מאת:יאיר בן עמי
טריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת יחגוג 20 שנים בעונה הבאה. אך דווקא המהדורה ה 19 שלו, שהתקיימה בסוף השבוע הראשון של דצמבר 2005, הייתה בעלת מאפיינים חגיגיים של חזרה לגדולה וסגירת מעגלים. וותיקי הענף הרגישו כי מה שהיה כה חסר, בעשר השנים שחלפו, מאז היה כאן באמת שמח שב לטריאתלון הישראלי והחזירו לתלם ממונו יוכל לשוב לימיו הגדולים. 10 שנים בהן היה חסר הרבה לטריאתלון שבעבר היה מאלו העטופים בקסם מיוחד השמור לאירועים המשלבים יותר מארגון,מיקום,משתתפים ותאריכים. וותיקי הענף בוודאי זוכרים את המהדורות הראשונות של טריאתלון ישרוטל אילת. מהדורות שהתפארו במשתתפי מהרמה הגבוהה בעולם ואווירה נוסח אירועי העל של תרבות הספורט העולמית. טריאתלון שעלה והתפאר מדי שנה החל משנת 1987 ועד לשיא, שהיה דומה כי הוא בלתי נמנע, בשנת 1994 אז אירחה רשת ישרוטל באילת את גמר הסבב האירופי היוקרתי ועומק איכותי, של מתחרים, שיכול לעמוד בשורה אחת מול כל אירוע ספורט באשר הוא מאז ומעולם.
בשנת 1995 היה הטריאתלון באילת פחות מרשים, מאותה מהדורת פאר של שנת 1994, אך עדיין היה זה אירוע מפואר וראוי שעמד בשורת העל של תחרויות הטריאתלון באירופה ושאר העולם.
כמעט 400 ספורטאים השתתפו בטריאתלון ישרוטל ה -9 שנערך בשבת 2.12.1995. היה זה זמן קצר לאחר רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל וערב המרוץ הרעידו רעידות אדמה קטנות א העיר אילת.
מנצח הטריאתלון היה ההולנדי דניס לוז שהיה מטובי הטריאתלטים בעולם וסגנו היה לותר לדר שערב המרוץ הוסע, בפיאט אונו של כותב שורות אלו, לבית המרקחת בעיר כדי למצוא תשובה הולמת לכאב הגרון שהפתיעה עם הגעתו לאילת. במהלך השנים היה לדר לידיד הטריאתלון של אילת ובמשך שנתיים היה הטריאתלט הזר היחיד שהגיע לטריאתלון ישרוטל. דימיטרי גאג דורג אז רביעי ולימים היה לאלוף עולם. ריצ'רד הובסון שברבות הימים היה לדמות הבולטת של טריאתלון אילת, ולא משום מימדיו האימתניים, סיים חמישי. יהונה דה רוישר הבלגית ניצחה בין הנשים למגינת ליבם של מעריצי סוזנה נילסן, הדנית היפיפייה, שדמותה התאימה,הרבה יותר, לנוף המתנדבות הסקנדינביות בקיבוצים של שנות השבעים והשמונים מאשר לאתגר הטריאתלון. אך השנים הוכיחו כי היא ספורטאית על כשניצחה באליפות העולם למרחקים ארוכים.
צילום: אורי מרשנסקי
דרך דף התוצאות של טריאתלון ישרוטל אילת 1995 (שסופק באדיבות רוני רצבי אליו נגיע בהמשך) אפשר ללמוד על הענף הישראלי ומשמעות השנים שחולפות.
יותר מפי שלושה שהשתתפו בטריאתלון שנערך 10 שנים לאחר המהדורה ה-9 כנראה לא ממש יודעים על ההקשרים הרבים של מהדורות 1995/2005.
1370 מתחרים היו רשומים לטריאתלון ישרוטל ספורט קלאב שנערך בסוף השבוע הראשון של שנת 2005.
