משרדי הוועד האולימפי בישראל לבשו היום (חמישי) חג. יעקב טומרקין, אחד מגדולי השחיינים הישראלים בכל הזמנים כינס מסיבת עיתונאים בה הודיע רשמית על פרישה מספורט תחרותי ויציאתו לדרך חדשה, כשכבר החל בתפקיד חדש – המנהל המקצועי של נבחרות ישראל בשחייה.
חדר הישיבות התמלא לא רק בעיתונאים, אלא גם בשחייניות ושחייני עלית כמו אנסטסיה גורבנקו, מירון חרותי ויהונתן יצחקי, ספורטאים בכירים נוספים כמו אלכס שטילוב, בכירי הוועד האולימפי בראשות היו"ר יעל ארד והמנכ"ל גילי לוסטיג, ראשי הספורט הישראלי כולל מנכ"ל מרכז מכבי נאור גלילי, ראשי איגוד השחייה בהובלת היו"ר עדי ביכמן, וגם ח"כ סימון דוידסון, ראש שדולת הספורט בכנסת ויו"ר איגוד השחייה לשעבר. כולם באו לחלוק כבוד ליעקב ולאחל לו בהצלחה בדרך החדשה.
"אני לא אחזור על ההישגים שלי, כולם כתובים ומה שעשית זה כבר בעבר, והמטרה היא שכל השיאים שלי יישברו, אנחנו עם הפנים קדימה", פתח טומרקין בדבריו: "תודה שכולכם הגעתם היום, זה מאוד מרגש אותי. היום אני סוגר פרק עצום ומשמעותי בחיי. מגיל 6 שאמא שלי החליטה לרשום אותי לחוג השחייה, היא בחרה בחוג הנכון. התחלתי במועדון השחייה מכבי אשדוד וגם סיימתי במועדון הזה. קשה לי להאמין איך הזמן עבר, ואיך התחביב הקטן של ילד, הפך בעצם למסע מסביב לעולם שכולו תשוקה, אתגר וגאווה. יותר משני עשורים של שחייה והרבה ריח של כלור, אתגרים, שמחה, הרבה רגעים שגרמו לי לחשוב אם אפשר להחזיק מעמד בעוד אימון בחמש בבוקר, במיוחד בחורף".
עוד המשיך הפיינליסט האולימפי: "בחישוב פשוט במהלך הקריירה הצלחתי להקיף את כדור הארץ ארבע פעמים בשחייה. במהלך השנים גיליתי שאחריות להיות מודל לחיקוי היא לא בחירה, אלא תפקיד שמקבלים. בהתחלה לא חשבתי שזה מתאים לי, אבל עם הזמן הבנתי שזה חלק מהמסע שלי. שמחתי לגלות שזה טבעי בשבילי, אני גאה שהצלחתי להראות לספורטאים הצעירים, וגם לספורטאים הבוגרים יותר שאפשר. אפשר להיות ספורטאי אולימפי, אפשר לנהל משפחה, לעשות לימודים אקדמיים, לסיים תארים, תעודת מאמן, קורס דירקטורים, ועדת ספורטאים ועוד. זה דורש הרבה קפה ולוז צפוף, ובעיקר בת זוג ומשפחה שמכילה, אבל זה אפשרי. כל אחד שנמצא כאן היום ליווה אותי בדרך הארוכה. אתם בעצם השותפים שלי למסע הזה – החל מהמשפחה שלי, דרך החברים, המאמנים נותני החסות והאוהדי הספורט, שבלעדיכם זה לא היה אותו דבר. אני מתרגש להיות כאן מולכם ולהגיד פשוט – תודה".
"לייצג את ישראל בעולם היה הכבוד הכי גדול שיכולתי לבקש, להיות מיני שגריר בכל מפגש בינלאומי, להניף את דגל ישראל ובמיוחד להיות נושא הדגל במשחקים האולימפיים בטוקיו, אלו רגעים שלא אשכח לעולם. אני מודה על הזכות להיות חלק מנבחרת ישראל ולתרום את חלקי בדפי ההיסטוריה של הספורט. אני מרגיש בר מזל שזכיתי לעשות משהו שאני אוהב וטוב בו. זו פריווילגיה של מעטים, להפוך אותו לדרך חיים זאת אמנות. השחייה נתנה לי מעל ומעבר למה שיכולתי לחלום. כשנרשמתי לחוג לראשונה לא דמיינתי שאגיע לכאן, הספורט היה עבורי הרבה הרבה יותר ממקצוע, הוא היה בית ספר לערכים, למנהיגות ולחיים עצמם. ודה מיוחדת למור אשתי המדהימה שהצליחה להתמודד לא רק עם המסע שלי כספורטאי אלא גם עם השגעונות שלי בבית, בלעדיך זה לא היה אפשרי – את הגב שלי, אני אוהב אותך ומעריך את כל מה שעשית בשבילי ובשביל המשפחה שלנו ולבנות המתוקות שלנו הילי, דני וליבי".
