אליפות ישראל בבריכות קצרות הסתיימה אתמול (שבת) במכון וינגייט, אחרי חמישה ימים של תחרות מהנה, עם לא מעט שיאים ותוצאות מעניינות. אמנם מרבית השחייניות והשחיינים הבכירים אשר שוחים בארה"ב נעדרו או הגיעו לתכנית חלקית, אך גם בהיעדרם קיבלנו כמה רגעים ששווה לכתוב עליהם הביתה. ביום שאחרי, קבלו כמה תובנות מהאליפות.

לכתבות נוספות בנושא:
מכבי ראשל"צ אלופת ישראל בבריכות קצרות, קריצ'בסקי וגולובטי המצטיינים
יהונתן יצחקי: "השיא הזה היה חלום שלי מגיל 10; זו רק ההתחלה"
קריצ'בסקי: "שיניתי אסטרטגיה אחרי שאתמול התפקשש, רוצה להיכנס לנבחרת"

אין ואקום
ארבעה שיאי ישראל קיבלנו במהלך האליפות במשחים האישיים – שניים של דניאל קריצ'בסקי (46.90 שניות ב-100  חופשי ו-1:43.24 דקות ב-200 חופשי), אחד של יהונתן יצחקי (57.56 שניות ב-100 חזה) ואחד של אופק אדיר (16:36:39 דקות ב-1,500 חופשי). כולם צעירים שנכנסו לראשונה בקריירה לטבלת השיאים הישראלית, כששני הגברים אף גירדו מלמטה את רף ה-900 בניקוד הבינלאומי (ששווה ל-90 אחוז משיא העולם). אם חשבנו שבהיעדרם של מרבית השיאניות והשיאנים נתקשה לראות שיאי בוגרים נשברים, הגיעו הצעירים והוכיחו שאין ואקום בספורט ותמיד יהיה מי שיגיע מלמטה.

קריצ'בסקי, כוכב האליפות בלי עוררין, הוסיף לשני שיאיו ניצחונות גם ב-100 פרפר וב-800 חופשי בתוצאות מהירות ומרשימות, והיה בלי ספק מצטיין האליפות. התשואות שקיבל אחרי שבירת השיא האיכותי ב-200 חופשי היו כנראה הרמות ביותר שנשמעו בבריכה בסוף השבוע האחרון ונראה שהוא החלים לחלוטין מהפציעה שעבר ועיכבה אותו, וכעת הוא מוכן להסתער גם על הבריכות הארוכות ומסתמן כאחד המועמדים הבולטים לתפוס גם מקום ברביעיות השליחים של הנבחרת.

הכוכב השני היה יהונתן יצחקי. סגנון החזה היה בעייתי במשך לא מעט שנים בישראל, אך לאחרונה נראה שיש קצת רנסנס שהתחיל עם איתי גולדפדן וכעת ממשיך עם רון פולונסקי, כריס פיצ'וגין ויצחקי, והקרב על המקום בשליחים מעורב נראה מרתק. יצחקי עצמו הוא מופת לאיך מוטיבציה גבוהה יכולה להוביל להישגים, ומאוד מעניין יהיה לעקוב איך יתרגם את האליפות החלומית שלו (ניצח גם ב-200) לבריכות הארוכות

יש עתיד
בשנים האחרונות, ראינו פחות ופחות שיאי נוער וצעירים מאשר בעבר, אולם באליפות האחרונה הייתה תחייה מחודשת של טבלת השיאים. אוקאן גולדין מנהריה שבר שיאי נוער מרשימים בכל קפיצה בגב, כולל כאלו של יעקב טומרקין, ארז דרור הפליא בשיא נוער ב-100 חופשי, בן פאחט הירושלמי קבע שיאים בספרינט, שון פומברג מביאליק שבר שיאים בכל קפיצה במשחי החופשי הארוכים, מרק טלר מרמת גן וגילי רותם מראשל"צ הרשימו עם שיאים בחזה, אילנית דימשיץ הצעירה מביאליק קבעה שיא בגב, ולא נתחיל בכלל עם שיאי השליחים שנופצו על ימין ועל שמאל.

