לפני מספר שבועות, יצאו שני הספורטאים המוכרים שוקי סרויה וליאור כהן אל עבר מסע האופניים הישראלי מכולם – הטרנס אלפ המאתגר. צמד הטריאתלטים המוכשר, העפיל אל מרומיהם של פסגות אלפיניות, חצה עמקים ציוריים ועבר נופים הנדמה כי נלקחו מהאגדות. בין נשימה למצמוץ, השניים גם סבלו מהקושי העצום. "המתנה המושלמת" הם כינו את המסע.
מאת:ליאור כהן
לאורך חייו של אדם, ישנם מספר צמתי דרכים אשר עליו לעבור (ע"פ הנורמות החברתיות המקובלות)- גן, בית- ספר, תיכון, קולג', נישואין, הורות וכו'. כיהודי- ישראלי ניתן להוסיף לרשימה זו גם ברית, בר- מצווה וצבא. בכדי לתבל את מרקם חייו של פלוני, הוא נדרש להוסיף תבלינים "אישיים", מחוץ לקופסא הציבורית המקובלת. תבלינים אשר אותםישב ורקח בעצמו, בהרבה עבודה קשה, התמדה, אמונה, ומעל הכל- עם המון אהבה. מבחינתי, טור הטראנס אלפ לאופניי כביש, בהחלט נמנה על אותה משפחת תבלינים.
טור הטראנס אלפ, הנע בשיירה אינסופית של רוכבים ורוכבות צבעוניים מהעייירה הפסטורלית סנטופן שבדרום גרמניה, דרך אוסטריה, שוויץ ועד לאגם גרדה שבצפון איטליה, מורכב משבעה שלבים והינו תחרות זוגות. גרסת 2011 של הטור כללה 917 ק"מ של רכיבת כביש, 19,553 מטרים של טיפוס מצטבר ו-22 מעברי הרים אימתניים כדוגמת הסטלביו (מעבר ההרים הסלול השני בגובהו באלפים- 2,758 מ' מעל פני הים) וטיפוס המורטירולו הידוע לשמצה, אשר הרוכב האגדי לאנס ארמסטרונג כבר הגדיר אותו כטיפוס הקשה אשר עשה בחייו. לאורך הטור עוברים הרוכבים בעיירות האירופאיות הקסומות אשר את מרביתן אנו רגילים לראות על הצד הלבן שלהן, כדוגמת עיירת הסקי האוסטרית אישגאל. בטור השנה לקחו חלק 650 זוגות אשר קובצו מ-29 מדינות (המשלחת הישראלית כללה 36 רוכבים) וחמש היבשות.
ליאור כהן מטפס על רקע פסגות מושלגות
צילום: באדיבות ליאור כהן
בשל הביקוש הרב לקחת חלק בתחרות זו ולאור העובדה שהמארגנים מעוניינים לשמור על הסטנדרטים הגבוהים (גרמנים כבר אמרתי?) , מכסת המשתתפים נשמרת בצורה קפדנית. ההרשמה לתחרות נסגרת שעות ספורות מרגע פתיחת ההרשמה לקהל הרחב, וכל זאת חצי שנה ויותר קודם ליריית הפתיחה! מלבד חבילת המזומנים הנכבדת אשר תאלצו להפקיד בידי המארגנים, המלונות, חברות הטיסה, חברות ההלבשה ושאר ירקות (10,000 – 20,000 ש"ח) בכדי להיות ראויים לתואר "מסיים טור טראנס אלפ" ולזכות בחולצה ובמדליה הנכספות, תיאלצו להיפרד בעיקר מהרבה שעות שינה, פנאי, משפחה והמון המון זיעה.
מה כ"כ מושך אנשים כה רבים בשנות הארבעים לחייהם (הגיל הממוצע ע"פ המארגנים) להתנתק משיגרת החיים הנוחה ולהתמסר באופן מוחלט למטרה כה תובענית? האם מדובר בנופים המוריקים הקסומים? לשם כך יש לנו בלי-עין-רעה אינסוף חבילות הכל כלול בטורקיה – ורנה – כריתים. האם מדובר ברכיבות הארוכות והמאתגרות? כבישי צובה-צור הדסה- נס הרים נועדו לענות על צורך זה בדיוק! אולי ההתנתקות מהשגרה היומיומית והחברותה? בשביל זה יש לנו הישראלים מילואים לרוב! השילוב של כל המרכיבים לעיל יוצרים חוויה שאין שני לה! עוצמתית, מאתגרת, שופעת אדרנלין ומעצבת.
הפסיכולוג הנודע אברהם מאסלו שם בקצה פירמידת הצרכים שלו את הצורך במימוש עצמי- יכולתו של אדם להביא לכלל מימוש את כישוריו הייחודיים ולבטא את הפוטנציאל האישי הטמון בו. בפסגת הסטלביו המושלגת תבינו בדיוק למה התכוון המשורר אי שם במאה הקודמת.
שוקי וליאור – חוצים ביחד את קו הסיום
צילום: באדיבות ליאור כהן
את ההכנות לטור מסוג זה, מתחילים מספר רב של חודשים לפניי ע"י מה שנקרא בשפה המקצועית "בניית נפח ברגליים". בצורה הדרגתית ומסודרת, ועדיף תמיד תחת שרביטו של איש מקצוע, מגדילים מידי שבוע את שעות הרכיבה ואת הקילומטראז' השבועי. טור מסוג זה דורש מאיתנו את היכולות לשבת על כסא צר בבגדי טייץ צמודים ולדווש בדופק גבוה במשך 35 – 50 שעות בשבוע (תלוי ברמת הרוכב). תחשבו על זה- מדובר בין יום וחצי עד יומיים של מאמץ ממושך אל עבר קו הסיום.
אותי ואת שותפי למסע, שוקי סרויה, בהחלט ניתן לקטלג כמכורים לספורט הסיבולת ושנינו מוגדרים כספורטאי עילית. עובדה זו לא שללה מכל אחד ואחד מאיתנו את אותם רגעי משבר וכאבי שרירים חדים. תעצומות הנפש וההתרגשות אשר אחזו אותנו עם חציית קו סיום הטור בעיירה הציורית ארקו הנמצאת לחופי אגם גרדה באיטליה ילוו אותנו עוד שנים רבות. באותם רגעים בדיוק הבנו בבירור שבמקרה הנ"ל יש תמורה מלאה לאגרה!
כמי שעשו טריאתלונים לרוב, הן בארץ זבת- חלב והן מעבר לים, מרתונים מובילים בעולם ועוד עשרות רבות של תחרויות מסוגים שונים, אני יכול לקבוע בבטחה- זה בדיוק סוג המתנה שאתם חייבים לעצמכם. בפעם הבאה שבן/ בת הזוג שלכם ישאל אתכם מה אתם מעוניינים לקבל לרגל יום ההולדת הפרטי שלכם תענו ללא היסוס- הרשמה לטור טראנס אלפ 2012. ההרשמה מתחילה בדיוק (גרמנים, זוכרים?) בשעה 12:00 בצהריי ה-1 לדצמבר השנה. בילוי נעים ובהצלחה.
