בריצת 1500 המטרים בדאגו כמעט הכל התנהל כצפוי – קיפרופ הקנייתי לקח את הזהב כפי שכולם חשבו, בן ארצו קיפלגאט את הכסף. אך דבר אחד לא היה צפוי על דוכן המנצחים ושמו מאט סנטרוביץ' ג'וניור – בן לאצולת ריצה אמריקאית מהסרטים. "אני עדיין מנסה להבין מה הלך שם", אמר מדליסט הברונזה ההמום אחרי שהאורות באצטדיון כבו
מאת:אילן גולדמן
"כשראיתי שאני במצב למדליה פשוט
חפרתי ונתתי את הכול"
"כשרצתי את הקפת הניצחון חשבתי שאני חולם", המשיך סנטרוביץ' ג'וניור בן ה-21. "זה היה מרוץ קשה וטקטי. הכל נגמר במלחמה על 200 המטרים האחרונים. הם לחצו כל כך חזק (הקנייתים), גם אם רציתי לא יכולתי לעבור אותם. הם היו מאוד מהירים. כשראיתי שאני במצב למדליה פשוט חפרתי ונתתי כל מה שהיה לי". וכנראה שלמדליסט הצעיר ביותר בהיסטורית הריצה האמריקאית ל-1500 מ', היה מה לתת עוד מהבית. ככה זה כשאתה מגיע ממשפחה, בה אביך הוא ספורטאי אולימפי ואלוף ארה"ב לשעבר בריצת 5000 מ', אימך אשפית מנוסה בריצת 800 מ', ואחותך הגדולה מחזיקה בתואר שיאנית מכללת סטנפורד (1500 מ') ונמנית עם הרצות החזקות במדינה.
סנטרוביץ' (משמאל) חשב שהוא חולם (צילום: Idahos)
"בכלל לא ידעתי שאבי היה ספורטאי
אולימפי. פשוט לא דיברו על
הדברים האלה אצלנו בבית"
ילדי הסנטרוביץ' גדלו לבית שכולו טוב וריצה. אך זה היה גם בית שנתן לילדיו את החופש להחליט במה הם רוצים לעסוק. הבת לוריין למשל, גדלה כשחקנית כדורגל ואפילו לא שמעה על הישגיהם של ההורים, עד שהגיעה לגיל ההתבגרות. "הופתעתי כשגיליתי מה הם עשו. בכלל לא ידעתי שאבי היה ספורטאי אולימפי. פשוט לא דיברו על הדברים האלה אצלנו בבית", סיפרה הנערה לבית סנטרוביץ' באופן מפתיע. "לולא קרובי המשפחה שלנו, אני לא בטוחה כי הייתי יודעת שלהורי יש רקע בריצה". רק בשנתה הראשונה בבית הספר התיכון, נחשפה לוריין לעולם הריצה, וזאת למגינת ליבה של אמה. "את תשנאי את ריצות השדה", אמרה לה האם בוורלי. אך הבת אטמה אוזניים והלכה אחרי חושיה המחודדים. הכישרון הבזיק מיד. המאמן לא הבין מאיפה הגיעה הצעירה המוכשרת עד שגילה את שם משפחתה. לפתע כל הכישרון העצום התחבר לשם הגיוני – סנטרוביץ', איך לא אמרתם? משם לוריין המשיכה בחייה והפכה להיות שיאנית האוניברסיטה היוקרתית סטנפורד במרחק 1500 מ', אלופת המדינה (מרילנד) בריצות שדה, ובעלת תוצאה של 9:11.09 דקות בריצת 3000 מטרים. כיום היא מאומנת על ידי לא אחר מאשר מאט סנטרוביץ' האב.