אז נכון ששיאים בגיל הצעיר ממש לא בהכרח מבשרים על הצלחה של השחיינים בגיל מבוגר, אולם הם בהחלט מראים כי יש כישרונות שרק מחכים לפרוץ. הדבר נכון גם לגבי המאמנים הצעירים, שנראה כי ממשיכים ומתקדמים בכל אליפות. בין אם אלו המאמנים של שיאני ישראל הטריים ניקיטה שקילנקו (הוד השרון) ודוד ברון (וייסגל), או אחרים דוגמת פאבל פסין (ביאליק), יהונתן קופלב (כפ"ס), פליקס רובינשטיין (ר"ג) ועוד. נראה שיש דור מוכשר ורעב שמבין שחייה, מצליח למרות תנאים לא פשוטים ויכול בשנים הקרובות לייצר שחייניות ושחיינים ברמה הגבוהה ביותר.

אוקאן גולדין | צילום: גלעד קוולרצ'יק, איגוד השחייה

קאמבק השנה
בכל ספורט ובפרט בשחייה – לא קל לחזור לשבור שיאים אחרי נפילה משמעותית בתוצאות. מרבית השחייניות והשחיינים שמתדרדרים בתוצאות הולכים ודועכים עד לפרישה, בדרך כלל מוקדמת. אלא ששחיינית אחת הראתה באליפות הזאת שאפשר גם אחרת, וזו בקי פוזדנר. השחיינית מבת ים הייתה סוג של ילדת פלא שכבר בגיל 14 שברה שיאי נוער ולקחה מדליות בתחרויות בינלאומיות. אלא שאז – הגיעה אותה עצירה. עם ההתבגרות, בקי לא הצליחה לשפר את מרבית שיאיה האישיים במשך חמש שנים. נצח במונחי שחייה.

אלא שבניגוד למצופה, בקי לא ויתרה. היא המשיכה להאמין בעצמה, כשגם מאמנה הוותיק והמנוסה מאיר לויה המשיך להאמין בה. כבר בקיץ האחרון ראינו שהיא חוזרת לעניינים ובאליפות הזאת זה התפוצץ לחלוטין עם שלוש מדליות זהב אישיות – ב-400 חופשי, 800 חופשי ו-400 מעורב אישי, עוד שני ניצחונות בשליחים שהגיעו הרבה בזכותה במהפכים של המטרים האחרונים וגם, לא פחות חשוב – שיאים אישיים, אחרי חמש שנים, וחיוך ענק בכל משחה. דוגמה מצוינת עבור שחיינים שנתקעים, שאפשר גם אחרת.

בקי פוזדנר | צילום: גלעד קוולרצ'יק, איגוד השחייה

מחכים לשובכם הביתה
לא מכבר, כתבנו כאן בשוונג על ההחלטה המקוממת לסגור את פעילות אגודת השחייה של הפועל גליל עליון, דווקא ימים ספורים אחרי הפסקת האש. היעדרותה של האגודה הוותיקה והחשובה מהאליפות צבטה בלב (פרט לנציגות קטנה שהגיעה באופן אישי וללא מסגרת אגודתית), ואחרי ימים קשים כל כך שעברו, חשוב להזכיר שוב ושוב את החשיבות בספורט כעוגן ויציבות לאזור ולמדינה כולה.

הבשורות הטובות הן כי האגודה עתידה לחזור בימים הקרובים לפעילות בצפת, עם שני מאמנים שהתנדבו לסייע (רן אבן דנן וישי אדלר). בתקווה כי בשנה הבאה האגודה תחזור לבריכה הביתית במבואות חרמון, תגדיל באופן הדרגתי את פעילותה ותחזור להיות כוח חזק בשחייה הישראלית ובאליפות ישראל. על אותו רקע, זה המקום להצדיע לאגודות העוטף, ובפרט הפועל שחייני הנגב, שהצליחו לשמור על הפעילות הסדירה והפגינו נוכחות יפה באליפות. ומי יתן וגם בצפון וגם בדרום נדע רק ימים שקטים.