עוד בטרם ההגעה לאילת הזדחלה תחושת רטרו למעמקי הקיבה והראש החל לעכל כי ייתכן והתקופה, מאז אותה מהדורה בשנת 1995, בה הטריאתלון של ישרוטל היה נחלתם של ישראלים ומעט מאוד אורחים שהגיעו מעבר לים עברה.
צילום: אורי מרשנסקי
רשת ישרוטל, מאמצת הטריאתלון באילת שהשקיעה במהלך השנים למעלה מ 2 מיליון דולר באירוע יכולה לחייך לאחר המהדורה ה 19. מנכ"ל מלון ספורט (שנקרא כיום ספורט קלאב), שהיה למוקד הטריאתלון מאז ראשיתו, קיבל מתנת פרידה נאה בצורה של אירוע מרגש ואולי סימון דרך שהוא,עמית בהט, יוכל להתגאות בו כמי שהיה שותף מוביל במהפכה של שלוש השנים האחרונות.
בשיחה מקדימה, שנערכה כשבועיים לפני הטריאתלון, ביקשתי מאיתן לווינשטיין, מנהל יחסי הציבור של רשת ישורטל, להגיע לאילת כבר ביום רביעי "יש לי תחושה שאנחנו חוזרים לימים הגדולים והייתי רוצה להיות בהתרחשות בהתהוותה" אמרתי באותה שיחה.
אך ההתרחשות, עבורי, החלה בשלישי בערב.פגשתי את שונה קובאק בחנות האופניים של עמית לוינזון בקריות. שונה סיפרה לי כי היא הגיעה לארץ שלושה שבועות קודם "לעשות עלייה" במילים שלה.
היא סיפרה כי האופניים, עימם הגיעה לארץ, אינם מתאימים לתחרויות עם דרפטינג. לוינזון הרים את כפפת סל הקליטה בדמות אופני צ'ינלי שהשאיל לקובאק לתחרות. בירור קצר גילה כי קובאק תכננה להגיע לאילת באוטובוס. הרעיון שלה קיבל הגיון משלו כשבפקק שנוצר בדרך לאילת היא הייתה בטוחה כי באוטובוס שעומד כמה מכוניות לפנינו יש שירותים כמו בכל אוטובוס שהיא הכירה מקנדה. סיפור עלייתה של קובאק לארץ זבת הוכיח לי אישית כי בספורט שלנו יש לא מעט אנשים שמוכנים לעזור בלי להניד עפעף. עמית פיין (סגן אלוף ישראל לנוער גיל 16-17), אביב שור (עוד תשמעו עליו), גילי צוקרמן (אלופת ישראל לנוער שהשאילה גלגל קדמי), צחי ביוגן ודרור פקאץ' (ממובילי ענף האופניים שחיפשו כלי עבודה בניסיון לתקן תקלה באופניים של קובאק), דורון אמיץ ( בעל רזומה של אלוף ישראל באופניי שטח שהשאיל את גלגל אחורי לאופניים של קובאק) רוני ענר (יבואן רודי פרוג'קט לישראל) ועוד רבים שרק מגבלת זכרוני לא הוסיפה את שמם כאן, גילו רצון לסייע בלי לשאול או לתהות – עזרה טהורה של רצון טוב ופרגון.
האווירה המפרגנת כנראה שררה באוויר,המהלך סוף השבוע החגיגי של הטריאתלון הישראלי.
צילום: אורי מרשנסקי
תחרויות סוף השבוע הביאו אותי לנבירה באותו דף תוצאות שביקשתי מרוני רצבי להוציא לי מהארכיון הפרטי שלו.
ארכיון הכולל דפי תוצאות של רבות מתחרויות הטריאתלון שנערכו בארץ זבת בשנות התשעים.
היום נחשב רצבי לאחד השופטים המוערכים באירופה. בארץ הוא "מר חוקת הטריאתלון" ובעל ידע רב בהיסטוריה של הטריאתלון הישראלי והעולמי.
אז, בשנת 1995,עוד היה לו זמן להתחרות בטריאתלון והוא דורג במקום טוב בחצי הראשון של מסיימי הטריאתלון. בשנים שלאחר מכן הוא היה ליו"ר הוועדה המקצועית של האיגוד, יו"ר האיגוד וכיום השופט מספר 1 של איגוד טריאתלון הישראלי ובעל תואר בינלאומי והערכה בכל העולם.
