עונת תחרויות האופניים הסתיימה לא מכבר והרוכבים בארץ ובעולם יוצאים לפגרה שעיקרה מנוחה והתאוששות. אייבי גילת מביא מספר עצות ומסביר מה כדאי לעשות בזמן הפגרה  

מאת:אייבי גילת

הרוכבים התחרותיים בארץ ובעולם יוצאים לפגרה שחלקה הראשון והקצר לרוב הם שבועיים של מנוחה מלאה מאימונים אחרי העונה הארוכה והמתישה שעברה עליהם ואילו החלק השני והארוך יותר כולל פעילויות שמטרתן מחד, לתחזק את הגוף ברמה מניחה את הדעת ומאידך, לאפשר לגוף להתאושש ולבנות את עצמו בהמשך.

רוב הרוכבים במדינת ישראל הם רוכבים המוגדרים כחובבים העוסקים ברכיבה על אופניים בעיקר כתחביב ושמירה על כושר גופני. חלקם נמצאים בכושר גבוה ביותר כל השנה ולרוב נשאלת השאלה הלגיטימית "היות ואיננו מתחרים, ואוהבים מאוד לרכב, ובכלל איננו מרגישים צורך לנוח, מדוע אנחנו זקוקים בכלל לפגרה?" ובכן, הטענה היא שגם רוכבים חובבים וגם "לוחמי סוף שבוע" זקוקים ממש כמו אחיהם הרוכבים התחרותיים לסוג של פגרה.

מדעי האימון והספורט התפתחו מאוד בשנים האחרונות. פדאוריזציה (חלוקת העונה למחזורים ולתקופות) היא אחת מאבני היסוד של כל תוכנית אימונים מודרנית. ההנחה היא שהאדם איננו יכול להיות בכל השנה בשיא יכולותיו הפיזיולוגיות והמנטאליות ולפיכך הוא זקוק לתקופות שונות המכינות אותו לקראת מיצוי היכולות שלו בזמן נתון. רוצה לומר, שגם רוכבים העוסקים בפעולת הדיווש לשם הנאה ושמירה על כושרם הגופני ייצאו נשכרים מכך אם ייצאו לפגרה.

הסיבות לכך הן רבות ומגוונות:

1. מאוד תיתכן העובדה שבעתיד יבוא לאותו הרוכב/ת החשק להתחרות.
2. הטבע עובד בצורה מחזורית וכך גם בנוי הגוף שלנו. הוא עובד במחזורים של פעולה – מנוחה, יום – לילה, שבוע עבודה – יום שבת.
3. מיצוי היכולת האישית של האדם איננה קשורה רק לנושא התחרותי, ישנם אנשים הרוצים למצות את הפוטנציאל האישי שלהם. פגרה ואימון לפי מחזורים היא בהחלט דרך למצות את הנושא הזה.
4. קיימת סכנה של פציעות ו"אימון יתר" כאשר רובים וגם חובבים אינם מאפשרים לגוף שלהם את המנוחה וההתאוששות המספקת ממאמצים.
5. אנשים העוסקים בפעילות שחוזרת על עצמה בתדירות בסופו של דבר משתעממים וקיימת סכנה של "שריפה מנטאלית". 
6. מעגלי התמיכה (בני זוג ושותפים לחיים, הורים, משפחה תומכת) זקוקים בעצמם לאוורור ולהתחדשות.
7. בדרך, ממש כמו בטבע, החורף גורם לרוב האנשים להוריד את רמת הפעילות הגופנית שלהם.
8. מחקרים מוכיחים שחופשה שנתית מגבירה את היעילות של העובדים ומקטינה את השחיקה שלהם. האנלוגיה לפעילות גופנית הנמשכת לאורך כל השנה היא ברורה.
9. אולי אחד הפקטורים המרכזיים בחיים המודרניים של רוב אוכלוסיית הכדור המערבי הוא הלחץ. פעילות אינטנסיבית הנמשכת כל השנה איננה גורם המפחית לחץ להפך. ירידה בנפחי הפעילות יכולים אולי לשקם את המערכת העצבית הנמתחת לעיתים מעל הקיבולת הרצויה.
10. הנאה. לקום בשבת בשעה עשר במקום בשש בבוקר עם קריאות התרנגול, להאריך באירוע חברתי בימי שישי וללכת לישון יותר מאוחר. יש חיים גם אחרי האופניים.

אז מה בדיוק כדאי לעשות בפגרה?
אחת הבעיות המרכזיות של ספורטאים שאומרים להם פגרה זה הכמות העצומה של הזמן המתפנה להם מסדר היום. חלקם אינם מתארים לעצמם בכמה זמן הם מושקעים בתחביב היקר שלהם ברכיבה על אופניים, וכמה אנרגיה זה גוזל מהם, אז מה אפשר לעשות:

1. לערוך סדרה של בדיקות רפואיות. להתחיל בבדיקת דם כללית ולערוך בדיקת ארגומטריה (בדיקת לב במאמץ). מטרת הבדיקות היא לוודא שהכול תקין ועובד כשורה.
2. ליטול חלק בפעילויות גופניות אחרות שרוכב האופניים איננו נחשף אליהן במהלך השנה. אפשר לעשות סקי, קרוס טריינינג בחדר כושר, משחקי כדור, וכל דבר שנותן לאדם כייף יחד עם סוג מסוים של פעילות. המקצועיים יותר ישאפו לפעילויות המפעילות את אותן קבוצות שרירים כמו ברכיבה על אופניים.
3. להתיר קצת את הרסן בנושא של אכילה ושינה, הכול כמובן במידה.
4. להוריד קצב, להנות, לצאת מהשגרה.
5. להקדיש זמן לשותפים לחיים ולנסות ולפצות על העונה.
6. לבלות ולעשות חיים.
7. לסכם עם עצמך או עם מאמן את מה שהיה, להפיק לקחים ולקבוע יעדים חדשים.

אחת התובנות המרכזיות היא הנקודה שאי אפשר להיות במשך זמן ארוך בטופ שייפ, ושהירידה בכושר הגופני היא לצורך עלייה ממש כמו ברכיבה על אופניים שאחרי ירידה גדולה מגיעה עלייה. כל מי שמאפשר לעצמו מבחינה גופנית ונפשית מנוחה והתאוששות יכול אחר כך בתהליך של הכנה ובנייה למצות בצורה מיטבית את הפוטנציאל האישי, וכן מובטחות לו שנים ארוכות וטובות של רכיבה על אופניים.