יורם אהרוני על מרתון טבריה הראשון

בשנת 1977, יורם אהרוני היה אחד מאותם יחידי סגולה שהעזו לעמוד על קו הזינוק של מרתון טבריה הראשון, או בכינויו, מרתון הכנרת. חבריו והוא, החלו באותו יום מסורת שנמשכת עד עצם היום הזה. כמו בכל שנה, מרתון טבריה יערך באופן מסורתי בחודש ינואר
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

בשנת 1977, יורם אהרוני היה אחד מאותם יחידי סגולה שהעזו לעמוד על קו הזינוק של מרתון טבריה הראשון, או בכינויו, מרתון הכנרת. חבריו והוא, החלו באותו יום מסורת שנמשכת עד עצם היום הזה. כמו בכל שנה, מרתון טבריה יערך באופן מסורתי בחודש ינואר

מאת:יהורם אהרוני

חולם מרתון

המרתון היה עבורי חלום ילדות. סיומו נתפס אצלי כהישג בלתי רגיל. כנער, התאמנתי בריצות בינוניות אצל אמנון גור בעמק ומדי פעם הייתי יוצא לריצות אימון של עד 15 ק"מ. במקביל, שיחקתי כדורסל בקבוצת נוער וכאשר הייתי בכתה יא' עליתי לבוגרים והפסקתי להתאמן בריצה, אחרי שאמנון אמר לי שאין לי כישרון. אמנון חסך לי בוודאי תסכול ואימוני הפוגות מפרכים, אבל חלום המרתון לא עזב אותי.

באמצע שנות השבעים, הייתי מדריך בבה"ד 8. באותה תקופה לא התקיימו מרתונים בישראל. אני זוכר חניך באחד מקורסי מדריכי אימון גופני בשם פול קלפר שסופר עליו שסיים מרתון. כולנו הסתכלנו עליו בהערצה גדולה. על מחבר הספר "סיפור אהבה", אריך סגל המנוח, סופר שהוא רץ מרתון (הוא אכן רץ פעמים רבות ואף ירד משלוש שעות) וזה הקנה לו הילה מיוחדת בעיני. כאשר הייתי בערך בן עשר, סיפר לי ילד 'מבין דבר' כי אישה אחת ניסתה לרוץ מרתון, לא הצליחה לסיים וזו הוכחה חותכת כי נשים לא מסוגלות לרוץ מרתון.

לקראת סוף השירות, התחלתי להשתעשע ברעיון לרוץ מרתון. התחלתי בכל מיני מבצעי ריצה 'משוגעים' כמו ריצה לנתניה עם כמה לירות בכיס, עצירה לשתיית תה בבית קפה ברחוב הראשי של העיר וחזרה לוינגייט, או ריצה לאורך נחל פולג עד כלא תל-מונד וחזרה וכו'. הגברת העומס החדה הייתה קצת יותר מדי עבור גופי. יום אחד, בריצת אימון בשדות מדרום לווינגייט התחלתי לחוש כאב עזים בברך ונאלצתי לחזור לבסיס בהליכה. כאבי הברכיים מלווים אותי עד היום.


מרתון הכנרת נערך עוד מ- 1977 (צילום: באדיבות איגוד האתלטיקה)

לאחר השחרור התחלתי לאמן אתלטיקה בעמק. אמנון גור עזב שנה קודם לכן ועבר לאמן בכפר-סבא ואני נכנסתי לנעליו הגדולות יחד עם שני 'השוורים', דני ובארי. בארי, עולה חדש מאנגליה שהתגורר אז בקיבוץ נווה-איתן היה זה שמימש עבורי את חלום המרתון. הוא סיפר לי שהוא מאמין כי אפשר לארגן מרתון בארץ שבו ישתתפו מאות רצים. חשבתי שהוא פנטזיונר, אבל אמרתי שאם באמת יהיה מרתון, שייקחו אותי בחשבון. צריך לזכור שעד מרתון הכנרת הראשון, מספר הרצים הגדול ביותר שסיים מרתון בישראל היה שמונה ולא בכל שנה נערך מרתון בישראל.

כשמרתון הופך מציאות

הדמות המקצועית הבולטת שהובילה את מרתון הכנרת הראשון, הייתה זו של איליה בר-זאב. איליה ארגן במושב ערוגות בו הוא גר, מרוץ הכנה לחצי מרתון וגם את אליפות ישראל במרוצי רחוב למרחק 30 ק"מ. בשבת, 31.12.1977 בשעה 11 בבוקר, יצא לדרכו המרתון בכפר-נחום. 99 רצים עמדו על קו הזינוק, כאשר ביניהם עשרות ישראלים. המועמד לניצחון בין הישראלים היה דני משרקי שכבר היה בעל ניסיון מרתוני מוכח.