על הפרק החדש בקריירה: "אני מתרגש לפתוח פרק חדש ולהצטרף לאיגוד השחייה, יחד עם ליאוניד קאופמן נוכל להמשיך ולקדם את השחייה בישראל. תודה לאיגוד שהיה לי בית חם. אני שמח לסגור את הפרק הזה עם תחושת סיפוק, למדתי להתמודד גם עם כישלון, להילחם עד הקצה – אני לוקח את הערכים האלה גם מחוץ למים. דווקא בימים כאלה, הערכים האלה יכולים להוות השראה לכולנו. אני נרגש לעמוד לצד ישראל גם בזירה הבינלאומית. מתרגש לקראת ההמשך ומאמין שהטוב עוד לפנינו. וזהו, בזה אני תולה את בגד הים".
על השוואת שיאו הישראלי ב-100 גב בקיץ האחרון : "התרגשתי לראות את אדם מראענה משווה את השיא שלי, השיאים שעשיתי היו המטרה היא להשתפר מאוד רוצה שאדם ואחריו צעירים ישברו את זה. עשיתי את החלק שלי, הייתי טוב, עכשיו זה הדבר הבא".
על השת"פ המתחדש עם ליאוניד קאופמן, הפעם כשהוא מעליו בהיררכיה: "אני חושב שזה לא העניין, זה לא אישיו, כימיה טובה של המון שנים, אנחנו מכירים זה את זה – הוא יודע לזהות את השפת גוף שלי, יודע להבין מה אני חושב ואני גם יודע לזהות אותו, נביא כל אחד מהצד שלו, זה שילוב טוב ונכון לבוא לעזור ולתרום. אני לא רואה שום מכשולים שיהיו לנו בדרך, רק ראוה שיכולים להתקדם, התגעתי להצקות הקטנות שלו. אני כבר מרגיש כאילו אנחנו חצי שנה
רגע אחד מהקריירה שמסמל את הקריירה מה זה היה: "נושא הדגל בטוקיו, רק אפוקליפטי קצת כי זה היה בקורונה, להיכנס לאצטדיון ריק, זה בתעלה שעוברים, שתי שניות צילום למס וזה נעלם. רגע חקוק שלא אשכח לעולם.
הקמפיין לפריז, החלטה להמשיך, תשתף: "אני חושב שההחלטה, חסר לנו ספורטאים בארץ שהם בוגרים, זה חסר, זה מאוד קשה לעשות את המעבר אחרי הנוער לבוגרים, זה ממש מודל לחיקוי יש פה גם מירון ושטילוב שעשו המון דברים, יעשו הרבה דברים גדולים. אם הצלחתי להשאיר איזה חותם, מודל לחיקוי, אני מאוד שמח שהצלחתי להשאיר את החותם הזה. בסופו של דבר אני הישגי, נורא רציתי להיות השחיין הראשון שעושה 4, היה איזה פספוס, ידעתי שאני ורצה לנסות, ברור שזה היה שונה, אבל הייתי חייב לעצמי המון שנים. שמח על ההחלטה שניסיתי. לא הצלחתי להגיע כשחיין, חוויתי את זה, הצלחתי לעזור בקצת ואני מגיע למקום הזה ממקום
האם הייתה לו התלבטות להישאר בספורט: "זו שאלה גדולה שמלווה אותי, זה מעבר מאוד קשה מאוד, אבל מי שמכיר אותי יודע שאני רוצה לפרוץ גבולות, רוצה לתרום ולדעתי זה הרגע הנכון. לא סתם עשיתי תואר שני בניהול ספורט, ידעתי שזה הכיוון למרות התלבטויות וכמה הצעות, אני חייב לנסות את זה ויש אמונה שאני אהיה טוב בזה".
