מרטין הוא אלוף העולם במרוץ אישי נגד השעון, מזה כשלוש שנים. דה מרסי היה מלך ההרים של הקריטריום דו דופינה, שהתקיים לפני שבועות ספורים.

מעט לאחר שהצליחו הצמד מרטין ודה מרסי לפתוח פער הצליחו שתי קבוצות גדולות לפתוח פערים מהדבוקה ולאחר זמן מה הן התאחדו לדבוקה שכללה כמעט 30 רוכבים.

מרטין הותיר את דה מרסי מאחור, בעליה המדורגת הלפני אחרונה של היום ולא הביט לאחור עד לניצחון השלישי שלו בקטעי טור, הראשון שאינו מרוץ אישי נגד השעון.

הדבוקה הגדולה שרדפה אחרי מרטין שרדה עם 18 רוכבים שחצו את קו הסיום, 2:45 דקות אחריו ו- 5:01 דקות לפני הדבוקה של החולצה הצהובה.

הדבוקה הזו כללה כמה רוכבים שהצליחו להתברג אל עומק העשירייה הראשונה ובראשם טוני גאלופין שעלה לראש הדירוג המצטבר וילבש מחר את החולצה הצהובה.

המשמעויות של תוצאות הקטע ה- 9
בזכות הבריחה לאורך שש עליות מדורגות עלה טוני מרטין לראש דירוג ההרים והוא ילבש מחר את החולצה המנוקדת, בזכות ההצלחה למשוך עד לניצחון בקטע הוא קיבל את תואר הרוכב האגרסיבי של היום.

טוני גאלופין ילבש את החולצה הצהובה בדיוק ביום העצמאות הצרפתי ויעניק תוספת חגיגית לצרפתים ביום עתיר עליות מדורגות הנראה כאחד המפרכים בטור דה פראנס השנה.

למה קרה ומה אולי יקרה
לא בטוח שקבוצת אסטנה תכננו בדיוק את התסריט הזה, אבל העובדה שהחולצה הצהובה עברה לרוכב של קבוצת לוטו – בילסול תקל עלייה לפחות ליום אחד.

כמחזיקת החולצה הצהובה תהיה מחויבת קבוצת לוטו – בילסול להשתתף במרדפים אחרי מובילים, אבל זה מורכב מעט יותר.

גאלופין זינק לטור דה פראנס בפעם הרביעית. הוא סיים במקום 79 בשנת 2011 ובמקום 58 בשנה שעברה כשבין שתי מהדורות אלו הוא לא סיים.

בשנתיים בהן הגיע גאלופין לסיום בפריז הוא צבר פיגור של יותר משעתיים מהמנצח, לא משהו המעמיד בסכנה את המתמודדים על החולצה הצהובה השנה, אבל המוביל של קבוצתו הוא בכלל יורגן ואן דה ברוקה.

קבוצת לוטו – בילסול הגיע לטור עם ואן דה ברוקה כמוביל להתמודדות על מיקום בראש הדירוג. הרוכב הבלגי סיים במקום החמישי בשנת 2010 ובמקום הרביעי בשנת 2012. בכל שנה שלאחר הישגים אלו הוא לא הצליח לסיים הטור.

את הקטע ה- 9 החל ואן דה ברוק במקום העשירי בדירוג המצטבר, כשהוא מרוחק בשלוש דקות מהחולצה הצהובה. הפער שלו ממתחריו על ראש הדירוג לא השתנה, למרות שנדחק אל המקום ה- 13.

ייתכן וכוונת קבוצת לוטו – בילסול הייתה לשלוח את גאלופין לבריחה כדי שיהיה אופציית תמיכה בואן דה ברוק, במקרה שהמטפסים הטובים יהיו מבודדים. אם זו הייתה הכוונה של לוטו – בילסול הרי שאפשר לכנות את התוצאה (חולצה צהובה) כתוצאה של טקטיקה אשר השתנתה תוך כדי המרוץ.

כשהתברר הסיכוי הטוב של גאלופין ללבוש את הצהובה בסוף היום לא היה הגיוני שקבוצת לוטו – בילסול יוותרו, בעיקר כשמדובר בכניסה ליום הבסטיליה והעובדה שהוא צרפתי.

בקטע הצפוי מחר סביר להניח שהדבוקה תתפרק לחלוטין והשאלה היא רק מתי. כשזה יקרה לרוכבי לוטו כבר לא תהיה אפשרות ויכולת לשלוט במרוץ, ואן דה ברוקה יקבל חופש לרכב עבור הדירוג של עצמו, גאלופין יצטרך לעשות כל שביכולתו לשמור על הצהובה והסדר ישוב לכנו.

