יאיר קרני תכנן לרוץ מרתון בגיל מאה, אבל אז נתקל במחקר ובכתבה שאומרת שתוחלת החיים של רצים למרחקים ארוכים קצרה יותר והחליט לבדוק את הנושא לעומק
מאת:יאיר קרני
הכתבה שהתחילה הכל: בלב כבד: מחקר חדש קובע "לאנשים הרצים למרחקים ארוכים יש תוחלת חיים קצרה"
מאז תחילת ימי כרץ בקטגורית הוותיקים באתלטיקה קלה – בגיל 40, אני מתחבט בשאלה "כמה זמן נותר לי לרוץ?" ובשאלה הקיומית "כמה שנים נותרו לי לחיות?". תכלית חיי היא הריצה ותוחלת חיי לאורך כל השנים מורכבת משני נדבכים: 1. איכות החיים 2. משכם. אני קורא הרבה מאד מאמרים בנושא אורח חיי האדם ואיכות החיים. משיטוט באינטרנט מצאתי שקיימים 16,500 מאמרים מקצועיים שבהם מוזכרת המילה תוחלת חיים בהקשר לוותיקים בספורט תחרותי. אני בטוח, שנושא זה מעניין עוד רבים כמוני.
האם ריצה אכן מקצרת את תוחלת החיים? צילומים: Thinkstock
עוד כתבות בנושא
אם אני רץ – השכל שלי ברגליים
אבי, שמואל ז"ל, לא עסק בספורט תחרותי. הוא נלחם כחייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה והיה ממקימי קיבוץ העוגן. בערוב ימיו היה במשקל עודף קל, אהב מדי פעם לשתות אלכוהול, לאכול נקניקים, "שמאלץ" פולני (בצל מטוגן זמן רב בהרבה שומן עוף) שאמי הייתה מכינה, וספורט היה לגביו לצפייה בלבד, לא לעשות, כשאני סיפקתי את הסחורה. הוא נפטר ממפרצת באבי העורקים (זה לא תורשתי) כשהיה בהכנה לניתוח החלפת מסתם בלב בגיל 88 – שמונה שנים יותר מתוחלת החיים הממוצעת לגברים בישראל.
אמי, מינה ז"ל, פולניה אף היא, היתה מלכת ה"שמאלץ" ואפיית העוגות בקיבוץ. אני זוכר שכשהייתי בן 17 והתחלתי לרוץ היא היתה אומרת לי שאם אני רץ, אז כל השכל שלי הוא ברגליים. לא היה טעם להסביר או להתנצל על כך שאני רץ, כי היא איבדה את השמיעה ולא שמעה. בינינו לבין עצמנו, התלוצצנו שהיא פשוט לא רוצה להקשיב לנו. היה לה טוב עם השקט. בגיל 80 היא הייתה על כסא גלגלים ומגיל 82 הזריקה אינסולין כדי לאזן את הסוכרת. היא נפטרה בשיבה טובה, כל חייה אכלה הכל והרבה ולא עסקה בספורט. במותה היא הייתה בת 91 – שבע שנים יותר מתוחלת החיים הממוצעת לנשים בישראל.
כל חיי שאלתי את עצמי: אם אשמור על משקל תקין, על תזונה נכונה וארוץ כל חיי – עד איזה גיל אוכל לחיות? עד איזה גיל אוכל להמשיך לרוץ?
כיום, בעולם יש כבר אנשים מעל גיל 90 שרצו מרתון, אז למה שלא אוכל לרוץ מרתון בגיל 100, ליהנות מהחיים, לא להזריק אינסולין ולא להיות תלוי בתרופות אחרות, ששיווי המשקל שלי יהיה תקין (כמו שאבא שלי ניקה עלים מגגות רעפים עדיין בגיל 86), שאמות על הכביש ולא בבית חולים ושאוכל לרוץ עם שני נכדיי (ואלה שייוולדו בהמשך) המקסימים והצאצאים שהם יביאו לעולם…?
כיום יש בעולם אנשים בני 90 שרצו מרתון
הכתבה שקלקלה לי את התקוות
ואז הופיעה כתבה, ולזמן קצר קלקלה לי את התקוות, כתבה שנכתבה תחת הכותרת "בלב כבד: מחקר חדש קובע לאנשים הרצים למרחקים ארוכים יש תוחלת חיים קצרה". התחלתי "לחפור" במרשתת (באינטרנט) וגיליתי היכן מתחבא המאמר שעל בסיסו נכתבה הכתבה הנ"ל ומה שמצאתי צרם לאוזניי והבהיר לי שכל הכתוב משולל כל יסוד.
