיל ביניהם שם? מי מביניהם ינצח ב-200 מטרים מעורב? התשובה היא כנראה מנטלית. השחיין שיידע לייצר את המוטיבציה הגדולה יותר להתאמן, להתחרות ולשמור על מסגרת נכונה של אימון בשנה הקרובה (בלי להיפצע), קרוב לוודאי יהיה זה שינצח. הפער בין השניים איננו ביכולת. לוכטה יודע שבארה"ב הדבר העיקרי שנחשב הוא האולימפיאדה. הוא רעב לזהב אולימפי במשחים האישיים. פלפס, ספג בשנחאי השפלה שעשויה להחזיר אותו נחוש יותר למים.
רבים (כולל ידענים) סבורים שפלפס הגיע לשנחאי בכושר חלקי בלבד. שהוא בלע במרירות את גלולת הצניעות שלוכטה דחף לו עמוק לגרון, רק כדי לחזור מיד לטחון את הבריכה (ובהמשך לטחון גם את ריאן לוכטה) לקראת לונדון 2012. כשלוכטה נשאל כיצד הוא מתכוון להתאמן לקראת לונדון, הוא בצדק אמר שלא ישנה הרבה. אך טרח להזכיר את אימוני היבשה שלו. אז מה הם אימוני היבשה של השחיין הטוב בעולם? אספנו כמה דוגמאות –
תרגילי החבלים של לוכטה
אלמנט נוסף עליו מספר לוכטה – שנראה מטה מתראיין למאמן ושחיין העבר גארי הול (אביו של הספרינטר גארי הול ג'וניור) – הוא הצורך לא להפסיק להתחרות במרוצים גם כשאתה נמצא בעומסי אימונים. הכוונה היא, שהתחרויות במהלך העונה הן מרכיב מרכזי בתוכנית האימונים.
לנו נותר רק לעקוב ולחכות בנשימה אצורה לתחרויות הבריכה בלונדון 2012. סביר להניח שגם שם, לוכטה ופלפס יתנגשו ראש בראש במשחה ה-200 מ' מעורב אישי – ובכך יהפכו אותו לגולת הכותרת של האולימפיאדה. ב-200 מ' חופשי, ינסה להצטרף אליהם גם אוסטרלי. אחד – איאן תורפ.
חגי אשלגי – שואף לתנועה.
קישורים: שחייה, אליפות העולם שנאחי 2011, חגי אשלגי