אליפות ישראל של 1995 הייתה לאחר שנתיים בשליטה של אילן ברסלר. עידו מאורי שב מתקופת שירות בצה"ל וניצח באליפות לאחר הפסקה של שלוש שנים. אז, בשנת 1992, הוא היה לאלוף ישראל הראשון לאחר תקופת מיכה כגן שניצח חמש פעמים ברציפות במהדורות הראשונות של אליפות ישראל.
היום מגיע מאורי, איש משפחה ואב גאה, לתחרויות טריאתלון רק אם הן על סף ביתו או שחבר הרגיזו בהתערבות על המקום בו יסיים לאחר חודש אימונים (למען המוראל של רובנו לא נזכיר את תוצאות ההתערבות שהייתה באמת).
סגן אלוף ישראל אז היה אמיר בכר ששב השנה לארץ המוגבלויות הבלתי אפשרית ( זו היא ארץ זבת כמובן)לאחר מספר שנים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות והצטרפות למועדון אנשי הברזל.
בשנות התשעים היה בכר מטוס סילון מחופש לטריאתלט. ערב האליפות הנוכחית יצאתי לרכיבה על מסלול התחרות ויכולתי להישבע כי שמעתי את האספלט של כביש הערבה מכניס עצמו לכוננות שריפה לקראת חזרתו של בכר לאליפות ישראל בטריאתלון. בכר התחרה השנה בקטגוריה של קבוצות הגיל.
המנצח של קטגוריות קבוצות הגיל,2005, היה שי פיפמן המחזיק במספר האליפויות הלאומיות הגבוהה ביותר בענף.אפילו הוא עצמו מתקשה להיזכר בכל אליפויות הטריאתלון והדואתלון הרשומות על שמו (ויש יותר מעשר כאלו). בשנת 1995 סיים פיפמן במקום השביעי באליפות ישראל בטריאתלון ולקח לו 10 דקות פחות להשלים את המסלול שהיה שונה במעט, וקצר בלא מעט, בעיקר בקטע השחייה.
צילום: אורי מרשנסקי
המנצח בקבוצת הגיל 40+, השנה, היה רם ירון שאז,בשנת 1995, סיים במקום ה 22 באליפות ישראל ובמקום השני בגיל 30+ של אליפות ישראל. בשנת 1995 פספס אלון הירש את הפודיום של 30+ ב 45 שניות.השנה הוא הגיע לאילת כמאמן וותיק שנזכר ברגע האחרון כי הוא צריך להניח למד העצר והמגאפון ועמדת המאמן כדי לסור אל תחנת ההחלפה ולצאת לריצה שתשלים את שלישיית השליחים בה היה הרץ. אם בשלשות עסקינן אי אפשר שלא להזכיר את השלשה המנצחת בה שחה שגיא שטיגמן. בשנת 1995 הוא סיים במקום ה35 בדירוג הכללי של אליפות ישראל וחמש מקומות לפניו סיים נער צעיר שכבר אז היה מוכר כחצי מצמד התאומים אלתרמן. רן אלתרמן סיים במקום ה 35 בדירוג הכללי של אליפות ישראל 1995. הוא סיים את המסלול לאחר 2:14:51 שעות. דן אלתרמן סיים את המסלול לאחר 2:16:27 שעות ובמקום ה 38 באליפות ישראל. רן סיים במקום השישי בדירוג גילאי 15-17 ודן דורג 9 באותה קבוצת גיל. 10 שנים מאוחר יותר ,בסוף השבוע הראשון של דצמבר 2005 , השניים השלימו אליפות ישראל פלוס סגנות בפעם החמישית ברציפות.
