עולם הריצה הישראלי כמרקחה, לוח המרוצים מעולם לא היה גדוש כל כך ומספר הרצים המשתתפים עולה בהדרגה מעלה. האם זו אופנה חולפת או בשורה לעם ישראל?
מאת:ניר ברק
השנה נראה כי הספורט הפופולארי ביותר בישראל הוא ספורט הריצה על גווניו השונים. יותר ויותר ישראלים מבלים שעות רבות במהלך השבוע על מסלולי הריצה. חלקם רצים בחופי הים ועל הטיילות, אחרים בפארקים ובשטחים פתוחים. גם באצטדיוני האתלטיקה מעולם לא היו עמוסים כל כך ברצים המתאמנים בריצות פרטלק, אינטרוואלים, טמפו, כפי שהם היום, וכמובן התורים הארוכים סביב מסלולי הריצה בחדרי הכושר ומכוני הספורט. אלה ועוד, הם הוכחה להפיכתה של הריצה לפופולארית בקרב הישראלים.
מרוץ סביון
רצים ומרוצים (?)
ריבוי אירועי הריצה והמרוצים השונים, מהווים חיזוק להנחת היסוד בדבר פופולאריותה של הריצה. אם עד לפני 3-4 שנים יכולנו לספור 20 אירועי ריצה לכל היותר, מתוכם ריצת מרתון אחת, שני חצאי מרתון, ריצת 15 ק"מ וריצות ל- 10 ק"מ, עולם המרוצים של שנת 2010 נראה כי הולך לשבור את שיא המרוצים של כל הזמנים, כמותית ואיכותית.
עד לפני 10 שנים כל מנהל מחלקת ספורט בעיר או במועצה האזורית ראה בקיומה של צעדה המונית פסגת הישגי הספורט העממי. כיום רואים שהמגמה עברה בצורה בולטת לכיוונם של המרוצים ובשנה הקרובה כבר ינטעו יתד בקרקע מרוצים חדשים כמו מרוץ סביון, צהלה, הוד השרון, רחובות ואחרים. סטנדרט המרוצים בארץ עולה כיתה מידי שנה, ועל אף שאיכות המרוצים נקבעת לעיתים על ידי קהל הרצים לפי סוג החולצה או משקל המתנות שמקבלים בסיום, מארגני המרוצים יעשו הכל כדי למשוך את קהל הרצים הישראלי למרוץ שלהם.
עומס המרוצים והמחסור בסופי שבוע פנויים, יוצר לעיתים מצבים בהם מארגנים מרגישים מאוימים על ידי מרוצים אחרים שנקבעו לאותו סוף שבוע ועושים רבות להזזת המתחרים למועד אחר. מעמדם של המרוצים הוותיקים והאיכותיים כמו עין גדי, רעננה, כפר סבא, תבור, רמה"ש ואחרים שומרים על מקומם ואף מתחזקים, בעיקר בזכות שמירה על איכויות המסלולים ואווירת ההפנינג הגדולה שמסביב, אך במקביל להם קמים ועולים מרוצים חדשים בעלי אופי ייחודי עם סיפורים משלהם.
מרוץ הלילה של נייקי בת"א, הוא ההוכחה הגדולה לפוטנציאל הרצים בישראל. בעיר כמו תל-אביב לריצת לילה של 10 ק"מ ניתן להביא כמות של 15,000 רצים ובזכות הפקה ברמה גבוהה התקרבה ישראל לליגה של המרוצים הבנילאומיים הגדולים.
מרוץ הר לעמק
חדש מחו"ל
ייבוא הקונספטים והתכנים ממרוצים בחו"ל גם הוא מתחיל להשתרש בישראל. מרוץ היקבים (18 ק"מ) הוא תולדה של מרתון היקבים המפורסם מצרפת ומרוץ המדרגות בעזריאלי הוא ילדו הצעיר (בן 7) של המרוץ האב מהאמפייר סטייט בילדינג – מנהטן. מרוץ הר לעמק גם הוא ייבוא ישראלי מוצלח של מרוץ השליחים האמריקאי המפורסם "Green Mountain Relay". במרוץ זה נשבר השיא המקומי בהרשמה לאירועים, כאשר בתוך פחות מעשרה ימים, 3 חודשים לפני האירוע, נסגרה ההרשמה למרוץ בשל הגעה למכסת היעד של המסלול – מה שלא היה בארץ מעולם.
מרוץ השליחים ל- 200 ק"מ מקלעת נמרוד לתמרת שבעמק יזרעאל, מעביר אותנו לעולם הריצות הארוכות. מרחק המרתון (42.195 ק"מ) כבר מזמן אינו נחשב פסגת המרחקים, למרות שמעמדו כמרחק הקלאסי יישמר לעוד הרבה זמן, וכיום בישראל הקטנה ניתן למצוא מרוצים שפוסחים על מרחק המרתון כשבראשם מרוץ האולטרה מרתון בו משתתפי המרחק המלא יגמאו 100 ק"מ של ריצה בפרקי זמן של 11-15 שעות.
מרתונים בישראל
ריצת המרתון בישראל, נראה שגם היא חובה שלב התבגרות, מרתון טבריה הוותיק, הצליח לשמר את מעמדו כמרתון מוביל בישראל והמשימה לא כל כך פשוטה בהתחשב בעובדה שמתקיים מרתון נוסף בת"א, באילת ואל נשכח את מתחריו העיקריים – המרתונים הרבים והטובים שבחו"ל. עיריית ירושלים אף היא פרסמה לאחרונה כי היא עומדת לקיים מרתון מלא בעיר (בעבר התקיים מרתון בירושלים) בשנת 2011.
מרתון טבריה
גם התקשורת האלקטרונית והכתובה מגלה עניין בעולם הריצה הישראלי, ונותנת דקות שידור לא מעטות לאירועי ספורט שאינם כדורגל/כדורסל ולא פוסחת על אירועי ריצה גדולים ומעניינים שמתקיימים בישראל. לאחרונה זכינו לקרוא בכל העיתונים המודפסים ואתרי האינטרנט המובילים כתבות רבות בנושא דחיית מועד קיומו של מרתון תל-אביב. הידיעה זכתה לשבועיים שלמים של אזכורים ו- Follow Ups, כולל כתבות מרכזיות בעיתונים היומיים המובילים.
קהילת הרצים הישראלית הצליחה לזעזע את התקשורת הישראלית והעלתה טענות וטיעונים שונים שזכו לכותרות רבות בדבר האכזבה והתסכול מדחייתו של המרתון, ומי היה מאמין? הריצה היא ככל הנראה הספורט הנגיש והמפתה ביותר. כל אדם שברשותו נעלי ספורט יכול לעשות את צעדיו הראשונים בעולם הריצה. רבים יתחילו מהליכה או ג'וגינג למטרת שמירה על הגזרה או הורדת משקל, אך לא מעט מביניהם ישאבו לאהבת הריצה ויתמכרו למרחקים ולמרחבים.