דני רץ כמה מרתונים בשנות ה- 70, כולל הישג של 2:30:31 שעות בשנת 1973. כמועמד לניצחון במרוץ, הוזכר רץ מקולומביה בשם קרלוס גודוי שברשימת הרצים הופיע עם הישג של 2:13:07 שעות. בין המשתתפים היו כמה שמות של רצי עבר מצטיינים: אליהו קומאי בן ה-45, יוסף צברי (43), ההלך שאול לדני (41), רפי וישניצר (32) וגם איליה בר-זאב בן ה-42. אליהם הצטרפו אלוף ישראל ב-800 מ', יאיר קרני, וחבריו מהפועל עמק-חפר ארתור צימרמן ואמיתי אלמוג,  הפיזיולוג ממחלקת המחקר של מכון וינגייט רפי דותן (30), דוד ספטרו (28) שנרשם עם הישג של 2:43:42 ובארי שור בן ה-35 שנרשם עם הישג של 2:42:02 ש'. הייתה גם קבוצת רצים צעירים מפתח-תקווה מאגודת "משה", ביניהם שניים שחמש שנים מאוחר יותר ייסדו את המגזין 'עולם הריצה', גד יאיר בן ה-19 וז'ק כהן בן ה-18. זקן הרצים היה יוסף ביין בן ה- 67.

כאשר הגענו לכביש טבריה – ראש פינה, הפנה את תשומת לבי משתתף מגרמניה שרץ לצדי, כי גודוי יושב בצד הכביש על אבן. מה רבה הייתה הפתעתי כאשר הגעתי לסיום והתברר לי כי הוא חצה את קו הגמר בריצה. הסתבר שהקולומביאני תפס טרמפ עם רכב השידור של הטלוויזיה הישראלית שעשתה סרט על המרתון בבימויו של ירין קימור. כמה קילומטרים לפני הסיום הוא ירד מהרכב, המשיך לרוץ ובגיליון התוצאות הראשוני שהופק באותו היום הוא מופיע כמסיים במקום התשיעי, אך בשולי הדף כבר נרשם כי הוא נפסל.


כיום המרוץ נקרא "מרתון טבריה" ומשתתפים בו אלפי אנשים (צילום: yaron)

מהירות מופרזת

חוסר הניסיון במרתון בלט אצל רוב הרצים הישראלים שכמובן פתחו מהר מדי. קרני עבר את נקודת ה- 5 ק"מ ב- 17:28 דקות  (קצב ל-2:27 שעות), 10 ק"מ עבר ב- 35:28 דקות, ל- 15 ק"מ הגיע ב- 53:00 דקות, ובחצי הדרך עדיין היה בקצב של פחות מ- 2:30 שעות, כשרשם זמן של 1:14:54 שעות. זמנו של יאיר ב-30 ק"מ היה עדיין סביר – 1:47:06 שעות. אבל המומחה לעתיד לתזונה, נחלש מאד ב- 12 ק"מ האחרונים והקדים בסיום רק ב-12 שניות את רפי דותן שהציג ריצה מאוזנת הרבה יותר: חצי ראשון – 1:18:35, חצי שני – 1:20:38 (חצי שני של קרני – 1:24:07).

גם אני כמובן פתחתי מהר מדי: 10 ק"מ ראשונים ב-42:24 דקות, חצי – 1:35:13 שעות. עוד לפני כן, בעלייה מהמושבה מגדל לכוון טבריה, עברה אותי זהבה שמואלי. כבר ידעתי אז, שנשים מסוגלות לרוץ מרתון אבל זהבה ואחותה מזל שלום, היו הישראליות הראשונות שעשו זאת במרוץ הזה. בחצי השני של הדרך שילמתי כמובן על הפתיחה המהירה. רצתי כברת דרך לצדו של איליה שפתח בצורה שקולה יותר והשיג אותי בין טבריה לצמח. לאורך כמה קילומטרים לווה אותנו בכיר הרצים בישראל באותה תקופה, יובל וישניצר, חניכו של איליה. נקודת ה-30 ק"מ הייתה בתוך קיבוץ מעגן. המארגנים רצו שהזינוק יהיה בכפר-נחום בגלל המשמעות של המקום לנוצרים וקיוו שכך יוכלו למשוך רצים צליינים מאירופה. 

