ניבאלי נראה כשליט על וזה היה רק היום הראשון באלפים כשהפירנאים רק בשבוע הבא. שלושה צרפתים בשישייה הראשונה, זה לא קרה כבר יותר משני עשורים

מאת:יאיר בן עמי

• דיווחים ופרשנות מקטע 13 כאן

 
דוכן מנצחים בקטע 13:
1. וינצ'נזו ניבאלי, איטליה,אסטנה, 5:12:29 שעות
2. רפאל מיאקה, פולין, טינקוף – סאקסו + 10 שניות
3. לאופלד קוניג, צ'כיה, נטאפ – אנדורה + 11 שניות

עשירייה ראשונה לאחר קטע 13:
1. וינצ'נזו ניבאלי, איטליה,אסטנה 56:44:03 שעות
2. אלחנדרו ולוורדה, ספרד, מוביסטאר + 3:37 דקות
3. רומין בארדה, צרפת,אהז'ה2אר לה מונדיאל + 4:24 דקות
4. טיבו פינו, צרפת, אפדהז'ו + 4:40 דקות
5. טיג'יי ואן גרדרן, ארה"ב, ביאמסי + 5:19 דקות
6. ז'ן קריסטוף פרו, צרפת, אהז'ה2אר לה מונדיל + 6:06 דקות
7. בוק מולמא, הולנד, בלקין + 6:17 דקות
8. יורגן ואן דה ברוק, בלגיה, לוטו – בילסול + 6:27 דקות
9. לאופלד קוניג, צ'כיה, נטאפ – אנדורה + 8:36 דקות
10. לורן טאן דאם, הולנד,בלקין + 9:18 דקות

מנצח היום:  וינצ'נזו ניבאלי, איטליה,אסטנה

חולצה צהובה: וינצ'נזו ניבאלי, איטליה,אסטנה

חולצה ירוקה (נקודות): פטר סאגאן, סלובקיה, קנונדייל.

מלך ההרים: וינצ'נזו ניבאלי, איטליה,אסטנה
ילבש את החולצה: חואקין רודריגז, ספרד, קאטיושה

חולצה לבנה : רומין בארדה, צרפת,אהז'ה2אר לה מונדיאל

 הפנס האדום: ג'י צאנג, סין, ג'אינט – שימאנו

מה זה הפנס האדום? הסבר כאן

הרוכב האגריסיבי – אלסנדרו דה מרסי, איטליה, קנונדייל

מה קרה
תשעה רוכבים ייצבו את קבוצת הבריחה של היום. אחרון השורדים ממנה היה אלסנדרו די מרסי שהצליח לשמור על ההובלה עד לסוף השליש הראשון של העלייה האחרונה, אל קו הסיום.

מתוך כל ההתרחשויות בעלייה האחרונה אפשר להניח הכל בצד הפחות חשוב – להוציא הביצועים של ונצ'נזו ניבאלי.

כשהוא החליט לצאת להתקפה הוא לא נראה כמי שמוציא מעצמו את קצה היכולת האישית. עוד לפני כן הוא הגיב להתקפה של אלחנדרו ולוורדה וכבר שם, בקלות בה ביטל את המהלך של ולוורדה, אפשר היה לראות את פערי היכולות בין ניבאלי ושאר הרוכבים בעליות.

ניבאלי רשם את הניצחון השלישי שלו בקטע של הטור דה פראנס 2014. הניצחון הראשון היה בעל חשיבות משנית, למרות שבזכותו כבר לבש את החולצה הצהובה בשלבים הראשונים של המרוץ.

שני הניצחונות הבאים היו המשמעותיים. ניבאלי השיג אותם לאחר ששני הרוכבים שהיו אמורים להיות כוכבי העל של הטור, בעיקר בהרים, פרשו ממנו בגלל תאונות והפציעות.

ניבאלי שליט על?
לניבאלי באמת לא צריך להיות אכפת מי מתחרה נגדו. בעוד כמה שנים הוא יכול להיות רשום בדפי ההיסטוריה כמנצח הטור דה פראנס 2014 וגם הצופים בו לא יזכרו בדיוק מי היה, מתי איפה ומה עשה.

מעטים זוכרים את האגרוף שמנע מאדי מרקס את הניצחון השישי בטור, עוד פחות זוכרים את הסיבה בגלל הפסיד פדרו דלגאדו את רוב הפער שמנע ממנו ניצחון בטור דה פראנס של 1990.

הפערים של ניבאלי ממתחריו מזכירים את שבע השנים של לאנס ארמסטרונג, אין כאן רמיזה לרמאות מסוג כלשהו, אלא רק בכל הקשור לפערי היכולות בהרים. לארמסטרונג הייתה קבוצה חזק משמעותית מאלו של מתחריו, לניבאלי יש קבוצה חלשה משמעותית משל חלק מיריביו.

לאחר הניצחון בקטע 13 ניבאלי מחזיק בחולצה הצהובה בפער של 3:37 דקות מסגנו. פער גדול מזה רשמו בסיום הטור רק שני מנצחים בעידן הפספורט הביולוגי. כריס פרום שהקדים את קוינטנה ב- 4:20 דקות אשתקד, ואלברטו קונטאדור שהקדים את אנדי שלק ב- 4:11 דקות בשנת 2009.

עם השליטה שהפגין עד כה ניבאלי בסיומי פסגות הוא יכול לפתוח פער של עוד שתי דקות, בזכות רמת הביצוע שהראה ביחס למתחריו בקטע 13.

