לערוץ כתבות הטור דה פראנס בהן יפורסם הסיכום היומי בשוונג
1. שלושה מנצחים ענקיים ושני מפסידים נוראיים בשלב 20 של הטור. המנצח הגדול הראשון בשלב הוא יון איזגירה וקבוצתו מוביסטאר. איזגירה העמיד תצוגת טיפוס, קור רוח, שיקול דעת, ואחר כך ירידה מטורפת בגשם השוטף, שעוד יילמדו באקדמיות לאופניים. בצדק זכה איזגירה בניצחון שלב הראשון של ספרדי בטור דה פראנס השנה. צדק פואטי שבאותו זמן על הכביש, זכה חברו לקבוצה נאירו קווינטנה לחזור למקום השלישי על הפודיום.
צפו || הפיניש של יון איזגירה בקטע 20
2. המנצח הגדול השני הוא רומן קרויזיגר מקבוצת טינקוף, שחייב הרבה מאד לחברו לקבוצה פטר סאגן. קרויזיגר, ברכיבה אמיצה לאורך עשרות קילומטרים (ועם משיכה של סאגן גם כן במשך עשרות קילומטרים), הצליח להעפיל לעשירייה הראשונה בדירוג הכללי. המיקום של הצ'כי בסוף הטור יזכה אותו בחוזה משודרג בקבוצתו הבאה, לאחר קבוצת טינקוף שמתפרקת בסוף השנה.
3. המפסידים הגדולים היו פאביו ארו (וקבוצת אסטנה), ובאוקה מולמה (וקבוצת טרק סגפרדו). שניהם נפלטו אל מחוץ לעשירייה הראשונה ולקבוצותיהם אפס ניצחונות בטור השנה.
4. המנצח הגדול השלישי הוא כריס פרום שנשאר יציב על האופניים וזכה בטור דה פראנס השלישי שלו. הבריטי שנולד בקניה נכנס לרשימת גדולי רוכבי הגרנד טורים בהיסטוריה. אבל הדומיננטיות שהפגין פרום בניצחון, גרמה לכמה נתונים מעניינים להישכח ולהיעלם.
5. ראשית – בניגוד לטורים בהם ניצח בעבר, השנה פרום לא ניצח באף סיום בעלייה. הוא אפילו לא היה ראשון מבין דבוקת הפייבוריטים באף סיומת הררית. יכולת הטיפוס של פרום השנה לא היתה ברמה שהתרגלנו לראות ממנו.
6. שנית – יריביו של פרום גם הם לא היו קרובים לרמה שהציגו בעבר. בעוד שבשנה שעברה נאירו קווינטנה היה המטפס הטוב ביותר בטור, השנה הקולומביאני התקשה פעמים רבות להחזיק עם דבוקת הפייבוריטים. אדרבא, הסיום שלו על הפודיום במקום השלישי, הוא כמעט בגדר הפתעה נוכח רמת הרכיבה הבינונית שהפגין. המאבק עם אלברטו קונטדור התאדה לפני שהחל, עם עזיבת הספרדי את הטור עקב פציעות.
7. שלישית – פרום השיג את עיקר יתרונו על הפיבוריטים האחרים, ברכיבה נגד השעון, והוסיף אלמנט נוסף – התקפות אגרסיביות לצד בטחון עצמי דורסני שהכניע את יריביו. אם מנתחים את העשירייה הראשונה בסיום, לעומת פרום, בביצועים נגד השעון, אז זו התמונה – בשלב הנג"ש הראשון, הרוכב הקרוב ביותר אליו מבין העשירייה היה אדם ייטס, בפיגור של 1:58 דק' (במקומות 2 ו-3 מבין העשירייה היו נאירו קווינטאנה וריצ'י פורט בפיגור של 2:07 דק'). בשלב הנג"ש השני (שרובו היה בעלייה), היתרון של פרום על הקרובים מבין יריביו בעשירייה הראשונה היה 33 שניות על ריצ'י פורט ו-42 שנ' על רומיין ברדה.
8. על שותפיו לפודיום הכללי צבר פרום נגד השעון בלבד, 3:31 דק' על רומיין ברדה שסיים שני, ו-3:17 דק' על קווינטנה שסיים שלישי. המשמעות היא שחוץ משלבי הנג"ש, הקדים פרום את רומיין ברדה (שסיים שני כללי) ב-19 השלבים האחרים, ב-34 שניות בלבד, ואת קווינטנה (שנראה חלש כל הטור אך סיים שלישי כללי) ב-1:04 דק' בלבד. חומר רב למחשבה לקראת טור 2017.
9. כאשר זוכרים שהפערים בנג"ש הם ברכיבה אישית לבד וכאשר זוכרים את העוצמה האדירה שהפגינה קבוצת סקיי לעומת העליות והירידות של קבוצות מוביסטאר (של קווינטאנה) ו-AG2R (של ברדה), פתאום ההתמודדות עם פרום ב-2017 נראית הרבה יותר אפשרית.
10. פרום למעשה הצליח להביס את הביטחון העצמי של יריביו בשתי התקפות: הראשונה – התקפת הפתע המדהימה לתוך באנייר דה-לושון בפירנאים; השנייה – התקפת ההיצמדות לפטר סאגן במונפלייר. לתוך באנייר דה-לושון השיג פרום יתרון של רק 13 שניות (לפני בונוס הזמן לניצחון); ולתוך מונפלייר הוא השיג 6 שניות בלבד (לפני בונוס הזמן). 19 שניות בשתי התקפות, שגרמו, במידה רבה, ליריביו של פרום להרים ידיים ורגליים. פסיכולוגיה על אופניים.
11. בשבוע השלישי, שאצל פרום מוכר כשבוע חלש, ניהנה הבריטי משלב נג"ש אחד בו הוא היה לו יתרון, ומשני שלבים בגשם שוטף, שלמעשה ציננו את ההתקפות נגדו. מעבר לכך, ניכר שלפרום מתאים הרבה יותר לרכוב במזג אוויר קריר, בפרט לקראת סוף הטור כאשר המאגרים שלו מרוקנים. פרום תמיד סבל בימי טיפוס חמים בשבוע האחרון. בטור הנוכחי, ימים כאלו נחסכו ממנו.
12. אם כל השיעורים יילמדו, אז בניגוד לרבים אחרים, אני רואה את הצעידה של פרום לקראת עוד ניצחון טור כצעידה על תנאי. יהיה לו קשה מאד להשיג אפילו ניצחון טור אחד נוסף. עוד שני ניצחונות טור נראים לי כרגע במחוזות הדמיון.
13. שלב 21 הוא שלב תהלוכה אחרון לתוך פאריס וספרינט אחד אימתני. כמה חבל שמארק קאוונדיש כבר נסע הביתה. קיטל, קרייפל, סאגן, כריסטוף ובאירן קוקארד יעשו הכל כדי להניף ידיים באוויר בשדרה המפורסמת ביותר בעולם.