כשטריאתלון הופך להיות עסק משפחתי בו זוג ההורים ושלושת ילדיהם מתמכרים לחוויה, השיח בבית הופך להיות אחר לגמרי. זה בדיוק מה שקורה בבית משפחת עגור מהוד השרון. לילך האם בת 55 מכורה לטריאתלון ומשתתפת בטריאתלון נשים זו הפעם הרביעית, אסף, האב גם הוא מכור לטריאתלון ושלושת הילדים, אמיר, שחר ויסמין מתאמנים ומתחרים.
"בטריאתלון נשים היתה לי חוויה חזקה מאוד". לילך עגור | צילום: אלבום פרטי
עוד כתבות בנושא
לקראת טריאתלון נשים: לאיזה ציוד זקוקה הטריאתלטית המתחילה?
מה כדאי לדעת על טריאתלון נשים?
ניפוץ מיתוסים: 10 תירוצים שאת מספרת לעצמך על טריאתלון נשים
לילך נכנסה לעולם הטריאתלון בעקבות בנה הבכור ששמע הרצאה של מאמן הטריאתלון, מיקי אילני והתאהב. חודש לקראת טריאתלון נשים, אילני הזמין את הנשים לעשות הכנה מסודרת לקראת הטריאתלון. לאימונים הגיעו נשים שמעולם לא עסקו לפני כן בספורט ויחד למדו כיצד לשחות, לרכוב על אופניים ולרוץ. "למדנו כיצד מבצעים החלפות, איך לרדת ולעלות מהאופניים, כיצד עובדת התחרות, חלקן היה צריך ללמד לשחות חתירה ולאחר כחודש למעלה מחצי מהנשים שהגיעו אכן עשו את התחרות". את תחרות טריאתלון הנשים הראשונה שלה היא לא תשכח לעולם.
היא מספרת שהיתה בתחושת היי כל התחרות, "אני זוכרת שהסתכלתי על כל הנשים סביב ולא הבנתי איך עד אותו רגע לא ידעתי שיש דבר כזה שנקרא טריאתלון נשים. ביום התחרות השתתפתי במקצה העממי ובשטח ההחלפה התחלתי לדבר עם הבנות, זה חלק מהתחרות וגם עניין חברתי. פגשתי נשים שהגיעו מחו"ל במיוחד לתחרות הזו. היתה אישה בת 65 שסיפרה שהיא מגיעה כל שנה בגלל שהתחרות היא בישראל ורק נשים משתתפות בה. נשים רבות הגיעו לתחרות למרות שלא היו ספורטאיות. נשים שחברו יחד והחליטו להשתתף עם אופני שטח ולעשות תחרות יחד. טריאתלון נשים היתה חוויה חזקה מאוד ויצאתי בהרגשת אופוריה".
התמכר לטריאתלון בעקבות אישתו, לילך. אסף עגור | צילום: אלבום פרטי
"כשהכרתי את בעלי", נזכרת לילך, "הוא עסק בתחום הריצה ורץ בחדר כושר על מסילה. נהגנו לרוץ יחד באצטדיון בתל אביב. בעקבות פציעות הזמנתי אותו להתאמן איתנו בטריאתלון בהנחיית מאמן ובצורה מובנת שבה עושים חימום, תרגילים לפני אימון, רצים בצורה הדרגתית ובסיום עושים שחרור. כך הוא הצליח לצאת מהפציעות". המאמן הציע לבעלה להשתתף גם בשיעורי שחייה לאחר הריצה ולאט לאט נשאב גם הוא לעולם האופניים, כחלק טבעי מהשילוש של טריאתלון, "אסף אמר לי לאחר מכן שהוא לא מבין איך לא היה בטריאתלון לפני כן", צוחקת לילך. כיום היא מתאמנת בקבוצה של ניר יגודה, רוד ראנר וגם זה בעקבות הילדים.
