משבר הקורונה: כל העדכונים השוטפים בשוונג
כמעט כל פלח באוכלוסיה מצא עצמו נפגע במידה זו או אחרת עקב הבידוד והריחוק שנכפו עלינו לנוכח מגיפת הקורונה. המגפה הזו פוגעת בנו כפליים – הנגיף והמחלה מצד אחד, וההגבלות והנזקים המשניים להן מצד שני. כדברי ד"ר סוס, בספרו "יש לי צרות אבל לא כאלה": "הבנתי: צרות יש מכל המינים. יש צרות מאחור וצרות מלפנים". ולילדים, הצרות הגיעו מכל הכיוונים.
סגירת בתי הספר והגנים, הפסקת חוגי הספורט, איסור ההתרועעות עם חברים, סגירת גני השעשועים והפארקים והגבלת מרחק היציאה מהבית שילחו אותם היישר לזרועותיהם הפתוחות והמפתות של המסכים. הנייחות ושעות המסך, אשר בימי שגרה נלחמנו בהן ככל יכולתנו, הפכו כעת למציאות החדשה. אנו המבוגרים עוד הלכנו קצת לעבודה, יצאנו להליכה בערב, חלקנו התנסה באימוני כושר בווידאו, ביוטיוב או באפליקציות – אולם פלטפורמות אלו אינן תמיד מתאימות לילדים ובטח לא לאורך שבועות. מעבר לכך, נפח הפעילות הגופנית האירובית הנדרש לילדים ולבני נוער גבוה פי 3 מאשר במבוגרים: 60 דקות מדי יום, בעוד לנו מומלץ לבצע פעילות למשך לפחות 21 דקות מדי יום בממוצע (=150 דקות בשבוע).
המצב בישראל עגום עוד טרם הקורונה
נקודת המוצא של ילדי ישראל מבחינת פעילות גופנית עם פרוץ מגפת הקורונה והנייחות הנלווית לה היתה מהגרועות בעולם המערבי. נכון לשנת 2014, רק 11% מבני הנוער המשיבים דיווחו כי הינם פעילים כנדרש, ומבצעים את אותן 60 דקות מדי יום, כמומלץ. בקרב בני ה-15 בישראל, שיעור המבצעים נפח פעילות זה נמצא במקום האחרון מכלל מדינות אירופה. סקרים קודמים גילו כי שיעור בני הנוער בישראל אשר צמוד למשחקי מחשב או צופה בטלוויזיה הינו מהגבוהים ביותר ביבשת. כאמור, כזה עגום היה מצבנו עוד טרם מגפת הקורונה.
בשלהי 2019 פורסם נייר עמדה בנושא פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל. במסמך זה פורטו היתרונות הרבים והמוכחים היטב של פעילות גופנית סדירה לילדים: לכושר הגופני, למסת העצם, לכמות השריר והשומן בגוף, לצמצום הסיכון להשמנה עתידית ולגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, לתפקוד מוחי והישגים לימודיים, ולהיבטים רגשיים וחברתיים רבים כגון צמצום הסיכון לחרדה ולדיכאון, שיפור ההערכה העצמית והרווחה הנפשית. אם לקחנו מהם את הפעילות – לקחנו מהם את כל ההטבות הנלוות הללו.
אם נשוב לעניין עודף המשקל וההשמנה, הרי שמיעוט פעילות גופנית נמצא במחקרים רבים כגורם מרכזי לצבירת שומן בגוף ולסיכון להשמנה עתידית. פעילות גופנית סדירה היא מרכיב עיקרי בטיפול בילד או במבוגר עם השמנה. למעשה, היא אחד האמצעים החשובים ביותר לשימור המשקל המופחת לאורך זמן. נייחות רבה ויושבנות, במיוחד בהעדר פעילות גופנית מספקת, מחמירות את ההשמנה.
תוצאת חוסר הפעילות מובילה לעודף משקל והשמנה
אולי זה נשמע מפתיע, אולם כבר קיים מודל המדגים מה קורה לילדים בעקבות חודשיים של חוסר פעילות גופנית… הוא נקרא החופש הגדול. בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים אשר בהם הודגמה ההשפעה השלילית של החופש הגדול על שינויי המשקל והכושר הגופני של ילדים. במהלך חופשת הקיץ, קצב העלייה במשקל בקרב ילדים גבוה יותר מאשר במהלך שנת הלימודים, ועוד במיוחד אצל אלו אשר עם עודף משקל והשמנה. הדבר כמובן מיוחס להעדר המסגרת של ביה"ס, הגורר הפחתה משמעותית בכמות הפעילות הגופנית, עלייה בנייחות ובשעות המסך, ועלייה בצריכת סוכרים במהלך החופש.
במחקר אחד שתיאר תכנית לשיפור אורח החיים בקרב ילדים עם עודף משקל, אשר כמובן לא נמשכה אל תוך חופשת הקיץ, נמצא כי כששבו הילדים ללימודים בספטמבר, נמחקו כליל השיפור בכושר הגופני של הילדים והירידה באחוזי השומן, אשר נרכשו ביזע רב במהלך תקופת הלימודים. בישראל החופש הגדול הוא בפועל "חופש ענק", כי לרוב, חוגי הספורט מתחדשים באופן מלא רק אחרי סוכות. כעת, עם סגירת בתי הספר למספר רב של חודשים – הילדים בבית, והנייחות חוגגת. גם התחדשות הלימודים כעת, באופן חלקי ובהדרגה, לא תוכל לספק להם את כמות הפעילות שהיתה להם קודם. אז מה אפשר לעשות?