הבת לוריין מלפנים – שיאנית סטנפורד (צילום: Magi b)
"בן, אתה לא קשוח מספיק לריצה",
היה משפט שהאב סינן מעת לעת
גם מדליסט הברונזה הטרי לא נפל הישר לחיקו הקשוח של עולם הריצה. "עסקתי בכל ספורט שרק ניתן לחשוב עליו לפני שהגעתי לריצה. אמי בכלל דחפה אותי ללקרוס, ואבי לכדורגל", התוודה מאט ג'וניור כשנשאל על עיסוקיו כנער. "בן, אתה לא קשוח מספיק לריצה", היה מסנן האב מעת לעת. היום מאט ג'וניור מבין: האב האולימפי כנראה השתמש בפסיכולוגיה הפוכה נגדו. אך עם השנים הבן "החלש" הלך והתחזק. כעת היוצרות בין השניים התהפכו. הבן אשר רדף אחר תוצאות מולידו, מצליח אט אט לכרסם את שיאי המכללות האל-מותיים של האגדה בת ה-56.
סנטרוביץ' ג'וניור – השנה אף שבר את שיאו של אביו ב-1,500 מ' (צילום Idahos)
במרוץ ליגת היהלום האחרון במונקו העשירה, הסטודנט הצעיר – אלוף ארה"ב ואלוף המכללות הטרי (1500 מ'), הצליח לעצור את השעון על 3:34.46 דקות, כשהוא מנופף לשלום לתוצאתו העתיקה (1976) של אביו, ומסיים במקום ה-11 מתוך 12 רצים. הוא דחק התוצאה ההיא, אשר השאירה דור שלם של מעריצי אתלטיקה אמריקאיים עם פה פעור, אחרי שניפתה לגמלאות את זו של סטיב פרופנטיין האגדי. אך במרחקים הארוכים יותר, כגון ה-5000 מ', הילד עוד לא נעל את נעליו העמוקות של האב, שקבע ב-1982 תוצאה של 13:12 דקות – החקוקה כשישית בטיבה בספרי הספרים האמריקאים.
סנטרוביץ' האב משמאל, הבן באמצע והאם בוורלי מימין – משפחה של רצים (צילום Dyestat)
"אני אסתובב עם המדליה
על הצוואר לכל מקום שאלך
בתקווה שזה יעזור להשיג חתיכות"
אך אין לטעות, סנטרוביץ' ג'וניור מעריץ את אביו. הוא אף המשיך בדרכו והתגלגל לאותה מכללה בה למד "הזקן" (אורגון). שם, באולמות האתלטיקה החשוכים של המכללה, האב עדיין נחשב לאגדת דשא. מסופר, כי דור האתלטים הצעיר, ומאט ביניהם, משתעשעים ברעיון – מי יוכל להצמיח שפם "אולד סקול" כמו זה שעיטר את פני האב בשנות ה-70. עד כה כולם נכשלו חרוצות. ובכן, יתכן כי אחרי יום האתמול, פרק המשחקים והשעשועים בחייו של הצעיר תם ונשלם, ועידן חדש מפציע בחייו של ילד הפלא, אשר עד כה לא ממש לקח עצמו ברצינות. משפטים ילדותיים כמו אלו שעזבו את גרונו טרם הזינוק בקוריאה: "בשביל מה להביט ברשימת המשתתפים, כדי לראות את השיאים האישיים של כולם?", כנראה כבר לא יחזרו על עצמם. "הליצן" אתמול הוכתר כמלך. השאלה אם ימשיך לשנתו האחרונה במכללות או יהפוך מיידית למקצוען מרחפת ממעל. "אני אסתובב עם המדליה על הצוואר לכל מקום שאלך באיוג'ין (מקום לימודיו) בתקווה שזה יעזור לי להשיג חתיכות", הספיק לומר "סנטרו" (כפי שהוא מכונה על ידי חבריו) בראיון לאחת מרשתות התקשורת. אפשר לסלוח לו על פליטת הפה. יש לו ברונזה בארון. מותר לו קצת להרים את הסנטרוביץ', לא?
אילן גולדמןעורך המשנה של אתר שוונג – כתב באינטרוול, המגזין המשותף של שוונג ועיתון "הארץ". אלוף ישראל לשעבר באופני כביש וכיום רץ תחרותי. בעל תואר במזרחנות
כל הכתבות של אילן גולדמן במדור– מזרח תיכון חדש
קישורים: שוונג, אליפות העולם באתלטיקה, אתלטיקה
