להרשמה לישראמן 2023

גילוי נאות, אני מסקר קבוע את טריאתלון גן שמואל משנת 2019 ואני ביחסים טובים עם הפקת "גן ספורט" ואני אוהב את הנפשות הפועלות שם. אני גם כותב חיובי, מודה, מעדיף בדרך כלל להאיר על הדברים הטובים, זה יותר כיף לי כך. לכן הכתבה הזאת לא קלה לי. מצד אחד התחרות האישית שלי הייתה טובה ונהניתי. מצד שני ראיתי השנה כמה וכמה דברים, חלקם רציניים מאוד, אשר יצטרכו תיקון ושיפור לשנה הבאה וגם הלאה – במידה והפקת גן ספורט רוצים לשמר את התחרות המסורתית הזאת ושלא תיחשב כתחרות "שכונה".

טריאתלון גן שמואל הוא אירוע משמעותי בלוח השנה של הענף, תחרות עם מסורת, כל שנה יש בו קרוב ל-1,000 מתחרים, מסלול קלסי ולא קל, שחייה מול חופי קיסריה כאשר ברגע הזינוק טמפרטורת המים והאוויר עדיין מושלמת. טיסה בגובה נמוך על כביש החוף עם רוח גב לכיוון צפון והתמודדות מנוהלת נגד הרוח בחזור, ריצה קשה אשר שליש ממנה מתקיימת על החול והעפר של שדות ים, חום שעולה במהירות (על זה בהמשך) ואפילו מגמת עלייה קטנה. תחרות ותיקה, טובה, יום חג אמיתי של ענף הסבולת, תחרות בקרה וחידוד לקראת טבריה והישראמן אשר באופק ולא פחות חשוב – הזדמנות להוציא מהפיד ולראות הרבה פנים ורגליים של אנשים מוכרים ולהפגש. יום חג.

הארות והערות

אבל, בואו נוציא קודם את הפילים מהחדר כדי שנמשיך לדברים החיוביים שהיו, כמו הילדים החמודים והמתנדבים של הקיבוץ שחילקו לנו מים בריצה הקשה ועודדו אותנו בדרך.

1. דראפטינג

מה נסגר איתנו?
המאמנת ענבר זהבי אמרה לי את זה במדשאת קו הסיום הכי נכון שהיו רגעים בהם היה נראה שאנשים פשוט רוכבים בשני טורים, כאילו הם באימון שבת!

כמה ישראלים אנחנו?
לפעמים נשגבת מבינתי חוסר הבושה והחוצפה הישראלית לעבור על כללי המשחק, הרי אתם יודעים שמצלמים אתכם! לפני הכל זה מסוכן, אתם לא מכירים הרי את הרוכב (או הדבוקה) שעליו התיישבתם, מה אם יבלום בפתאומיות? בנוסף, אין לכם פחד שיפסלו אתכם? שתקבלו כרטיס צהוב, עונש זמן?

חלק מהריצה מתקיים על החול והעפר של קיבוץ שדות ים | צילום: נועה עמית

על השאלה האחרונה התשובה היא כנראה שלא, כי היה העדר שיפוט. בעיה שקיימת בכל התחרויות בארץ, גם ב"יוקרתיות" ביותר. יהיה מעניין לראות איך מארגני טבריה יפעלו וינהגו בנושא הזה בנובמבר…

2. טקס הסיום

סליחה, כן? זה אולי נשמע קטנוני. אבל לייבש את המשתתפים בקטגוריות השונות במשך ארבע שעות כמעט ואז בשעה אחת בצהריים להודיע שמתנצלים אבל נשלח לכם את המדליות בדואר זה זלזול בהם וחוסר הערכה לזמן שלהם.

אנשים הרי צריכים עוד לחזור הביתה, חלקם גרים רחוק, למשפחות ולילדים שלהם, אנחנו ביום שישי, יום קצר. התחרות הייתה קשה, הגוף עדיין בעומס, כל הזמן הזה שמחכים – זה זמן שלא מתקלחים בו מהחשש לפספס את תחילת הטקס, זמן שלא עושים בו רכיבת או ריצת שחרור, זמן שלא אוכלים בו ארוחת התאוששות טובה. מקסימום מתיחות באולם הכדורסל. לא מקצועי, לא מכבד.

אבל מילא טקס הסיום, בקטנה בסוף.
המחדל הכי גדול אשר יצטרך שיפור ותיכנון מחדש שנה הבאה הוא סיבוב הפרסה של מקצה הספרינט –

3. תאונה אחת מחרידה ויותר מדי "כמעטים" בסיבוב הספרינט

הפתרון הוא בסופו של דבר פשוט: טור ארוך של קונוסים אשר מפריד בין אלה הממשיכים ישר לכיוון קיסריה לבין אלה השוברים שמאלה כדי להסתובב בנקודת הפרסה הזאת. לא יכול להיות שלא תהיה הפרדה ביניהם! כך יהיה שמי שמשתתף במקצה הארוך לוקח את צד ימין של הקונוסים. ומי שמשתתף במקצה הספרינט לוקח את צד שמאל של הקונוסים – וכך לא חותך בפתאומיות את המסלול של הממשיכים ישר ונכנס בו מימין!