ח"כ סימון דוידסון אמר: "נשמה גדולה יושבת לידי, אין הרבה כאלה בספורט הישראלי ובמיוחד בשחייה, אני מכיר אותו מגיל מאוד צעיר, בכל רגע שליוויתי אותו מהצד, מאוד קרוב, אין מנהיג יותר גדול מיעקב לשחייה הישראלית. ההחלטה הזאת של הצבתו בראש האיגוד מקצועית זו החלטה מדהימה, יחזק את השחייה הישראלית, יכניס רוח חדשה עם הרבה נשמה. הקריירה של יעקב מאוד ייחודית, אני לא חושב שמישהו עבר קריירה כזאת ולא רואה מישהו בעתיד, 26 שנים כספורטאי, שלושה משחקים אולימפיים, כל כך הרבה הישגים".
"ראיתי אותו מאחורי הקלעים של הנבחרת – גם ברגעים שהוא לא היה בשיאו, הוא היה תמיד למען הנבחרת, תמיד למען השחיינים, נתן להם את המילה הנכונה ברגעים הקשים וגם ברגעים היפים, מהצד תמיד הערצתי את הדבר הזה. אני בטוח שאתה תצליח. זה חשוב גם לתנועה האולימפית שספורטאי כזה נשאר בעולמות שלנו, וזו גם דוגמה לצעירים. ראיתי את ההורים ואני אומר איזה מדהימים הם, כשהיית בן 14 שלחו אותך לווינגייט עם הרבה גיבוי. ללא תמיכה מהמשפחה שום דבר לא היה קורה, ישר כוח לכם. אני תמיד כאן בשבילך, בשביל השחייה ובשביל הוועד האולימפי ואני מאחל לך המון בהצלחה, אוהב אותך ומעריץ שלך".
יעל ארד יו"ר הוועד האולימפי הוסיפה: "כיף גדול לראות פה הרבה אנשים טובים בספורט הישראלי. כיף לראות את המשפחה, הבנות הצעירות של יעקב, הבת זוג. זה מקסים לראות ספורטאי שהגיע לסוף קריירה וכבר הצליח גם במהלך הקריירה להקים משפחה, זה כיף גדול. יעקב הוא ספורטאי שצמח כל הדרך מלמטה, אחד התהליכים שאנחנו מאוד שמחים לראות – שהיית במשחקים אולימפיים לנוער, אלוף אירופה לנוער, הצמיחה הייתה מאוד בריאה, באמת לפי הספר, וההצלחה שלך במשחקים האולימפיים היא הצלחה ענקית. הרבה לפני התקופה הזאת שהספורט הישראלי בפריחה אדירה. הקריירה שלך היא קריירה ענקית – סופרטאי חרוץ צנוע שקט עם כריזמה מאוד בריאה, עשית דרך ארוכה".
אני רוצה לדבר על המנהיגות שלך – אני רואה את הזמן והנפש שאתה משקיע בוועדת הספורטאים – זה סוג של כותרת, אבל אתה החלטת תוך כדי הקריירה לקחת מנהיגות, מי שנמצא בבית הזה רואה כמה השקעה אתה עושה, כמה אכפתיות, כלפי הצעירים ובכלל – תרומה לקהילה, המעמד של הספורטאים כמעמד שמשפיע, מקסים לראות את זה מהצד. המנהיגות הזאת שאתה משדר ועושה היא כזו שאנחנו רוצים לראות – דוגמה אישית מקסימה ואיכותית, תמיד בנועם הליכות, בצניעות וחוכמה. יש הרבה מה ללמוד ממך. אני בטוחה שיש לך עכשיו פרפרים בבטן, גם תפקיד חדש וגם היום שאחרי לספורטאים זו תקופה מורכבת של אי ודאות, אני יכולה להבטיח לך שהכלים שצברת בספורט ישמשו אותך בכל מקום בחיים. אנחנו כאן כולנו נהיה בשבילך, בהצלחה ותודה על כל מה שעשית לספורט הישראלי ועל מה שתעשה".
