ערב חג. העיתונאים כבר חיכו במרכז הוולודרום בתל אביב. גם אנשי איגוד האופניים כבר היו שם. ואז נכנס לו מיכאל יעקבלב, על כל 199 הסנטימטרים שלו. עם חיוך מבויש, סטאר קוואליטי של כוכב הוליוודי וכשמדליית הכסף הטרייה מאליפות העולם מוסתרת בכף ידו הגדולה. הוא ניגש אחד אחד ולחץ לנוכחים את היד. מבין שכולם הגיעו לכבודו, אך גם מעט נבוך מהמעמד.
לפני שבוע, כשעלה על האופניים נטולי הבלמים שלו בוולודרום של בלרופ בדנמרק לגמר העולמי של מקצה הקיירין, הוא כנראה הרגיש הרבה יותר בנוח. אחרי שעלה על הפודיום ורשם היסטוריה עבור ישראל, "מישה" חזר הביתה היישר לקבלת פנים חגיגית והתיישב מאחורי המיקרופון.
מיכאל יעקבלב | צילום: גיא דר
"אני רוצה להודות לכל מי שתמך בי בדרך הזאת", פתח יעקבלב את דבריו ומיד דאג לפרט: "לאיגוד, לדפנה (לנג, יו"ר איגוד האופניים – ג.ד) שתמכה בי המון, לצוות המקצועי ולמאמן שלי, לאוהדים ולספונסר שלי סילבן אדמס, הוא הפך את זה לאפשרי. לפני שנתיים באתי לכאן ודיברנו, והוא אמר שהוא רוצה שאהיה שגריר ואייצג את ישראל. זה בדיוק מה שרציתי.
"זה חשוב לי במיוחד היום, השנה", ממשיך הרוכב שעשה עלייה בעקבות המלחמה ברוסיה: "הרבה דברים רעים קרו, ואני בטוח שזה קשה להרבה אנשים בישראל, וזה הופך את זה למיוחד יותר. חשוב לי שאנשים יראו את דגל ישראל על הפודיום. המאמן שלי (אולג לוגונוב – ג.ד) לא היה שם כי לא הייתה לו ויזה, ואני בטוח שאם הוא היה איתי היו לנו שתי מדליות. אני בטוח שאפילו נשתפר בפעם הבאה, נמשיך לעבוד, ויש אליפות אירופה בפברואר".
מיכאל יעקבלב ומאמנו אולג לוגונוב עם המדליה | צילום: גיא דר
יעקבלב יצא מאוכזב מאוד מהמשחקים האולימפיים בפריז. על הבמה הגדולה ביותר הוא לא הצליח למצות את הפוטנציאל שלו והודח בשמינית הגמר בספרינט וברבע הגמר בקיירין, כך שלא זכה להיאבק על מדליה. "אחרי המשחקים האולימפיים הייתי מאוד מתוסכל", הוא משתף בכנות: "הכושר הגופני שלי היה מעולה במשחקים, עשיתי טעויות טקטיות. לקחתי הפסקה קצרה וחזרתי להתאמן. שמרנו על הכושר הטוב, עבדנו קשה ושמח שהפעם הצלחתי להביא מדליה".
בחצי גמר הקיירין הוא הצליח לנצח את אחד מרוכבי המסלול הגדולים בהיסטוריה, הארי לאברייסן ההולנדי: "היה טוב לנצח את הארי, אני מקווה להמשיך לעשות זאת", אמר הישראלי בחיוך. עם זאת, הוא הפסיד בספרינט דווקא להולנדי אחר, ג'פרי הוגלנד, שנקט בטקטיקה שונה, האיץ מוקדם כבר בסיבוב הראשון והפתיע את יעקבלב: "אני חושב שזה הדבר היחיד שהוא היה יכול לעשות כדי לנצח אותי, כי אני מהר יותר", מנתח היום יעקבלב בשיחה עם שוונג: "זו טקטיקה מאוד נדירה, אני חושב שראיתי את זה בסרטון רק פעם אחת או שתיים בעבר. אבל עכשיו אחרי שצברתי את החווייה הזאת, לא יוכלו לעשות את זה שוב מולי".
"זה כיף להיות באליפות כזאת כנבחרת", מוסיף יעקבלב: "אני נוסע עם ולאד (לוגינוב) ואלון (יוגב) כבר שנתיים לכל מיני תחרויות, אז אנחנו מכירים מצוין. הם העפילו פעם ראשונה לאליפות העולם וזה נהדר, יש להם עוד דרך ארוכה לעשות. אני מקווה שבעתיד יהיו לנו נבחרות אפילו גדולות יותר".
נבחרת ישראל באופני מסלול בדנמרק | צילום: איגוד האופניים
ומה לגבי היעדים הבאים? "זה ההישג הגדול ביותר שלי עד כה, אני מאוד שמח שהשגתי את זה. אהבתי את זה לראות את הדגל הזה והיו אפילו אוהדים, זה היה מאוד נעים, ואני שמח. וכמובן שבהמשך אני רוצה להיות ראשון בעולם. בכל תחרות אני מציב את היעד הכי גבוה שיש, וזה מדליית זהב. וככה אנסה לעשות גם באליפות אירופה הקרובה".
על העתיד של הענף בישראל: "אין לי עדיין יריבי אימון בישראל לצערי, אבל זה חלום שלי, לשפר את היכולות של אופני המסלול בישראל, שיבואו עוד ילדים והענף יגדל".
"ציון דרך משמעותי לענף"
יו"ר איגוד האופניים דפנה לנג הוסיפה: "האליפות הזאת היא ציון דרך משמעותי לענף האופניים בישראל. ההישג של מיכאל הישג אדיר, סגן אלוף עולם. אנחנו מלווים אותו עוד אפילו לפני שהוא עלה לארץ וכולנו הוקסמנו לא רק מהיכולות שלו כספורטאי, אלא מהאישיות והאינטיליגנציה. זו דוגמה יוצאת דופן לכל הרוכבות והרוכבים שמגיעים לוולודרום, לבני הנוער, ומהבחינה הזו כבר יש לו תרומה אדירה לפיתוח של הענף הזה".
מיכאל יעקבלב עם דפנה לנג | צילום: גור אלפנדרי עברון
"האליפות הזאת הייתה הישג אדיר מבחינתנו, גם מעצם העובדה שהשתתפנו בחמש דיסיפלינות, ולאד ואלון השתתפו במדיסון וגם לחוד, וביחד עם מיכאל עשו הישג מדהים בעיקר לאור העובדה שאנחנו מדברים על ענף ספורט שהוא חדש לחלוטין. הוולודרום הוקם רק לפני חמש שנים ופתח את כניסת ענף המסלול לישראל, ותוך חמש שנים להיות כל כך דומיננטיים באליפות עולם, מראה איזה פוטנציאל אדיר יש לענף בישראל ומקווה ומאמינה שכל מקבלי ההחלטות בספורט יתנו דחיפה לפיתוח הענף וליישום הפוטנציאל".
"יש לנו תכניות להמשיך לפתח בקרב רוכבים ורוכבות צעירים, אנחנו הולכים להשקיע מאוד חזק בבסיס ובאמצע הפירמידה כדי שיהיו לנו עוד רוכבים ורוכבות, רוצים לפתח את הפריפריה, זה חזון וזה יעד של הענף ומאוד דוחפים ומקדמים. עברנו שנה מאוד רשה בענף האופניים, ב-7.10 הענף איבד 11 רוכבים, ויש לנו עוד את עופר קלדרון שנמצא בשבי, היה לנו מאוד קשה לקיים תחרויות בחוץ. יחד עם זאת הענף הזה התקדם והתפתח גם בתקופת המלחמה אני חייבת להגיד תודה לסילבן שבלי החזון שלו והתמיכה האדירה שלו כל זה לא היה קורה. החזון הזה היה שלו, הוא פתח את ההזדמנות הזאת והוא שותף אמת שלנו".
סילבן אדמס הוסיף: "זה ניצחון כפול – אישי של מישה, אבל זה גם ניצחון למדינה כולה. אנחנו חיים על ההישגים שלנו. ישראלים הם ווינרים, אנחנו מנצחים בכל דבר שאנחנו מחליטים – חקלאות, הייטק, מים, מדע סביבתי, ובספורט כפי שראינו במשחקים האולימפיים, אנחנו יכולים להיות גם בין הטובים בעולם ביחס לגודלנו. יש לנו כאן פרויקט, אני מרגיש שזה גם פרויקט אישי שלי. נפגשנו לפני שנתיים והחלטנו איך אנחנו הולכים להגיע למדרגה העליונה ביותר בסוף במשחקים האולימפיים".
מיכאל יעקבלב מראה את המדליה לסילבן אדמס | צילום: גיא דר
"אני מרגיש שהניצחון שלו הוא גם שלי ושל כל המדינה. בשנה הקשה ביותר בהיסטוריה של המדינה הצעירה שלנו, הניצחונות האלה מרימים את הרוח של כל האומה שלנו. מישה נתן שמחה למדינה שלנו כולה. והראנו את הפנים הטובות של ישראל בכל העולם, אנחנו רואים אנטישמיות נוראית, אני בן להורים ניצולי שואה, ואני המום שאחרי ששמענו 'לעולם לא עוד', אנחנו כאן שוב, מתמודדים עם שנאה כזאת נגד העם שלנו. אנחנו פונים לאנשים שהם הרוב השקט, הפנים של הספורט, של הניצחון. ביחד ננצח".