במקור, המאמר פורסם בכתב עת טוב: JOURNAL OF AMERICAN COLLEGE OF CARDIOLOGY
ע"י ד"ר אדריאן בל (DR. ADRIEN BELL) בחודש אפריל 2014, ווליום 63, ירחון 12 שכותרתו: ARE CARDIOVASCULAR RISK FACTORS RESPONSIBLE FOR THE U-SHAPE RELATIONSHIP BETWEEN RUNNING AND LONGEVITY?
האם גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים אחראים ליחסי גומלין בין ריצה לבין תוחלת חיים אצל רצים ותיקים מעל גיל 35? מהכותרת ניתן להסיק שהמאמר עוסק בגורמי סיכון לב-ריאה (קרדיו-ווסקולריים) ולא בתוחלת החיים של הנבדקים.
ע"י ד"ר אדריאן בל (DR. ADRIEN BELL) בחודש אפריל 2014, ווליום 63, ירחון 12 שכותרתו: ARE CARDIOVASCULAR RISK FACTORS RESPONSIBLE FOR THE U-SHAPE RELATIONSHIP BETWEEN RUNNING AND LONGEVITY?
האם גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים אחראים ליחסי גומלין בין ריצה לבין תוחלת חיים אצל רצים ותיקים מעל גיל 35? מהכותרת ניתן להסיק שהמאמר עוסק בגורמי סיכון לב-ריאה (קרדיו-ווסקולריים) ולא בתוחלת החיים של הנבדקים.
החוקר ביקש מהרצים למרחקים ארוכים (לאו דווקא רצי מרתון, ריצה ארוכה היא גם ריצה ל-5, 7, 10, 15 20, 30 ק"מ) למלא שאלון דרך האינטרנט ולדווח על מחלות נלוות. גיל הרצים היה מעל 35 והם התחלקו לשתי קבוצות: כאלה שרצו פחות מ-20 מייל בשבוע (29.9%) מהנשאלים, וכאלה שרצו יותר מ-20 מייל בשבוע (70%) מהנשאלים. על השאלון ענו 3,757 נשאלים.
התוצאות היו כדלקמן:
|
רצים שרצו יותר מ-20 מייל בשבוע (70%) |
רצים שרצו פחות מ-20 מייל בשבוע (29.9%) |
בני משפחה קרובים עם סיכון למחלות לב |
40.6% |
41.1% |
יתר לחץ דם |
21.0% |
22.7% |
רמת שומנים גבוהה בדם |
5.9% |
7.5% |
סוכרת |
1.2% |
1.3% |
מעשנים לשעבר |
29.7% |
32.3% |
צורכים באופן קבוע משככי כאבים |
14.9% |
20.5% |
למעט בשאלה על גורמי סיכון בקרב בני משפחה קרובים (סה"כ הבדל של חצי אחוז בין שתי הקבוצות), בכל שאר המדדים, היו הרצים שרצים יוצר מ-20 מייל בשבוע פחות חולים מהרצים שרצים פחות מ-20 מייל בשבוע. לא נעשתה כל השוואה לאנשים באותם גילאים שאינם רצים! אני תמה על המגמתיות של המאמר וכותרתו, שהביאו בעקבותיהם גלי תקשורת בעייתיים.
במאמר אחר שהתפרסם ב- JOURNAL OF SCIENCES AND MEDICINE IN SPORT, VOL3,ISSUE 4 שהתפרסם בחודש יולי 2010, בדק דר' מאסארו טרמוטו, תוחלת חיים של רצים למרחקים ארוכים, ומצא שהם חיים שנים רבות יותר, בריאים יותר, סבולת לב-ריאה שלהם טובה יותר, הכח, הגמישות, שיווי המשקל שלהם ומשקל הגוף שלהם תקינים הרבה יותר מבני גילם של אלה שלא התאמנו.
במאמר נוסף שכותרתו "EXERCISE AND LONGEVITY" כתב ד"ר מאר סטיביץ' במגזין HEALTHY AGING בחודש מאי 2014, שפעילות גופנית ממושכת מוסיפה לתוחלת החיים.
אחרי שעיינתי בחומר, נרגעתי. חזרתי לחלומותיי להיות רץ בגיל 100, בהסתמך על מצבי הנוכחי, על התורשה מהורי ואם תרצו, אפשר לכלול בזה גם את אחותי, שהיא עוד יותר פנאטית ממני לבריאות וכושר, והתחילה להתאמן הרבה יותר מוקדם ממני (בגיל 6) והיא כיום בת 60 ומדורגת בין 3 המתחרות הטובות בגילה בטריאתלון – יש לי סיכוי סביר להגיע לתעודתי ולממש את חלומותיי…
8.6.2014
יאיר קרני
אחראי מקצועי תכנית הרזיה ב"דרך הכושר לחיים"
אחראי מקצועי תכנית הרזיה ב"דרך הכושר לחיים"
מאמן ריצה, תזונאי
BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה
BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה