לערוץ כתבות הטור דה פראנס בהן יפורסם הסיכום היומי בשוונג
זה כבר היה נראה כסיום בו ההתרגשות הגדולה ביותר תבוא מהגזרה הבלגית ובזכות ניצחון בלגי ראשון על הר וונטו מאז ניצחונו של אדי מרקס בקטע 14 של הטור 1970, אבל אם חשבנו שאתמול היה קטע שייכנס לדברי הימים של הטור, היום קיבלנו קטע שיהיה באותו עמוד של דברי הימים. הקטע ה-12 קוצר בשל הרוחות שנשבו על פסגתו של הוונטו, קו הסיום קובע שש ק"מ מתחת לפסגה המיתולוגית. זה הקל על רוכבים שהיו בחבורת החוד להישאר בהובלה עד לקו הסיום וכך דה גנדט ניצח וחזר לראש דירוג ההרים, בזכות הניקוד הכפול על הפסגה.
רוץ פרום, רוץ
אבל מאחורי הרכיבה המוצלחת של דה גנדט היתה הדרמה. קודם היה זה אלחנדרו ולוורדה שבדק את המנועים של רוכבי סקאי, הוא נאסף חזרה לדבוקה ללא בעיות מצד פעוליו של כריס פרום. קווינטנה ניסה גם לצאת, אבל הרושם שהתקבל מההתקפה שלו לא היה מהסוג שמרים את היציע והוא מהר מאוד לא רק הוחזר, אלא שפרום תקף והותירו מאחור כסימן שאלה על יכולתו להתמודד על הצהובה כבר השנה. פרום הכתיב קצב שאפשר רק לשני רוכבים להישאר עימו – בק מלומאה ומי שהיה נאמנו בשנים קודמות – ריצ'י פורט שעבר מסקאי ל-BMC בדיוק כדי להיות מתמודד על החולצה הצהובה ביולי.
בשלב מסוים נראה פרום מסמן בראשו משהו לפורט שהשיב בנענוע של שלילה, אבל מעט לאחר מכן ניסה פורט לתקוף והדבר הבא שהוא יזכור היה כניסתו במצלמה על האופנוע של הטלוויזיה. פרום ומלומה התרסקו על פורט – האופנים של פרום נשברו. רכב הקבוצה, עם האופניים החלופיים, נתקע הרחק מאחור מעבר לקהל הרב. פרום החל לרוץ עד שקיבל אופניים מהרכב הנייטרלי ואלו נראו עליו כפי שיכול היה להראות שאקיל אוניל על אופני בר מצווה של ילד לא מפותח. עד לקו הסיום איבד פרום 40-50 שניות ואף יותר מדקה למתחרים על ראש הדירוג וירד עד למקום ה-6 בדירוג המצטבר כשהחולצה הצהובה עברה לאדם ייטס, עם פער של 53 שניות על פרום שירד עד למקום השישי, אך השופטים החליטו להשיב לו את הצהובה.
עוד רבות ידובר וייכתב על תגובתם של רוב הרוכבים לנפילה וההתעכבות של פרום, אבל לפחות רוכב אחד נראה כמי שממש להוט לנצל את המצב – פביאן ארו שהוביל חבורה של כשישה רוכבים אל קו הזינוק ולאחר שכבר נשר בעלייה הוא היה חייב בדרך לעקוף את פרום במצוקתו. גם בג'ירו ד'איטליה האחרון היה מקרה דומה, אז של וינצ'נזו ניבאלי שלא התחשב בהתרסקותו של לובש החולצה הוורודה (סטבן קרויסוויק) ודהר אל הניצחון במרוץ כולו. בדבוקה כבר נשמעו לא מעט קולות על חוסר הספורטיביות של רוכבי קבוצת אסטנה. המנהל הבכיר של הקבוצה, אלכסנדר וינוקורוב, היה מהרוכבים המלהיבים של הדור הקודם, עם ניצחונות בקטעי טור וגם מקום שלישי בשנת 2003 וסיום קריירה עם ניצחון מלהיב במרוץ הכביש האולימפי, אבל גם הרשעה על שימוש בחומרים אסורים. אסטנה כקבוצה נמצאת כבר שנים עם סימן שאלה גדול על קיומה ולא משום חסך במימון, אלא על בעיות של פספורט ביולוגי ודומים.
אירועים דומים, של פגיעה מקהל, אופנועי מצלמות ועוד נרשמו בטור פעמים רבות. רק העונה התרחשו כמה תאונות מחרידות בין אופנועים לרוכבים במרוצים ובתאונה אחת אף נהרג רוכב. בעוד האופנועים של המרוצים חייבים להיות שם והדבר היחיד שאפשר לשנות הוא במיומנות רוכבי האופנוע, הרי בנושא הקהל הדיון לא נגמר וכנראה יהיה כאן עוד שנים רבות. הפעם היה זה אופנוע שנעצר בגלל הצפיפות של הקהל ורוכב שנכנס בו מאחור. המקרה הקודם הזכור ביותר של קהל שעצר רוכב בדרך לניצחון היה על פסגת האלפ' דואז בשנת 1999 כשג'ואספה גארוני נחסם על ידי צלם, אבל הוא קם והמשיך לניצחון בקטע.
צפו | על פסגת האלפ' דואז בשנת 1999
מחר יתקיים קטע נגד השעון אישי ועל 37.5 הק"מ ופרום יוזנק אחרון, כלובש הצהובה. על פי ביצועים קודמים הוא המועמד לניצחון בקטע ואפילו ייתכן שהוא יגדיל משמעותית את הפער.
ראש דירוג נקודות (חולצה ירוקה) אחרי קטע 12:
1. פטר סאגאן, סלובקיה, טינקוף, 309 נקודות
2. מארק קאוונדיש, בריטניה, דמיסיון דטא, 219 נקודות
3. מרסל קיטל, גרמניה, אטיקס – קוויק סטפ, 202
ראש דירוג קבוצתי אחרי קטע 12:
1. BMC
2. מוביסטאר +3:50 דקות
3. סקאי +7:42 דקות
ראש דירוג הרים (חולצה מנוקדת) אחרי קטע 12:
1. תומאס דה גנדט, בלגיה, לוטו – סודאל, 89 נקודות
2. טיבו פינו, צרפת, אפדהז'ה, 80 נקודות.
3. רפאל מיאקה, פולין, טינקוף, 77 נקודות.
ראש דירוג הרוכב הצעיר:
1. אדם ייטס, בריטניה, אוריקא – בייקאקצ'נז
למה בסוף נתנו גם לולורדה, קוינטנה, וטיגיי את הזמן של ארו וייטס?
אולי היום הם ירכבו עם סרטים שחורים על היד