"מה יקרה אם נקנה הכל בחו"ל, נקרא רק מגזינים זרים, ונתחרה מחוץ לישראל?" פסיכולוג הספורט, ליאור זך מאור, מחפש תשובות לרכישת ציוד לטריאתלט ואיש ברזל, ולא פעם הוא קנה ציוד מחו"ל כי שם יותר זול
מאת:ליאור זך מאור
נתחיל מגילוי נאות. בשנה האחרונה אני זוכה לסיוע בציוד ואביזרים מבעלי עסקים שלא אציין את שמם כאן על מנת שאף אחד לא יחשוב שמטרת הכתבה הינה למען פרסומת. אני מניח, שכמו רבים מכם, הוצאתי השנה מכיסי אלפים רבים של שקלים על התחביב הזה שנקרא טריאתלון. הרשמה לתחרויות, נסיעות, דלק, לינה, תוספי תזונה, בגדים, נעליים, וכדומה. אני נוהג ברכב שערכו נמוך בהרבה מהאופניים שלי, הבנות שלי ישנות בחדר אחד ולא בגלל אידיאולוגיה, ובקיצור אני רחוק מלהיות עשיר וגם בשבילי 50 שקלים הם הרבה כסף. הרעיון לכתבה הזו התגבש אצלי בתקופה האחרונה אחרי לא מעט דיונים שראיתי בפורומים שבהם נדון הנושא. הרעיון הוא שלי בלבד ואין מאחוריו כל נסיון לקדם מוצר כלשהו או גוף מסחרי ספציפי.
בשנים האחרונות התרחשו שני תהליכים במקביל. אחד בח"ול והשני בארץ. מצד אחד הכמות והזמינות של אתרי האינטרנט דרכם אפשר לרכוש ציוד, מגזינים זרים ותחרויות במרחק טיסה קצרה, עלתה באופן משמעותי. מצד שני כמות היצרנים המקומיים, יבואנים, חנויות הטריאתלון ואופניים, מגזינים ישראליים ותחרויות מקומיות עלתה אף היא באופן ניכר. אבל אם התהליך הראשון יימשך, יתכן והשני יפסק בקרוב.
כולנו כטריאתלטים נהנים מהצמיחה של הענף בישראל. מצד שני הרבה פעמים קורה שאנחנו מפריעים לצמיחה הזו ופוגעים בה גם אם זה נעשה מחוסר מודעות וללא כוונות זדון. גם אני קונה לפעמים ציוד בחו"ל או מזמין דרך האינטרנט. אבל אני עושה זאת רק במקרים בהם אני מעוניין במשהו ספציפי שלא ניתן להשיג אותו בארץ או במוצר מיד שניה. אם אני מוצא משהו במחיר זול יותר משמעותית ממחירו בארץ אני בדרך כלל פונה ליבואן המקומי ומספר לו על מנת שיציע לי הצעה חלופית. במידה והוא מסרב או שהצעתו עדיין יקרה משמעותית אני ממשיך הלאה אבל רק אחרי שאני מודה לו ומספר לו על כוונתי לרכוש את המוצר בחו"ל.
אני גם מנוי על מגאזין טריאתלון זר, אבל רק בגלל שאין אחד ישראלי. במקביל אני רוכש לפעמים מגאזינים משיקים ישראליים ולא רק בגלל מה שכתוב בהם אלא גם בגלל שאני רוצה שהם ימשיכו להתקיים. אני גם מתחרה בחו"ל לפעמים, אבל לישראמן השנה נרשמתי כי הרגשתי שיש פה הזדמנות לתרום להתפתחות התחרויות הארוכות בישראל. ציונות במושגים של טריאתלטים. בכל פעם שאני שומע על עוד יצרן מקומי של משהו שקשור בטריאתלון אני שמח ומפרגן לו, גם אם אני לא מיד עובר להשתמש במוצרים שלו.
מה יקרה אם נקנה הכל בחו"ל, נקרא רק מגזינים זרים, ונתחרה מחוץ לישראל? במידה מסוימת אנחנו נכרות את הענף עליו אנחנו יושבים. חנויות הטריאתלון יפשטו את הרגל, היבואנים והיצרנים המקומיים יתייאשו, לא יהיו פה תחרויות מקומיות ולא אף מגזין בעברית. כך נחזור הרבה שנים לאחור ואז נתלונן שאנחנו מדינת עולם שלישי.
לפעמים אני שומע אנשים אומרים משהו כמו: "אז מה? שלא יהיו פה חנויות אופניים וטריאתלון, למי זה מפריע, ממילא אני קונה הכל רק בחו"ל?" אבל אז, יום לפני התחרות, אותו אחד מגלה שהקליט בנעל השמאלית שלו שבור וכמו מטוס סילון הוא נוחת עם חיוך מבוייש בחנות הטריאתלון המקומית שעד היום שימשה עבורו רק כתחנה למדידת נעליים לפני שהוא מזמין מחו"ל.
מה שאני אומר בעצם הנו שאנחנו צריכים לדרוש מחירים הוגנים ותחרותיים מהיצרנים, היבואנים, הסוחרים, ומארגני התחרויות. במקביל, במקום לנסות להילחם בהם אנחנו צריכים לפרגן להם כי למרות שהם מרוויחים כסף ואנחנו לא, המטרה של כולנו משותפת.
