מיאקה עם ניצחון שני שלו חיזק אחיזתו בחולצה המנוקדת העניק לקבוצת טינקוף – סאקסו ניצחון שלישי בטור דה פראנס 2014, ניבאלי הגדיל את הפער והצרפתים מתקרבים לדוכן מנצחים ראשון אחרי 17 שנים, ניבאלי יכול לרשום הישג שלא הושג 44 שנים

מאת:יאיר בן עמי

• דיווחים ופרשנות מקטע 17 כאן

 
דוכן מנצחים בקטע 17:
1. רפאל מיאקה, פולין, טינקו – סאקסו 3:35:23 שעות
2. ג'ובאני ווסקונטי, איטליה, מוביסטאר + 29 שניות
3. וינצ'נזו ניבאלי, איטליה,אסטנה + 46 שניות

עשירייה ראשונה לאחר קטע 17:
1. וינצ'נזו ניבאלי, איטליה,אסטנה 76:41:28 שעות
2. אלחנדרו ולוורדה, ספרד, מוביסטאר + 5:26 דקות
3. טיבו פינו, צרפת, אפדהז'ו + 6 דקות
4. ז'ן קריסטוף פרו, צרפת, אהז'ה2אר לה מונדיל + 6:08 דקות
5. רומין בארדה, צרפת,אהז'ה2אר לה מונדיאל + 7:34 דקות
6. טיג'יי ואן גרדרן, ארה"ב, ביאמסי + 10:19 דקות
7. בוק מולמא, הולנד, בלקין + 11:59 דקות
8. לורן טאן דאם, הולנד,בלקין + 12:16 דקות
9.  פייר רולאן,צרפת,יורופקאר + 13:15 דקות
10. פרנק שלק, לוקסמבורג, טרק + 18:03 דקות

מנצח היום: רפאל מיאקה,פולין טינקוף – סאקסו

חולצה צהובה: וינצ'נזו ניבאלי, איטליה,אסטנה

חולצה ירוקה (נקודות): פטר סאגאן, סלובקיה, קנונדייל.

מלך ההרים: רפאל מיאקה, פולין, טינקוף – סאקסו

חולצה לבנה : טיבו פינו, צרפת, אפדהז'ה

 הפנס האדום: ג'י צאנג, סין, ג'אינט – שימאנו

מה זה הפנס האדום? הסבר כאן

הרוכב האגריסיבי – סריל גוטייה, צרפת, יורופקאר

בק"מ: 124.5, מאיפה: סאן גודאנס, לאיפה: סן לארי פלאן ד'אדה, תוואי: הרים – סיום על פסגה

מה קרה
במרכזו של הקטע ה- 17 היו בעיקר המאבק על החולצה המנוקדת של מלך ההרים ועל המדרגות שישאיר ניבאלי בדוכן המנצחים.

המאבק על תואר מלך ההרים
היום החל כשדוכן המנצחים של דירוג ההרים נראה כך:
1. רפאל מיאקה, פולין, טינקוף – סאקסו, 89 נקודות
2. חוקאין רודריגז, ספרד, קאטיושה, 88 נקודות
3. ונצ'נזו ניבאלי, איטליה, קנונדייל, 85 נקודות.

רפאל מיאקה וחואקין רודריגז
היו במרכז המאבק על הנקודות שעל הפסגות. בפסגה הראשונה הצליח רודריגז
לעקוף חבורת חוד גדולה, בזכות שמירת הפער מהזינוק ועד לשם על ידי קבוצתו
(קאטיושה). מיאקה כלל לא היה קרוב ואפילו נקודה אחת לא הצליח לאסוף.
פסגה ראשונה: בשלב זה הוביל רודריגז על מיאקה בפער של 9 נקודות.

וסיל קרייאנקה מסקאי יצא לבריחה, מתוך חבורת החוד שנוצרה במורד מהפסגה הראשונה. הוא היה ראשון על הפסגה השנייה של היום. ניקולא רוש, חברו של מיאקה לקבוצת טינקוף – סאקסו, יצא לאסוף את הניקוד של השני על הפסגה, הראדה לופז מוביסטאר היה שלישי והותיר לרודריגז את 4 הנקודות של המקום הרביעי כשמיאקה בצמוד אליו אוסף שתי נקודות. פסגה שנייה: בשלב זה הוביל רודריגז בפער של 11 נקודות על מיאקה. ממש לפני הפסגה השלישי השיגה חבורת החוד את קרייאנקה, שרכב עד לשם בסולו מרשים. רודריגז האיץ, מיאקה הגיב היטב אבל הסתפק במקום שני על הפסגה. פסגה שלישית: בשלב זה הוביל רודריגז על מיאקה בפער של 13 נקודות. ההכרעה של היום נותרה לפסגה האחרונה עם כפל הניקוד של עלייה בדירוג על, השווה 50 נקודות למנצח. מחבורת החוד יצאה האיטלקי ג'יאובני ווסקונטי למה שהיה נראה במשך זמן רב כמהלך לא רע. הוא שמר על פער של כשתי דקות מהחבורה המצומצמת של ראש הדירוג, כשעל המסלול ביניהם הנותרים מחבורת החוד ובכללם רודריגז ומיאקה. רודריגז הצליח בשלב מסוים לפתוח פער על מיאקה, אך מנצח של קטע 14 הצליח להוציא מעצמו שוב ביצוע אדיר כשנצמד לרודריגז, עבר אותו והותירו לחפש את החמצן באוויר הדליל של הפירנאים.