עדי ביכמן יו"ר איגוד השחייה אמרה: "אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לפה ונמצא בחדר הזה, חם ומלא באנשים שאוהבים ספורט ואוהבים את יעקב וזה הדבר המשותף הכי גדול שיש פה. יעקב אמר לי שהוא לא זוכר מתי ישב במשרד כל כך הרבה זמן. זו התחלה חדשה של שלב בחיים של יעקב, אני מקווה שהוא יגלה שלשבת שעות בכיסא זה גם חיובי, קצת שונה וצריך להתרגל לזה. אי אפשר שלא להתרשם מההישגים ומההשראה שלך. כל אלה לא מדברים רק על כישרון פיזי, אלא גם על יושר פנימי, ממלכתיות ונאמנות. תמיד היית דמות שאפשר להסתכל עליה בגאווה, על הדרך שבה ניהלת את הקריירה שלך. לצד זה, משפחה לתפארת שהקמת. אתה לא רק ספורטאי אלא גם בן אדם עם ערכים, עם היכולות להוביל גם מחוץ לבריכה, וזה ממש לא מובן מאליו. הזדמנות מצוינת לברך אותך על הצטרפותך לתפקיד החדש, אנחנו שמחים לראות אותך ממשיך להשפיע ולתרום – אתה איש של מעשים, מנהיג טבעי, זכות גדולה שבחרת להמשיך בעולם הזה. אני סבורה שאתה הבן אדם הנכון בזמן הנכון. מאחלת המון הצלחה במסע החדש, השחייה הישראלית תמשיך לשגשג בזכותך. תודה על מה שעשית וכל מה שעוד תעשה"
גילי לוסטיג מנכ"ל הוועד האולימפי הוסיף: "לשמחתי זו לא פרידה, אלא מעבר לתפקיד חדש ומאתגר. מלווים אותך עוד מהיותך נער צעיר ומוכשר, עד להישג השיא מקום שביעי במשחקים האולימפיים בלונדון, ומשם המשכת לקריירה מפוארת, אליפות אירופה, עולם, עוד שני משחקים, ותוך כדי משפחה, לימודים. יש פה הרבה מאוד אנשים וכולנו רוצים להגיד לך תודה ענקית. אתה משהו מיוחד ואנחנו מאוד אוהבים ומעריכים את כל מה שעשית ועוד תעשה. היית מודל לחיקוי והשראה לדורות רבים, ולא בכדי היית נושא הדגל בטוקיו. במחזור פריז למדנו להכיר עוד תכונות שלך בוועדת הספורטאים, ביד רמה עם חזון, יוזמה, רוח התנדבותית ומעורבות חברתית, מה שאתה עושה שם זה בלתי רגיל. בהצלחה בתפקיד החדש, אין ראוי ממך ואין לי ספק בהצלחתך".
המאמן ליאוניד קאופמן: "יעקב זה אחד השחיינים שאימנתי הכי הרבה בישראל. הייתה לו קריירה מלאה, מה שמעטים עושים. המשיך מעל גיל 30. קריירות מלאות עושים מעטים גם בספורט הישראלי וגם בשחייה הישראלית. מה שנתן לו את זה, זה האופי שלו, ותכונות פסיכולוגיות שלו. פזיות – הוא בן אדם מוכשר ברמה בינלאומית – טופ עולמי, אבל פיזית זה לא מספיק, גם צריך להיות מנטלי ונפשי, בן אדם יציב חזק ולהחזיק את זה על פני שנים. זה מה שאפיין את יעקב. תמיד ידע לעמוד בלחצים, במאני טיים, כולל משחקים אולימפיים. היו משברים היו נפילות והוא קם תמיד, משברים לא שברו אותו וזה מה שמאפיין אותו. עוד דבר אחד – יעקב בן אדם מאוזן, לא סופר פנאט וזה גם עזר לו, אבל תמיד ידע לעבוד ואף פעם לא התעצל בבריכה. גם בראיונות הסביר למה הוא שוחה ולמה הוא לא פורש – כי הוא אהב את זה, וברגע שאוהבים ועושים את זה הרבה זמן. יש ספורטאים שמאבדים את האהבה והתשוקה מוקדם מדי, ובגלל זה קיצרו את הקריירה. ויעקב לא איבד את התשוקה עד הרגע האחרון, עשה את זה גם באופן מלא ובזמן וזה שהוא נשאר בספורט הלאה, זה נכס לאומי, כי הניסיון שלו יכול לתרום גם לשחייה, גם לספורט ובכלל. שמח שהוא איתנו להמון שנים.
סליחה שאני מתעכב על הקריירה שהתסיימה => שחיין גדול!
הסיפור האולימפי הוא רק חלק.
בעיני בלטה לא פחות היכולת והמדליות בבריכות הקצרות (גם ב-100 מעורב) באליפויות אירופה ולעתים גם בגביע העולם – הישגים מרשימים ביותר.