מאחר שהמרחק מכפר-נחום לסיום בעין-גב הוא פחות מהמרחק התקני למרתון, הוסיפו סיבוב בתוך קיבוץ מעגן וכאשר חשבנו שהגענו ל'ארץ המובטחת' בשערי קיבוץ עין-גב, נאלצנו להמשיך עוד כמה מאות מטרים ורק אחר כך לבצע פניית פרסה ולהיכנס לעבר קו הגמר שהיה בתוך הקיבוץ. מובן שהקילומטרים האחרונים, בצד המזרחי של הכנרת היו קשים ביותר וגם העדר העידוד שם (חוץ מאשר בשער קיבוץ האון) לא סייע. כאשר התקרבתי לקו הסיום זיהה אותי הכרוז, אתלט העבר אורי זוהר ז"ל והודיע משהו כמו: "והנה מתקרב אחד ממדריכי הכושר הבכירים בצה"ל." בשארית כוחותיי אמרתי: "היה…". על הדשא פרסו אלונקות ונשכבתי על אחת מהן. בסרט של ירין קימור ראו אותי רק על האלונקה ושנים רבות אחר כך היה אחד ממכריי מכריז כל פעם שהיה פוגש אותי: "הנה זה שסיים את המרתון מקום ראשון על האלונקה." זמן הסיום שלי – 3:37:43 שעות (חצי שני – 2:02:30). 

במסיבת הסיום בחדר האוכל של הקיבוץ קם לנאום אחד מראשי מרכז הפועל – הארגון ששלט אז בספורט הישראלי התנגד לקיום המרתון בשל מעורבותה של אגודת איילות בארגון המרוץ. רק בימים האחרונים, כאשר הבינו בהפועל כי המרתון יתקיים בכל מקרה, הם הסירו התנגדותם ואפילו ניסו לנכס לעצמם את קיום המרוץ. באמצע הנאום קם רפי וישניצר וצעק לנציג הפועל: "איך אתה מעז בכלל לבוא הנה ולדבר?"

אחרי המרתון מיד אמרתי לעצמי שהמטרה הושגה ואין טעם לנסות שוב, אבל אחרי כמה ימים, כאשר עברו הכאבים ברגליים התחלתי להרגיש כמרחף. בשבת שאחרי המרתון התקיימה תחרות אתלטיקה בוינגייט והחלטתי לנסות כוחי בריצת 2000 מ'. רצתי אחרי אורי אטיאס (אביה של מיגל) וסיימתי בשיא אישי – 6:20 דקות. ליד קו הגמר עמד המאמן נתנאל פנטילט ז"ל ואמר: "נשארו לך רק עוד 40.195 מטרים…"

במרתון הכנרת הראשון ששה הראשונים היו רצים זרים, כולל שניים שהיו מתנדבים בקיבוצים: קן דיוויס הוולשי בנוה-איתן וג'ון סטאבס האנגלי ביד-מרדכי.

תוצאות הישראלים:

1)יאיר קרני 2:39:01;
2) רפי דותן 2:39:13;
3) דני משרקי 2:44:32;
4) דוד ספטרו 2:48:03;
5) ארתור צימרמן 2:48:54;
6) בארי שור 2:52:32
7) אליהו קומאי 2:53:38
8) רפי וישניצר 2:57:16
9) אמיתי אלמוג 2:59:43
10) עמוס וייצמן 3:02:10
11) זהבה שמואלי 3:02:58
12) יצחק עינת 3:24:41
13) יצחק קלמרו 3:29:52
14) יוסף צברי 3:32:01
15) איליה בר-זאב 3:33:53
16) אליעזר מור 3:35:38
17) שרגא הכט 3:36:16
18) ניסים בכר 3:37:21
19) יורם אהרוני 3:37:43
20) אסף הרמלין 3:43:05
21) ג'ו זיאס 3:43:41
22) סטנלי פרלמן 3:46:52
23) אלון אנטיס 3:48:07
24) שלמה דרעי 3:48:13
25) מזל שלום 3:48:18
26) יותם גרופר 3:48:49
27) דוד הרמן 3:49:09
28) שאול לדני 3:51:50
29) יאיר מעיין 3:55:27
30) ברט קיימח 3:56:42
31) בני ילין 3:57:12
32) שמואל איסטרמן 3:59:17
33) איתמר הכהן 3:59:44
34) ז'ק כהן 3:59:44
35) יצחק אזולאי 4:03:10
36) יונתן רמתי 4:03:49
37) י. פרנקל 4:05:14
38) גד יאיר 4:05:14
39) ז. לב-טוב 4:12:13
40) יואב ולדמן 4:16:43
41) יוסף זיגל  4:17:29
42) חיים מרנץ 4:20:56
43) טל דיליאן 4:22:12
44) חיים אהרונוביץ' 4:23:24
45) בן-ציון שוורץ 4:26:34
46) יהודה קמרי 4:26:50
47) הרולד גרין 4:29:28
48) ניסים ועקנין 4:32:16



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"המטרה הכי גדולה שלי הייתה להיכנס למרוץ הזה מוכן מנטלית, רגוע יותר. ניסיתי פשוט לקחת את זה כהזדמנות לזרוח, ולא ללחוץ על עצמי יותר מדי", פטריק לאנגה משתף בהכנות שלו לאליפות העולם באיש ברזל בה ניצח.




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג