בעשורים האחרונים, יותר ויותר נשים מתחילות להתאמן בצורה מקצועית וגם חובבנית, דבר שהיה פעם הרבה פחות מקובל. קבוצות לנשים בלבד נמצאות כמעט בכל עיר, מרוצים לנשים וכמובן טריאתלון על טהרת המין הנשי. יצאנו לדבר עם ארבע מדריכות, כל אחת בענף שונה לחלוטין, כיצד משפיע הספורט על אותן נשים שהן מדריכות ואפילו על עצמן. הופתענו לגלות שלכל אחת יש דעה שונה לחלוטין.

לביא: "אני מאוד מקפידה שיהיה עירוב בין גברים לנשים" | צילום: באדיבות יעל לביא

עוד כתבות שנושא
11 טיפים לשחייה בים שאת חייבת לדעת לפני טריאתלון נשים
ההיסטוריה הפוגענית בנשים במהלך המשחקים האולימפיים
האם דימוי גוף עוצר אנשים מלבצע פעילות גופנית

נעמי ויינשטוק, מאמנת קבוצת NRspirit טוענת כי הספורט הינו אמצעי עבור נשים רבות להתמודדות מול קושי, הצבת מטרות ואתגרים. הספורט מעביר נשים תהליך של גילוי יכולות, "התהליך שאישה עוברת בכניסה למסלול הספורטיבי, זה קודם כל גילוי היכולות. היא מגלה שהיא נחושה, חזקה, יכולה, הגוף שלה חטוב והדימוי העצמי שלה משתפר. אנחנו רואים את ההצלחה של נשים גם במסלולים אחרים, לדוגמה, אחת המתאמנות שהתאמנה לחצי מרתון, בעקבות האימונים הבינה כמה היא שווה. נגשה לבוס שלה ואמרה לו 'אני יודעת היום מה הן היכולות שלי ואני חושבת שאני צריכה לקבל שכר יותר גבוה ומעמד' והיא קיבלה.

"אנחנו רואים את התהליך שנשים עוברות דרך ההתמודדות עם קושי פיזי. ברגע שאישה מוצאת את הזמן בין שלל הדברים שיש לה, לצאת ולעשות ספורט, זה חוזר אליה חזרה ועוזר לכל המשפחה. היא פתאום משמשת דוגמה, הילדים והבעל מעודדים את אמא ונכנס לה אושר לחיים. אנחנו עובדים כדי לתת לכל אחד תחושת הצלחה באימון כך שכל אחת יוצאת בכל פעם עם משהו חדש שהיא גילתה על עצמה באימון. אימוני נשים לרוב הם בלי אגו ועם המון פרגון, תחושת גילוי המסוגלות ועבורי זו זכות גדולה ללוות נשים".

כמאמנת, נעמי מתרגשת בכל פעם מחדש לראות את התהליך שנשים רבות עוברות ממקום בו הן לא התאמנו בכלל ועד להשתתפות בתחרות ריצה ואף יותר, "אל תפחדי לעשות את הצעד", אומרת נעמי, "את לא יודעת לאן הצעד הזה ייקח אותך. לעמוד במקום אנחנו תמיד יכולות, אבל לצאת מהמקום הרגיל, אפשר רק ללמוד ולגלות דברים. הפעילות הגופנית יכולה לתרום מאוד לגיבוש לדימוי".

וינשטוק: "לעמוד במקום אנחנו תמיד יכולות" | צילום: באדיבות נעמי וינשטוק

נועה לוריה, מדריכה כבר שנים רבות קבוצת נשים רוכבות בשם, "עז ואחות". "אני מדריכה שנים רבות נשים בוגרות שרובן ככולן במצב סוציו-אקונומי גבוה", היא מספרת, "אני מרגישה שהעצמה אינה הצורך המרכזי ואפילו להפך. הרכיבה בקבוצת נשים, מאפשרת לנשים חזקות, דעתניות, לפעמים הן מנהלות, ראשי פרויקטים, רופאות וכדומה, לשחרר, להיות מובלת, להיות חלק מקבוצה בלי להיות אחראית יותר מדי למה שקורה. נשים שהכל על כתפיהן, אחראיות, חזקות, מנהלות והשעה וחצי עד שעתיים, שהן מפנות לאו דווקא להשגת מטרות אישיות או פריצת מעטפת ביצועים, אלא להיות עם נשים אחרות כמותן, ביער, בטבע ופשוט ליהנות מהרכיבה, שחרור ואדרנלין. אני אישית לא עובדת עם ערך העצמה, פחות מדברת ומתחברת אליו אבל אני כן יכולה לדבר על העצמה גופנית. האופניים נותנים המון מודעות וחיבור. היכולת לדוגמה להפעיל את הצורך בשווי המשקל כדי לעבור מכשול מסוים, זה משהו שאני לוקחת אחר כך איתי כסוג של משל או כלי והוא נוכח וקיים".