לאור חשיבות הפעילות הגופנית לילדים שתוארה מעלה, יש הכרח להגבירה ככל האפשר, ובימים אלו – זו משימה של ההורים. ראשית כל, יש להפנים שההסגר, בידוד או ריחוק שנכפים עלינו למען בריאותנו עלולים גם לפגוע בנו עקב הנייחות הרבה הנלווית, כפי שתואר מעלה, אך בהחלט יש לנו מה לעשות בנדון. שנית, יש לנצל את הזמן הפנוי הרב במהלך היממה לביצוע פעילות גופנית ואף רצוי להגדיר שעה קבועה לפעילות (כגון כל ערב בשש). לבסוף, יש לאתר את סוגי הפעילויות אשר מתאימים להעדפות האישיות של הילד, לכושר הבסיסי, לגודל הבית, לסביבת המגורים (צפופה או מרווחת יותר), להנחיות משרד הבריאות לגבי מרחק ומגע, לסוגי המסכים שיש בבית (נייד, מחשב או טלוויזיה חכמה), לכמות האנשים בבית, ועוד. ניתן לצרף עוד בני משפחה, ולבצע את הפעילות כולם יחד, הורים וילדים.
4 הצעות לפעילות ותנועה לילדים ונוער
1. פעילות: פעילות עצמאית של דברים פשוטים ומוכרים, כגון הליכה בחוץ ומשחקי כדור (ברדיוס המותר כמובן, על פי הנחיות משרד הבריאות שבתוקף באותו רגע), ותרגילים שאינם דורשים ציוד מיוחד – כפיפות בטן, שכיבות סמיכה, סמוך-קום, סקווטים, קפיצות (Jumping Jacks) וכדומה, למשך מספר חזרות ובמספר סטים, לפי היכולת האישית ודרגת הבשלות של הנער או הילד.
2. אפליקציות: ניתן למצוא אפליקציות כושר, אשר מדריכות ומתזמנות סוגים שונים של פעילות גופנית. קיימות כאלו גם לילדים.
3. משחקי מחשב פעילים: משחקים כגון Wii או המצלמות המתחברות לקונסולות המשחק. הם אמנם כבר מזמן "לא באופנה", אך הם עדין קיימים – בארון, בחנויות מחשבים או באתרי יד שנייה. ילדים צעירים בוודאי יוכלו ליהנות מהם גם היום.
4. שיעורי אינטרנטיים: שיעורים ותרגולים הנמצאים ביוטיוב במגוון עצום. זו הזדמנות נהדרת להיחשף לשיעורים שביום יום לא יצא לנו עד כה. הנוער למשל יוכל להתנסות בסוגי יוגה שונים, אגרוף, קיקבוקס, אימוני HIIT וכדומה. לילדים הצעירים יותר קיימים מגוון רחב של שיעורים המותאמים לגיל. הילד לא נהנה? פשוט החלף סרטון!
ילדים עם עודף משקל אשר לא מצליחים לצבור את כמות הפעילות המומלצת, אשר צריכים רעיונות נוספים או ייעוץ להגברת מוטיבציה, ובוודאי אם זקוקים לסיוע בארגון האכילה בתקופה מאתגרת זו, צריכים לפנות לייעוץ כוללני במרפאה המתמחה בתחום זה. למעשה, טלה-רפואה לטיפול בהשמנה בילדים מתאים כמו כפפה ליד (ראו איור), שכן מדובר בטיפול במחלה כרונית אשר מצריכה מפגשים רבים לטווח ארוך על מנת ליצור שינוי. טלה-רפואה וייעוצי וידאו מאפשרים לבצע טיפול מותאם אישית, עם מפגשים תדירים, אך ללא הסרבול הנלווה להגעה למרפאה.
יתרונות נוספים של ייעוצי הווידאו הם גמישות בזמני פגישות ואפשרות לראות את סביבת המטופל אם יבחר לשתף (בני משפחה נוספים אשר לא יכולים להגיע למרפאה, חדר הילד, המטבח, תכולת המקרר). הילד והמשפחה יכולים להציג שאלות בווידאו לגבי מאכלים מסוימים, וניתן לבחור יחד סרטוני פעילות ביוטיוב. בתקופת הבידוד והצורך בריחוק, זו לעתים האפשרות היחידה לקבל תמיכה מקצועית מרחוק. במרכזנו פועל שירות שכזה בהצלחה כבר מספר חודשים, תוך שביעות רצון רבה של שני הצדדים. הגמישות הרבה של הצוות המטפל ושל המשפחות בתקופה זו מאפשרת אף לקבוע עם כל מטפל בנפרד (תזונאית, מאמן כושר, רופא), לפי העדפת המשפחה.
לסיכום, תקופת הבידוד והריחוק החברתי אשר נכפו עלינו בתקופת מגפת הקורונה פגעו מאוד ביכולתם של ילדים לבצע פעילות גופנית, ובכך נגזל מהם מרכיב התפתחותי ובריאותי חשוב. ילדים עם עודף משקל והשמנה צפויים להיפגע במיוחד מהעדר הפעילות, שכן היא מרכיב מרכזי בטיפול הרפואי שלהם לאורך זמן. על הורים לעודד את הילדים לפעילות גופנית מדי יום באמצעות מגוון הכלים שהוצגו מעלה או רעיונות מקוריים שעולים בבית. אם דרושה עזרה כוללנית, הרי שייעוצי הווידאו אשר ניתנים על ידי צוות מומחה בטיפול בהשמנה בילדים הינם אמצעי נהדר באופן כללי – אך בתקופה מאתגרת זו במיוחד.
הכותב הוא מנהל מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, מרכז רפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר, ויו"ר הוועדה הרפואית, הוועד האולימפי בישראל