לערוץ כתבות הטור דה פראנס בהן יפורסם הסיכום היומי בשוונג
מרוצים נגד השעון, בתוך מרוצי קטעים בכלל וגרנד טור בפרט, מעניקים לא פעם שתי תחרויות באותו יום – זו של השענים וזו של מתמודדי ראש הדירוג. כשיש רוכב אחד מעל כולם הוא מתמודד היטב עם ביצועי השענים. כריס פרום הוא כזה. תום דומולן הוא אחד השענים הטובים כיום, ביום נתון הוא הטוב מכולם והוא היה מהיר ביותר ב-1.63 שנייה לק"מ מפרום שקבע את הזמן השני בטיבו. זהו בדיוק הפרופיל של מנצח גרנד טור גדול, מהסוג הנכנס להיסטוריה ומוכיח כי אינו מנצח שבא, לקח את הצהובה ולא חזר.
צפו | תקציר קטע 13
כריס פרום הוא רוכב כמעט משולם. הוא המטפס הטוב בדבוקה, הוא השען הטוב מבין המתמודדים על ניצחון בגרנד טור, יש לו את הקבוצה הטובה ביותר, כבר יש לו את הניסיון הכולל פרישה מפציעה והוא ממוקדם כחץ שנורה בידי אמן אל תפוח על ראש ליצן, מכאן כל אחד יחליט מי הוא הליצן. הטור דה פראנס מגיע לסוף השבוע השני, הפער בין פרום וחולצתו הצהובה לבא אחריו כבר רואה את שתי הדקות מעבר לעלייה הבאה ובכל זאת מי שמספיד את הטור חייב להיזכר באין ספור מקרי עבר ובכלל זה השבוע השלישי של פרום בכל גרנד טור. אם פרום יצליח לשפר את ביצועי השבוע השלישי שלו, לעומת אלו של גרנד טור קודמים, הוא יגע סופית בקצה יכולות רוכבי העל ההיסטוריים של הטור ומכאן הוא, רק הוא יחליט אם הוא דוהר אל ניצחון שלישי, רביעי וחמישי.
מארגני הטור נהגו בחכמה יתרה כשתפרו מסלול בו המרוץ הראשון האישי נגד השעון הוא רק בכניסה לסוף השבוע השני, סיומו של שבוע שני בדיוק מהביצוע שראינו מפרום, לעומת מתחריו. הפערים המשתקפים כעת מדירוג החולצה הצהובה, מעניקים תחושה שמשהו ענק ומיוחד חייב להתרחש כדי שפרום לא יסגור את ניצחונו השלישי ויקבע את העשור הנוכחי של הטור לתפארת הממלכה הבריטית.
שאלת השאלות היא מי מבין הרוכבים יהיה מוכן לתקוף עד כלות ולו משום שהתקפה של מתמודד השכיח על ראש דירוג בטור העניקה לנו (יותר מדיי שנים לאחור) את ההרגשה כי שמירה על מקום שני, שלישי ואפילו מקום בעשירייה השנייה הם סיבה לרכיבה טקטית הגנתית נטולת השראה. כאילו כל מרכיבי הדבוקה שכחו כי הטור דה פראנס הוא קודם כל הצגת הבידור השנתית בגדולה ביותר. אלברטו קונטאדור הוא רוכב של הכל, גם במחיר הלא כלום והוא לא רק פרש מהטור השנה, אלא כי בהתחשב בגילו ספק רב אם עוד נראה אותו חוזר לשבור שורות בדירוג הטור.
ניירו קווינטנה היה תקוותם של רבים במאבק על הצהובה, לפחות עד לסוף השבוע האחרון של הטור, אבל הוא לא גילה ולו בסיס יכולת המצדיקה צפייה ברמה הזו ויותר מכך – עם חברו לקבוצה (אלחנדרו ולוורדה) המדורג מקום אחד אחריו ובפער של 18 שניות ביניהם, אחרי שבעלייה להר הוונטו שניהם ניסו ולא יכלו ובסוף ולוורדה הוביל את קווינטנה למזעור נזקים, יש לקבוצה שתי אפשרויות. אפשרות האגו מעל לכל היא כי לא מחליטים מי למי ובמהלך המרוץ מי שמרגיש טוב יותר לוקח בלי התחשבות בהרגשה של השני. אפשרות הטקטיקה – שניהם תוקפים, בלי התחשבות בהמשך, אולי יוצרים בריתות עם קבוצות בעלות אינטרסים זהים. גם רוכבי על ברמתו ודמותו של פרום לא יכלו לקבוצות חזקות שידעו לקיום טקטיקה אותה הובילו שני רוכבים ברמתם של ולוורדה וקווינטנה.
לנו רק נותר לקוות כי בדבוקה עוד קיימת רוח התחרותיות על החולצה הצהובה. האפשרות השנייה היא לארוחות ערב שקטות של הקבוצות, שקט המכיר במעמד העל של פרום, שקט המודה כי הם לא יכולים ובעיקר מפחדים לנסות, כי עמידה על דוכן המנצחים בעוד תשעה ימים, או טייטל של מקום עשירי בטור 2016, שווה יותר ממאבק עד כלות.
לערוץ כתבות הטור דה פראנס בהן יפורסם הסיכום היומי בשוונג