חוץ מתאונה אחת מחרידה שקרתה בנקודת הסיבוב הזאת בגלל אי-ההפרדה (ולא בגלל דרפטינג כמו שאנשים חושבים) היו עשרות "כמעטים" שם וגם אני חוויתי את הסכנה של הנקודה הזאת. כאשר הגעתי אליה היה רוכב מלפניי שהרגשתי שהוא הולך לחתוך את המסלול שלי ולשבור שמאלה כדי להסתובב (ואני הרי עוקף משמאל, כפי שנהוג). אך הפעם הנסיבות דרשו ממני לצעוק לו בכל הכוח "עוקף אותך מימין! עוקף אותך מימין!" מסכן… נראה לי נבהל ממני, טריאתלט שהיה נראה חדש בתחום. אך ללא זה, הייתי ממשיך ישר והוא היה נכנס בי מימין.

לרוכבים שהיה להם פחות מזל והתרסקו בנקודה הזאת, שלום. מכות יבשות וצלקות אשר יהיו איתם מעכשיו לתמיד כתזכורת מפוארת לכאב שחוו. אבל אופני נג"ש של 30 אלף שקל הלכו טוטאל-לוס ותחרות שהסתיימה לאחד מהם (השני קם, ניער את עצמו, המשיך וסיים. שאפו על זה). בשורה התחתונה, בלי קשר לתאונה הזאת, היו יותר מדי "כמעטים" בנקודה הנ"ל. אני תקווה לראות שורת קונוסים ארוכה וברורה שנה הבאה המפרידה בין שני המקצים. אנחנו עם ביקורתי אבל גם כזה הסולח במהירות, בעיקר כאשר מיישמים לקחים ומשתפרים. אני באמת מאמין בהפקה הזאת!

נקודות לחיוב ולשימור

1. המקצה הארוך: המקצה הזה בעיניי הוא רעיון מעולה (1,700 מ' שחייה, 75 ק"מ רכיבה, 15 ק"מ ריצה). מושלם כהכנה וחידוד לקראת טבריה (העלייה של איירונמן העולמית לישראל בשנתיים האחרונות מהווה אתגר לא פשוט לגן ספורט)

2. המון מים: גם על המסלול וגם בקו הסיום, המון מתנדבים וילדים מקסימים (הזדמנות להגיד תודה!). שנה הבאה אפשר יהיה אולי להוסיף גם קרח אבל מים היו ללא ההגבלה.

תחנות המים והילדים שהתנדבו בהם | צילום: יפית שווקי

3. לא חדלו את התחרות מה שמוביל אותי לחום בריצה! לא חדלו את התחרות עד שזה כבר היה באמת בלתי נסבל ומסוכן. אני מעריך את זה! היו לי רגעים בריצה אשר בהם אמרתי לעצמי שבתחרות עונתית "רגילה" של האיגוד היו חודלים אותנו מזמן ומוקדם מדי. הפעם נתנו לנו ספורטאי הסבולת באמת לעבוד קשה ומתחו את הקצה שלנו עד הסוף, כמו בתחרויות בחו"ל. למה שכאן זה יהיה שונה ממה שקורה בעולם? אנחנו לא עשויים מסוכר, מצד אחד (כן מג'לים), אבל גם לא בלתי חסינים לחום של 37 מעלות, מצד שני. בעיניי רגע החדל של התחרות קרה בזמן הנכון.

4. כביש פתוח: סגירת כביש החוף, אחד העורקים המרכזיים של המדינה בשבילנו הטריאתלטים כדי שנטוס ונשייט בו על מכונות המלחמה שלנו למשך כל הבוקר זה לא מובן מאליו בעיניי! תענוג צרוף.

מי ייתן וניפגש גם שנה הבאה בטריאתלון גן שמואל ועוד הרבה שנים אחרי, עם שיפורים של מה שהיה רע ושימורים של מה שהיה טוב, בתחרות הוותיקה והלא קלה הזאת.

תוצאות המנצחים כללי

מקצה ארוך גברים עד 44
1. אלון כהן
2. דן אלתרמן
3. ניר רייכמן

מקצה ארוך נשים עד 44 
1. רוני זבליק
2. סופיה קורזונינה
3. קרן גלר

מקצה ארוך גברים 45+ 
1. דניאל ורלובסקי
2. אסף כהן
3. ג'וש גולדנר

מקצה ארוך נשים 45+ 
1. אירנה מאזין
2. עינת להב
3. שירלי ניסן

מקצה אולימפי גברים עד 49 
1. קארוולו אלרו-קאיו
2. ג'ון קלדרון
3. אדם מיארה

מקצה אולימפי נשים עד 49 
1. ליהי הראל
2. רוני לנדאו
3. ליאת כהן ציגלניק

מקצה אולימפי גברים 50+ 
1. עופר גליצקי
2. אסף בלדב
3. שי לביא

מקצה אולימפי נשים 50+ 
1. שרון ניצן
2.מירב פריאל
3. אילת פאוסט אשד

מקצה ספרינט גברים 
1. יפתח גינת
2. עידו מור
3. קוסטה ברלב

מקצה ספרינט נשים 
1.  הגר כהן-כליף
2. נופר לב
3. איריס טבת