מיאקה חוגג ניצחון בקטע 17 צילום: gettyimage

מיאקה הצליח לסגור את הפער מוסקונטי ולאחר רכיבה של זמן קצר עימו הוא האיץ, פתח פער והמשיך עד לקו הסיום לניצחון השני שלו בקטע של הטור דה פראנס 2014, שהיה לניצחון השלישי של קבוצת טינקוף – סאקסו ולא פחות חשוב לפער חשוב בדירוג ההרים.

דוכן המנצחים של דירוג ההרים לאחר קטע 17:
1. רפאל מיאקה, פולין, טינקוף – סאקסו, 149 נקודות
2. ,  ונצ'נזו ניבאלי, איטליה, קנונדייל, 118 נקודות
3. חוקאין רודריגז, ספרד, קאטיושה, 112 נקודות.

ואיך זה ייגמר?
בקטע ה- 18 נשארו עוד 271 נקודות ומקסימום של 79 נקודות. בשלוש הקטעים הבאים ועד לסיום הטור יחולקו עוד שתי נקודות בלבד ולכן זהו קטע בו יוכרע מי הוא מלך ההרים של הטור דה פראנס 2014.

שתי הפסגות הראשונות של קטע 18 יעניקו רק 8 נקודות (מקסימום 4 לראשון על הפסגה). שאר הניקוד בפסגה השלישית (הטורמלא) של היום ועל קו הסיום (אוטוקם).

מיאקה ורודריגז ימצאו במצב של אי וודאות עד הכניסה לתחרות עצמה. ייתכן ויצטרכו לשלוט בקבוצות בריחה, ייתכן ואחד מהם ייכנס לכזו והשני יצטרך להחליט מתי להגיב. יש אין ספור תסריטים היכולים להתקיים.

מצבו של מיאקה טוב משמעותית מזה של רודריגז. עם פער של 37 נקודות כל שהוא צריך לעשות זה להיות על זנבו של רודריגז ולאסוף את הניקוד של המקום השני כדי להפוך למלך ההרים של הטור, אבל יש כאן גם מלכוד.

ביום נתון רודריגז הוא מאיץ העליות הטוב בעולם. אתמול חווה זאת מיאקה על המסלול, כשרודריגז האיץ לקחת את הנקודות על הפסגות ולכן הוא ביצע התקפה ארוכה לפני קו הסיום, עבור הימנעות מהגעה יחד עם רודריגז לקו הסיום ומאבק במאוץ ראש בראש.

מאוצים בעלייה עובדים לטובתו של רודריגז ועד לרמת ההתשה שמיאקה לא יוכל לעמוד בה. המחיר שמיאקה יכול לשלם על מאבק מאוצים הוא בשבירה מוקדמת ואי התמודדות על הנקודות בהמשך כלל, את אלו יוכלו לאסוף שותפים של רודריגז בקבוצות בריחה.

זה לא נגמר במאוצים. ניבאלי מדורג שני ועם ניצחון בקטע הוא עולה ל- 168 נקודות. ייתכן והדבוקה של הצהובה תמצא עצמה דלילה כבר בטורמלא ואז ניבאלי יכול להגיע לסיום הקטע אפילו עם יותר נקודות.

ניבאלי וההיסטוריה
אם מחפשים חיזוקים היסטוריים, האפשרות שניבאלי אכן ייקח מספיק נקודות כדי להיות מלך ההרים לא גדולים. למעשה זה לא קרה כבר 44 שנים.

הפעם האחרונה בה מנצח טור דה פראנס היה גם מלך ההרים הייתה בשנת 1970 כשאדי מרקס עשה את הדאבל הזה בפעם השנייה בקריירה שלו.

חוץ ממרקס היו עוד חמשה רוכבים בלבד שהיו מלכי ההרים של הטור באותה השנה בה ניצחו. גינו בארטלי היה ראשון שהשיג את הדאבל זה בשנת 1938, השנה השישית בה התקיים דירוג ההרים. הוא שב להשיג את הדאבל הזה עשר שנים לאחר מכן בשנת 1948. (בין 1940 ל- 1945 לא התקיים הטור בגלל מלחמת העולם השנייה). בשנה השישית בה התקיים דירוג מלך ההרים בטור היה זה הצרפתי סילבר מאס שהשיג את הדאבל המרשים. פאוסטו קופי היה מנצח הטור ומלך ההרים באותה שנה פעמיים – 1949 ו- 1952. פדריקו בהמונטס היה מלך ההרים של הטור שש פעמים, שני רק לשבע הניצחונות של רישאר ויראנק בקטגוריה. בשנת 1959 ניצח בהמונטס, שכונה "הנשר מטולדו" בטור דה פראנס והיה מלך ההרים בפעם השישית והאחרונה.