ועוד
גם טיאגו משאדו שהיה בקבוצת הרדיפה אחרי מרטין, בריחה מהדבוקה, והוא עלה עד למקום השלישי בדירוג המצטבר. גם טיאגו לא נראה כמועמד להטריד את ראש הדירוג, למרות שאם יצליח לשחזר את יכולות השיא שלו ייתכן ויוכל לשרוד בגבולות העשירייה הראשונה, אולי שנייה.

מבין רוכבי הקבוצה הגדולה שחצתה את קו הסיום אחרי מרטין פייר רולאן הוא אולי סיפור הדירוג המצטבר. רולאן הצליח לטפס מהמקום ה- 23 (פיגור של 7:34 דקות מהצהובה) בתחילת היום למקום ה- 8 בסוף היום וכשהוא קרוב מאוד' לשאר המתמודדים על ראש הדירוג.

רולאן היה הרוכב הצעיר הטוב ביותר בשנת 2011, כשסיים במקום ה- 11 בדירוג הסופי. הוא גם סיים במקום ה- 8 בשנת 2012 כשניצח בקטע היוקרתי והמפרך שהסתיים על האלפ' דואז.

לפני שנה סיים רולאן במקום ה- 24 המאכזב, אבל אולי השנה הוא שוב יצליח להתברג בעשירייה הראשונה ובשביל זה הוא צריך קודם כל יציבות שלא הצליח להפגין בשנה שעברה ואפילו השנה.

דירוג הקבוצות מרתק
קבוצת בלקין הצליחה לשלוח יותר מרוכב אחד לקבוצה שרדפה אחרי מרטין. סטבן קרויזוויק היה הנציג שלהם בחבורה שחצתה את קו הסיום 2:45 דקות אחרי מרטין ובזכותו הקבוצה עלתה עד למקום השני בדירוג הקבוצתי, עם פיגור של 22 שניות בלבד מאסטנה הממשיכה להוליך בדירוג.

קבוצת אהז'ה2אר לה מונדיאל שלחה את מיכאל שאראל לאותה חבורה, שהקדימה את הדבוקה בקו הסיום והיא עלתה למקום השלישי בדירוג הקבוצתי כשהיא בפיגור של של 53 שניות בלבד מאסטנה.

המאבק על ראש הדירוג הקבוצתי יכול להשפיע רבות על מהלכי המרוץ בימים הבאים, כשאסטנה יתרכזו בשמירה על ניבאלי והחזרת החולצה הצהובה, אבל שתי הקבוצות האחרות כנראה יחפשו את האפשרויות לתפוס את ראש הדירוג, בעיקר על ידי שליחת רוכבים לקבוצות הבריחה.

היה שקט במאבק על הצהובה
למרות כל הדרמות, מעבר החולצה הצהובה לגאלופין והניצחון המרשים של מרטין המאבק הממשי על החולצה הצהובה היה היום בסוג של מנוחה.

שלוש העובדות המרכזיות מאבק על הצהובה היו:
• אסטנה לא רדפו אחרי הקבוצה של גאלופין
• טינקוף – סאקסו הכניסו רוכב לאותה הקבוצה (ולכן לא השתתפו ברדיפה)
• מחר צפוי יום מפרך.

שלוש העובדות האלו הביא את הדבוקה של המועמדים למאבק על החולצה הצהובה לרכב בדיוק בקצב שהכתיבה אסטנה ובלי ניסיונות חולל מהומות.

אסטנה הכתיבו בדיוק את הקצב הנוח לשמירה על הרוכב שקיבל מניבאלי את הצהובה, בפער שתיאורטית ייסגר ללא בעיה ואולי כבר מחר ועוד לפני העלייה האחרונה לקו הסיום.

קטע 10
מתי: יום שני, 14 ביולי
בק"מ: 161.5
מאיפה: מולוז
לאיפה: לה פלאנש דה בל פיי
תוואי: הרים – סיום על פסגה

קצת קשור, אבל מעניין:
בשנת 2012, כשבראדלי וויגנס היה לבריטי הראשון שניצח בטור וכריס פרום (הבריטי השני שניצח בטור, אשתקד) היה פועל העליות הבכיר שלו. בקטע ה- 7, שהסתיים על פסגת " לה פלאנש דה בל פיי" השיג פרום את ניצחונו הראשון בקטע של הטור דה פראנס.

יום הביסטליה בטור דה פראנס הוא חגיגת ענק והשנה חרגו מארגני הטור מיום המנוחה הקלאסי (ימי שני) כדי להעניק לחגיגה קטע אדיר, הקשה ביותר וכנראה המשפיע ביותר מאז הזינוק ביורקשיר.

הסיום הוא על הפסגה בה השיג כריס פרום את ניצחונו הראשון בקטע של הטור דה פראנס.

העלייה אל הפסגה של קו הסיום תבהיר באופן ברור מי הגיע לטור עם רגליים של התמודדות על הניצחון ומי שלא יהיה בין בראש הדירוג לאחר הקטע הזה ייתכן וימצא עצמו מתחיל במסע הישרדות בחצי השני של המרוץ.