נועה מספרת כי היא נתקלת כל הזמן בפריצת גבולות של נשים, "החל מלינה בשטח, לרכוב יומיים ברצף ולישון באוהל בשטח, להצליח לטפס על הר. ישנה אמירה שנשים אומרות כל הזמן, 'זה תחליף לפסיכולוג, זה המקום שלי', הן ממש מרגישות את האפקט של שחרור, שיתוף, הקלה בעומסים, רווחה מנטלית ונפשית שהספורט מביא איתו. אני חושבת שכל ספורט מביא איתו שחרור, אבל רכיבה בטבע עם קבוצת נשים, עונה על מספר צרכים בבת אחת וזה יוצר סביבה תומכת וטובה".

אבישג: "ספורט נותן לך את האפשרות לחלום" | צילום: צלמי שוונג

אבישג טורק, שחיינית מים פתוחים מנוסה שכבר צלחה אתגרים קשים בעצמה, מדריכה נשים וגברים ועוזרת להם להיכנס אל עולם השחייה בצורה הטובה ביותר. "ספורט נותן לך את האפשרות לחלום. פעמים רבות זה מקביל לחיים. כשאת מרשה לעצמך להציב יעד ספורטיבי, את בונה את הדרך, מגשימה, נוצרת הוכחה שאלו החיים ואפשר להעביר זאת מהספורט לתחומים אחרים. אני מאמינה שכל אחד יכול לעסוק בכל ספורט שהוא רוצה, אני לא חושבת שהמין צריך להגביל. לדוגמה, ענפים הנחשבים יותר גבריים או יותר נשיים. גבר שרוצה לרקוד, למה לא? כמו שאנחנו הנשים זולגות לתחומים שבעבר נחשבו גבריים, אני רוצה לראות גברים בתחומים הנחשבים מאוד נשיים.

"אני אוהבת את הזליגה לשני הכיוונים והכל פתוח, אין דבר שמין אחד לא יכול לעשות ואחר כן. ברור שיש הבדלים פיזיולוגיים וזה מחזיר אותנו למקום בו עדיין קיימים הבדלים בביצועים, אך זה לא צריך לעצור אף אחד מלעשות. יום האישה מסמן מבחינתי מעל הכל את השוויון. הספורט מדגים את היכולות והעובדה שהעולם פתוח בפנינו וכל דבר שתחליטו לעשות, בעזרת התמדה ואימון, הכל אפשרי. הייתי רוצה לראות יותר נשים באולטרה שחייה".

מאמנת הריצה, יעל לביא, בעלת קבוצת הריצה "אימונעים" רצה כבר שנים רבות ומספרת כי היא פחות מתחברת לכל מרוצי הנשים, "התחלתי לרוץ לפני שנים כשלא היו הרבה נשים שרצו פה. לא עשיתי את זה בקטע של העצמה, פשוט נהניתי והיה לי כיף. אנשים הרימו גבות. הרבה שואלים אותי למה אני לא פותחת קבוצה לנשים? זה דבר מאוד מקובל היום, אבל אני מאוד מקפידה שיהיו עירוב בין גברים לנשים. לדעתי העובדה שנשים רצות לצד גברים ורואות שהן יכולות ואין הרבה הבדל. ברור שלגברים ישנן יותר יכולות פיזיות, אבל הריצה זה לצד זו, שם את הדברים במקום הנכון. בריצה, כולם יכולים לעשות הכל ביחד עם כולם. היום אנחנו רואים נשים רצות למרחקים ארוכים עם הישגים מדהימים, אף אחד לא מרים גבה שיש אשה מאמנת וזה לא נראה מוזר, עד לפני כמה שנים זה היה נראה מוזר". יעל מאמינה שאישה רצה בקבוצה יחד עם גברים, היא בדיוק כמו כולם, היא איננה נבדלת בגלל היותה אישה.