ג'ינו בארטלי צילום: וויקפדיה

אי אפשר לסיים טבלת שיאים בלי אדי מרקס. "הקניבל" היה מלך ההרים של הטור "רק" פעמיים ברציפות- 1969-70 וכשניצח בטור בפעם השנייה והשלישית, מתוך ארבע ניצחונות רצופים וחמשה בסך הכל. למען ההיסטוריה חשוב להזכיר כי מרקס לקח גם את הקטגוריה
של הנקודות (חולצה ירוקה) בשנת 1969 והוא היחיד שהשיג את הטריפל הזה מעולם.

אם ניבאלי יהיה מלך ההרים של הטור 2014 וישמור על החולצה הצהובה הוא יהיה הרוכב השישי בהיסטוריה שרושם את הדאבל הזה.

המאבק על דוכן המנצחים
אלחנדרו ולוורדה לא הצליח אתמול לשמור כמעט על כל יריביו במאבק על דוכן המנצחים. מי שהצליח לקזז מהפער הוא ז'ן קריסטוף פרו שלקח לולוורדה הרבה שניות והוריד את הפער ביניהם ל- 34 שניות בלבד.

חשוב להזכיר כי בשבת יתקיים המרוץ האישי נגד השעון, הוא ארוך והררי ויכול לעשות שמות בדירוג, אבל גם לקטע ה- 18 יש חלק חשוב במאבק על מדרגות דוכן המנצחים שיותר ניבאלי.

מי שאולי יכול לעשות את ההבדל בקטע מחר הוא טיבו פינו שהיה עסוק במשך חודשים בלימוד המסלול של קטע 18.

פינו הוכיח כי התגבר על טראומת המורדות ממנה סבל בשנה שעברה. כדי להתגבר עליה הוא השתתף במרוצי ראלי ובכלל אחד שהתקיים במורדות האלפ' דואז' וגם ביצע נסיעות במכוניות פורמולה כדי להתגבר על הפחד ממהירות.

קריסטוף פרו נראה חד יותר ככל שעוברים הק"מ בהרים והעובדה שהוא היה הרוכב היחיד שנצמד לניבאלי הראתה זאת היטב.

העובדה שרומין בארדה הצליח לרכב עם מתחריו, לאחר שבקטע קודם הפסיד זמן בעלייה האחרונה, הראתה כי התאושש.

שלישיית הצרפתים צפויה להעניק קרב אדיר על כניסה לדוכן המנצחים כששניים מהם (פרו ובארדה) מאותה הקבוצה ויכולים לשתף פעול, ושניים(פינו המוביל ובארדה) גם במאבק על החולצה הלבנה של הרוכב הצעיר.

קטע 18
מתי: יום חמישי, 24 ביולי
בק"מ: 145.5
מאיפה: פו
לאיפה: אוטקאם
תוואי: הרים – סיום על פסגה.

קצת קשור, אבל מעניין:
הטור הסתיים בפעם האחרונה על האוטוקם בשנת 2008. קאדל אוונס סיים באותו קטע (10) במקום השמיני, אבל לראשונה בקריירה שלו עלה לראש הדירוג של הטור דה פראנס ובמשך ארבעה ימים לבש את החולצה הצהובה.

בשנת 2010 הוא שוב לבש את הצהובה והפעם ליום אחד.

בקטע הלפני אחרון של הטור דה פראנס 2011 הוא שב ולבש את הצהובה. הפעם הוא שמר אותה עד לניצחון הראשון של רוכב אוסטרלי בטור.

קטע קלאסי של הטור דה פראנס, עם פסגות הטורמלא ואוטוקם עליהן נכתבו כמו מההיסטוריות המרגשות של 100 מהדורות הטור.

קטע לא ארוך בק"מ, אבל מתיש בעיקר בהתחשב בעובדה כי הטור מתקרב לסיומו והמרחקים שנגמעו כבר גובים מחיר משמעותי מרגלי וראשי הרוכבים.

יום אחרון של העליות הארוכות אל הפסגות הגבוהות עם הנקודות הרבות של תואר מלך ההרים והנאבקים על החולצה המנוקדת יצטרכו להזיע.

המתמודדים על ראש הדירוג יודעים שזה אחד משני ימי ההכרעה האחרונים של הטור.

תוסיפו על זה את התואר הקבוצתי והעובדה שזו אחת משתי ההזדמנויות האחרונות (והפחות טובה) לניצחון מתוך קבוצת בריחה ותתחילו לקבל את התמונה בראש, על המסלול התמונה תהיה כנראה קשה עוד יותר.

יאיר בן עמי
עורך לשעבר של אתר שוונג
בעל הטור מציאות נושכת