בשנת 1995 נערכה אליפות הראשונה לילדים בטריאתלון. 37 ילדים זינקו למימי מפרץ אילת לראשונה בתולדות הטריאתלון הישראלי. 10 שנים מאוחר יותר יש ארבע קטגוריות ילדים כשכל אחת מהן כוללת יותר ילדים מאותו מקצה בתולין של 1995. את ארבעת הילדים שסיימו ראשונים בשנת 1995 לא תמצאו ברשימת המשתתפים של אליפות ישראל 2005. את הילד אורי זילברמן, שסיים אז חמישי, ושני בקבוצת גיל עד 14, תוכלו למצוא במקום החמישי גם באליפות של 2005 אך הפעם זו האליפות של הבוגרים עילית.
ילד אחר בשם אמיר דקל סיים אז במקום השישי בקבוצת הגיל של זילברמן ובמקום ה 12 הכללי.שלוש שנים לאחר מכן היה אותו דקל אלוף ישראל לנוער ואורי זילברמן היה סגנו.
בשנת 2005 סיים דקל במקום השלישי בקבוצת הגיל 20-29.
בשנת 1995 גר באילת ילד בן 9 , בעל בלורית , עיניים גדולות והערצה בלתי מסויגת לבית"ר ירושלים וכוכבה אלי אוחנה שהחליט לנסות את ענף ספורט המשולש למרות שלא כולל כדור ורשת ,אלילים בעלי תספורת עם בלורית וזנב סוס. הוא התייצב על קו הזינוק של אליפות הילדים כדי להתחרות באליפות ישראל לילדים שנערכה במגרשו הביתי. מזלו הגדול של הילד היה התפקיד שאביו מילא באילת – מפקד יחידת החילוץ. והילד נזקק לחילוץ. מהמים הוא יצא בשלום אך בקטע האופניים התממשו החששות של אמו (ממש לא פולניה),הילד החליק והשאיר על הכביש דוגמיות DNA למכביר.
אביו הגדיר מחדש את תפקידו כמפקד יחידת החילוץ כשפינה את בנו הישר לבית החולים.
צילום: אורי מרשנסקי
10 שנים חלפו והילד הפך לנער המהיר ביותר בטריאתלון הישראלי זו שנה שנייה ברציפות. יונתן מלכא לא הסתפק באליפות הנוער ולמחרת היום,למרות שהוא עדיין היה בשלבי התאוששות ממחלה, התייצב למקצה העילית בוגרים בו סיים במקום ה 12 בדירוג הכללי וחמישי באליפות ישראל בוגרים. סגנו של מלכא באליפות הנוער 2005, אור ברגר, לא השתתף בטריאתלון של שנת 1995. אך אביו,שימי ברגר, היה אז המתחרה ה 144 (תשיעי בקבוצת הגיל 45-49) שחצה את קו הסיום. גם ברגר הצעיר לא הסתפק באליפות הנוער 2005 ולמחרת זינק למקצה העילית בוגרים בו סיים במקום השמיני ושלישי באליפות ישראל.
לאחר ששחזרתי את כל, שזכרוני ודפי התוצאות העלו, משהו עדיין היה חסר.
חסר היה לי אזכור של מי שסיים את טריאתלון אילת 1995 במקום 296 – יוסי אבני ז"ל. יוסי שהיה יו"ר איגוד הטריאתלון בסוף שנות התשעים, ארגן את אליפות ישראל 1998 בטריאתלון בה היה אמיר דקל אלוף ישראל לנוער,אורי זילברמן סגנו ושי פיפמן זכה באליפות הלאומית הראשונה שלו בטריאתלון.
יוסי אבני ז"ל שביום בו התחרו קבוצות הגיל על תארי אליפות ישראל ציון יום השנה למותו הטראגי.
יוסי אבני ז"ל שרק לפני שש שנים החליט כי מקומו לא עימנו וכבר לא נמצא מי שינציח את זכרו ביום בו שם קץ לחייו ובו נערכה האליפות שכה אהב ולמענה היה מוכן לוותר על שיקום ראוי לו היה כה זקוק לאחר התאונה שהחלה את דרכו לסיום חייו.
יהיה זכרו ברוך.
מי ייתן ונדע לזכור מהיכן באנו למען דרכנו אל העתיד תהיה ברורה ונכונה.