אפשר גם יותר
לצד השמחה הגדולה על האליפות, חשוב לשים גם זרקור לגבי הדברים שניתן לשפר. אחרי שראינו את החגיגה הגדולה באליפות העולם, התיאבון גדל גם מבחינת הפקה ונראות. לצערנו, בעוד בעולם רק מחפשים איך להפוך את התחרויות למושכות יותר, בארץ הלכנו כמה צעדים אחורה. שידור טלוויזיה, כניסת שחיינים ממותגת, אולי קצת משחקי תאורה או עשן – דברים שבעולם הם דרישות מינמליות לכל תחרות בינונית ואצלנו אין זכר להם. שלא לדבר על פרסים כספיים למנצחים (או לפחות לשיאנים) שיגרמו לעוד שחייני מכללות לרצות להשתתף ולתת ביצועים יפים… להגנתו של איגוד השחייה ייאמר שעצם קיום התחרות לא היה ודאי ממש עד השבועות האחרונים, וכך מן הסתם קשה הרבה יותר להיערך ולהפיק תחרות. נקווה שכמו במים, גם מחוצה להם – נראה ביצועים משופרים בקרוב.

מירון חרותי | צילום: גלעד קוולרצ'יק, איגוד השחייה

תובנות נוספות בקטנה:

• מירון חרותי ממשיך להיות לא רק הספרינטר המוביל בישראל, אלא גם השחיין היציב ביותר שמספק פעם אחר פעם תוצאות קרובות לשיאיו. באליפות הזאת ניצח האולימפי באופן מרשים ב-50 גב, 50 פרפר ו-50 חופשי. אולימפית נוספת שכבר התרגלנו לניצחונותיה היא דריה גולובטי, שהפעם אתגרה את עצמה במשחים פחות שגרתיים וגם בהם ניצחה – 100 פרפר ו-200 מעורב אישי, לצד ניצחון ב-200 חופשי החזק שלה, שהעניק לה את תואר מצטיינת האליפות.
• עוד שתי שחייניות צעירות ומוכשרות שאמנם לא שברו שיאי ישראל אך ממשיכות להשתפר עם שיאים אישיים – שאין גולנד בת ה-17, שניצחה ב-50 חופשי וב-100 חופשי ואופיר שמחה בת ה-15 שניצחה ב-100 מעורב אישי ועמדה על הפודיום גם במשחי הגב, לצד בוגרות ממנה בהרבה.
• בקטגוריית ה"לייט בלומרים" שהייתה שמורה ליואב רומנו לפני כמה שנים, נמצאים כעת שני שחייני מכבי חיפה – עומר וינר ושמואל וייסבורג. וינר בן ה-21 הוכתר בפעם הראשונה כאלוף ישראל לבוגרים ב-100 גב. הכישרון תמיד היה שם, עכשיו כנראה שהדברים גם מתחילים להתחבר. וייסבורג בן ה-22 ניצח בצורה מרשימה בשני משחי המעורב הארוכים עם שיאים אישיים מצוינים, וגם לו מגיעה מילה טובה
• לא לייט בלומרית, גם לא שחיינית נוער, אך שווה אזכור נפרד היא תום מיניס מראשל"צ של המאמנת יעל אשכנזי, שניצחה ב-100 וב-200 גב עם שני שיאים אישיים יפים. כשזה מגיעה משחיינית שנחשבה כחזקה יותר בבריכות ארוכות, אלו תמיד בשורות טובות.

חנוכייה על רקע הבריכה | צילום: גלעד קוולרצ'יק, איגוד השחייה