לערוץ כתבות הטור דה פראנס בהן יפורסם הסיכום היומי בשוונג
לפני שנצלול לעומקים של מה שקרה היום בצמרת, הנה מה שמעבר לעשירייה הראשונה בדירוג המצטבר: פאביו ארו בפיגור 14 שניות, כמו פרום, קוינטנה, ולוורדה וטיג'יי ואן גרדרן; וינצ'נזו ניבאלי וטיבו פינו עם פיגור של 25 שניות מהצהובה וזה 11 שניות מהשמות בשורה הקודמת; אלברטו קונטאדור מדורג 62 ועם פיגור של 62 שניות מהצהובה, רחוק כבר 45-50 שניות מכמה רוכבים השואפים לצהובה.
יוטיוב | סיכום קטע 02
למה פטר סאגן לא חגג?
קאוונדיש, כצפוי, לא הצליח להחזיק את הצהובה ליום נוסף, הוא נשר כמעט מיד לאחר כניסתה של הדבוקה לעלייה אל קו הסיום. מחר ילבש קאוונדיש את הירוקה, משום שסאגן ילבש את הצהובה והוא מדורג ראשון גם בקטגוריית הנקודות. יאספר סטייבן הבלגי מקבוצת טרק היה אחד מכוכבי הקטע. הוא נכנס לחבורת החוד של המרוץ, עם עוד שלושה רוכבים כשאחד מהם היה לובש החולצה המנוקדת – פאול ווס הגרמני מקבוצת בורא – ארגון 18.
רק ארבע פסגות של עליות מדורגות (4) היו על המסלול. שלוש פסגות היו בתוך 52 הק"מ מהזינוק. על כל אחת היתה נקודה אחת וסטייבן לקח את כולן. 8.5 ק"מ לסיום הוא החליט כי 173 ק"מ היו בילוי ארוך מספיק עם חבריו לחוד והוא יצא לסולו. העלייה לקו הסיום כללה מורד לפניו היתה הפסגה שדורגה 3 ועלייה 2 נקודות ושם הוא שבר את השוויון, שהיה לו עם פטר ווס בראש דירוג ההרים. בשלבי העלייה האחרונים לקח את ההובלה של הדבוקה רומן קרויצגר, עבור טינקוף.
הוא עשה עבודה נפלאה עבור סאגן ואף אסף את הנקודה שנותרה על הפסגה האחרונה וגם הוביל את סאגן עד הגלגל האחורי של סטייבן שנתפס בערך 300 מטרים לסיום. סטייבן אמר בסיום שהוא הרגיש מרוקן, אבל שמח על החולצה ושהוא בטוח שמחר יכאבו לו הרגליים.
סאגן משך את המאוץ עד לקו הסיום ולמרות שחצה ראשון את קו הסיום הוא לא חגג, משום שאפילו לא הבין שהוא המנצח. הוא עצמו העיד בסיום המרוץ כי היה בטוח שיש עוד שני רוכבים לפני הדבוקה ורק כשהיה ממש על קו הסיום הוא הבין כי ניצח. זהו הניצחון ה- 5 של פטר סאגן בקטע של הטור דה פראנס. הוא ניצח שלושה קטעים ב-2012, קטע אחד ב-2013 וכבר אז הוא היה הרוכב המסומן ביותר בדבוקה. לרוכב מסומן קשה יותר לנצח, הרבה יותר לו קשה להצטרף לחבורות חוד והכי קשה לו להיות הרוכב הראשון שיוצא מהדבוקה לבריחה, זה המייצר את חבורת החוד.
תקנון קטגוריית הנקודות של הטור עבר שינויים רבים במהלך השנים, במהדורות מוקדמות היו הנקודות קובעות את המנצח במרוץ. בשנתיים האחרונות נעשה שינוי שלא מעט מכנים – שינוי נגד הדומיננטיות של פטר סאגן. הוא לא הצליח לנצח בקטעי הטור מאז הקטע השביעי של הטור 2013, בעוד יומיים זה יהיה בדיוק שלוש שנים, אבל זה לא הפריע לו בדרך לחולצה הירוקה בכל אחת מהשנים. זה גם לא הפריע לו לנצח באליפות העולם והשנה הוא גם הצטרף להיכל התהילה של הקלסיקות עם ניצחונות ב"סובב פלנדריה" ו"גנט – וולגם" כשרק לפני כשלושה שבועות הוא ניצח שלושה קטעים בטור השווייצרי וגם הוליך בראש הדירוג למשך יומיים. סאגן יזנק לקטע 3 בחולצה הצהובה, את הירוקה הוא יפקיד על כתפיו של מארק קאוונדיש שבזכות הניצחון בקטע הראשון ירד רק למקום שני.
רגשות מעורבים בטינקוף?
קבוצת טינקוף כנראה הגיעה לארוחת הערב ברגשות מעורבים. הניצחון של סאגן, החולצה הצהובה והירוקה וגם ההובלה הנפלאה של קרויצגר בסיום הם סיבות טובות לשמוח, אבל אלברטו קונטאדור מספק שוב את הרגעים הקשים. כמו בקטע הראשון, כך בשני מצא עצמו קונטאדור על האספלט לאחר נגיעות גלגלים בדבוקה. הוא אומנם קם מהר, אבל האופניים החלופיים התעכבו קצת ולמרות שזכה לסיוע של כמה מחבריו לקבוצה ברור שהרדיפה אחרי הדבוקה גבתה את המחיר.
אי אפשר לדעת אם זו המכה מאתמול, או הנפילה של היום, אבל אפשר היה לראות בברור כי קונטאדור פשוט לא מחזיק את הקצב בעלייה האחרונה.
הפסד הזמן שלו הוא קריטי, כמעט מפתה להגדירו כסיום מאבקו של קונטאדור על החולצה הצהובה של 2016, אבל מה שיפה בטינקוף זה מספר הרוכבים הרב יחסית שהתנהלות שכיחה, או צפויה אינה הם. בזכות היכולות למצוא דרך חדשה הצליח סאגן לקחת את החולצה הירוקה בשנתיים בהן לא ניצח קטעי הטור. בזכות אי ההתפשרות על המקום השני ומטה קונטאדור תמיד נלחם, גם כשצופה במרוץ מגרד את פדחתו במבוכה על ביצוע הנראה כחסר כל סיכוי, קונטאדור לעולם לא מוותר וזה החלק שמתחריו עוד יכולים לצפות לו. אם להסתמך על העבר הרי שפיגור כה גדול, בשלב כה מוקדם וכשנותרו עוד יותר מ- 3,000 ק"מ עד פאריס, כל האלפים והפירינאים עוד לפנינו והמאסיף סנטרל באופק הקרוב, ייתכן כי זה בדיוק מה שיהפוך את הטור דה פראנס למאבק בו טיפת הנשימה האחרונה תהיה שווה את החולצה הצהובה.
טבלת מנצחי קטע 02