ביתה הצעירה של לילך, יסמין, התחילה את צעדיה הראשונים בעולם הטריאתלון דרך טריאתלון נשים, "הטריאתלון הראשון שלה היה בגיל שש וחצי, כמובן שאז היא לא עשתה את החלק של השחייה". מאז היא משתתפת בטריאתלון נשים כמעט מדי שנה, "כילדה שלישית בבית שכולם בו עוסקים בענפי הספורט, היא היתה חשופה לעניין והלכה אחרי אחיה. היא היתה מגיעה איתי לאימונים של אחיה הגדולים ורצתה גם. היא התחילה לשחות בגיל ארבע וחצי". היא תמיד אהבה ספורט והלכה לחוגי ספורט מגוונים. לפני שנה היא החליטה שהיא רוצה להתחרות בצורה רצינית יותר.
לילך מתאמנת כמעט בכל יום, בין אם זה אימון שחייה, רכיבה על אופניים, אירובי או ריצה. לפעמים היא מתאמנת שני אימונים ביום. הספורט הפך להיות חלק משגרת חייה ומשתלב בצורה מושלמת עם שגרת הבית.
כל המשפחה משתתפת בטריאטלונים באופן קבוע. שחר עגור (הבן) | צילום: אלבום פרטי
איך ההרגשה לעשות יחד כל המשפחה תחביב משותף?
"אנחנו קרובים מאוד, אנחנו מדברים אחד עם השני ויש לנו נושא משותף. הם נמצאים בגיל ההתבגרות וזה גיל שילדים לא כל כך מדברים עם ההורים אבל כשאמא מדברת על טריאתלון, פתאום אפשר לדבר על הנושא כל היום. מדברים על איזה ציוד יותר טוב, הם מראים לי כל מיני תכנות באינטרנט שישפרו לי את התוצאות בטריאתלון. כל יום אנחנו מדברים במשך שעה על מה שקרה לנו במהלך היום, הם משתפים על האימונים שלהם ואני על שלי ומספרים על ההתקדמות. זה מלכד מאוד".
מה התכניות לטריאתלון נשים הקרוב?
"במקום לעשות תחרות מלאה, נעשה שלשה השנה יחד עם מישהי חדשה. אני אעשה את החלק של הרכיבה, יש מישהי שזו פעם ראשונה שלה והיא תשחה ועוד חברה תרוץ. נשים רבות לא אוהבות כשיש תחרות מעורבת של נשים וגברים יחד, זה מרתיע אותן. בזינוק , כשרצים למים גם גברים וגם נשים יחד, הן מוצאות עצמן עומדות בצד, הן נרתעות. טריאתלון נשים כתחרות ראשונה מועילה מאוד כיוון שזה רק בחברת נשים, זורם יותר, צוחקים ונכנסים למים. אני חושבת שזה טוב יותר ככניסה לענף. זו תחרות ידידותית ואכן כל אחת יכולה. המטרה היא לעשות, להיות נוכחת, להפעיל את הגוף, להגיע למשהו שלפני כן לא חשבת כי תוכלי להגיע אליו. זה מספיק מלחיץ לעשות משהו חדש".
יש לך טיפים לנשים שזו התחרות הראשונה שלהן?
"לא לחשוב על התחרות כ'תחרות', לא לבוא במחשבה שאת צריכה להילחם על תוצאה, זמן או מיקום אלא לזרום עם מבנה התחרות, ההחלפות, להבין שיש גם אופניים, גם שחייה וגם ריצה, יש שטח החלפה. ללמוד כיצד התחרות מתנהלת וגם אם ההחלפה לוקחת עוד כמה שניות. לראות מה אחרות לידך עושות כי אולי יש להן יותר ניסיון. לחוות את התחרות ולהרגיש את העצמה של האנשים שנמצאים יחד ורוצים את אותו הדבר. לבוא בכיף בלי לחשוב עם הישגים, בעיקר אם זו תחרות ראשונה. תעשי תחרות קלה, שלא תרגישי שהיה קשה מדי ואחר כך לא תרצי לעשות יותר תחרויות כי היה קשה, להפך, תבואי להתרשם כיצד התחרות צריכה להראות, לבוא כדי ליהנות מהתחרות ולא לסבול בה, לא להגיע לקצה שלא תוכלי לסיים".