בקטע הלפני אחרון (למעשה קטע תחרותי אחרון) יתקיים מרוץ אישי נגד השעון. אלברטו קונטאדור, בטח שכריס פרום, היו יכולים לקחת שם הרבה זמן מניבאלי. המתחרים שנותרו במרוץ לא ייקחו ממנו זמן במרוץ נגד השעון, אלא אם הוא יהיה ביום גרוע במיוחד והם יתעלו וגם אז לא יהיה מדובר בדקות.

אז הטור גמור?
הטור גמור רק אם אף אחד ממתחריו של ניבאלי לא יעז לבצע מהלכים טקטיים במקומות הלא צפויים, לא מהלך בודד.

בכל קטע מעכשיו ועד למרוץ נגד השעון בקטע 20 יצטרך, מי שעוד חושב ללבוש צהוב בפריז לבצע מהלכים שיחשפו את החולשה של ניבאלי. להותירו לבדו, בלי רוכבי קבוצתו, כך שלא יוכל להגיב לכל התקפה ויצטרך לברור מתי הוא מגיב ולמי.

ביצוע כזה הוא קשה, בעל סיכויי הצלחה קטנים בדיוק כפי שזה נשמע ובעיקר בעל סיכון להפסיד הרב היותר מלהרוויח. אף אחד מהרוכבים שמתמודדים על ראש הדירוג לא יוכל לבצע מהלך שיסכן את הניצחון של ניבאלי בטור דה פראנס 2014 בעזרת התקפה כזו שביצע בקטע 13 ולוורדה.

הסיכוי שנראה מהלכים כאלו אינו גדול. בשלב זה של המרוץ מתחילים הרוכבים לעשות חישובים של מיקום בסיום ועל בסיס הביצועים שהפגינו, התחושה האישית ומה שהראו שאר המתמודדים על ראש הדירוג.

הכל או לא כלום היא גישה של בודדים, אחד מהם נפצע לפני יומיים ונאלץ לפרוש בדיוק אחרי מהלך של הכל או לא כלום.

המפסיד הגדול של קטע 13
מי שהעמיס את הובלת קבוצת סקאי, להישג בראש הדירוג הסופי, על רגליו של ריצ'י פורט עבד עלינו במקרה הטוב וחטא לפורט במקרה הרע.

בסימפוזיון  הבא על מרחק בין ציפיות למציאות בספורט הישגי צריך להביא את הדוגמא של נבחרת ברזיל במשחקי גביע העולם בכדורגל לצד הצבת פורט כמועמד לראש דירוג כמוביל קבוצה בטור דה פראנס.

בשני המקרים הקבוצה איבדה ספורטאי וכוכב על, בשני המקרים הייתה התעלמות, אולי הדחקה, של הצורך לבצע שינוי קיצוני בגישה, טקטיקה ואסטרטגיה ומעל לכל ההתעקשות על שמירת יעדים ומטרות כפי שהוגדרו על בסיס נתוני פתיחה כשכבר לא היו קיימים.

פורט הוא רכב אדיר. בין הגדרה זו ליכולות שלו להתמודד על ראש דירוג בטור דה פראנס יש פער עוד יותר אדיר.

פורט בן 31, אולי הוא יוכל עוד לייצר את קו ההתקדמות לרמת מנצח טור דה פראנס. לא מזמן כבר היה אוסטרלי אחד שניצח בטור בגיל 34. פורט כבר לבש את החולצה הוורודה לכמה ימים בג'ירו ד'איטלה, לפני שסיים שביעי (2010), אבל הוא לא הוכן מעולם כמוביל קבוצה לטור דה פראנס.

בקטע ה- 13 זה קיבל את המציאות של היום החלש עם פיגור של כמעט תשע דקות מהמנצח בקטע. המשמעות הייתה התרסקות ממקום שני בדירוג המצטבר למקום 16 וסיום כל תקווה להתברגות במקום הקרוב לתקוות שהעמיסו עליו לאחר פרישת פרום.

שימו לב לצרפתים
שלושה צרפתים במקום 3-4-6 לאחר קטע 13. משהו שנרשם כל כך מזמן עד כי צריך לבצע חפירה עמוקה בנבכי הזיכרון, תוך גיוס פלוגת הסיוע של תאי המוח כדי למצוא בעבר.

עד לסיום הטור עוד יכולים להתקיים אין ספור תסריטים ויהיה זה חסר הגינות לספור לשלושה האלו, כבר מעכשיו, את הביצוע שישאיר אותם אפילו בעשירייה הראשונה כשיגיעו לפריז, ובכל זאת נעיף מבט מינימאלי עליהם.

במקום השלישי בדירוג המצטבר לאחר קטע 13
רומין בארדה רק בן 23, זהו הטור השני שלו לאחר שאשתקד סיים במקום 1. מוביל בקטגורית הצעירים ולכן לובש את החולצה הלבנה. הוזכר בכתבה על שבעת הרוכבים המעניינים בטור דה פראנס 2014 ואם ימשיך כך בשנה הבאה ייכנס לרשימת המועמדים לחולצה הצהובה.

במקום הרביעי בדירוג המצטבר לאחר קטע 13
טיבו פינו בן ה- 24, זהו הטור השלישי בו הוא משתתף. בטור של שנת 2012 הוא הבריק עם ניצחון בקטע ומקום עשירי בסיום. אשתקד חווה טראומה שמנעה ממנו גלישה מהירה במורדות ופרש מהטור. לאחר עבודה שכללה חוויה של מכוניות הפורמולה 1, על מנת להתגבר על הטראומה של מהירות גבוהה, חזר השנה לטור ונראה שוב כאחת התקוות של צרפת להחזרת הגאווה.

במקום השישי בדירוג המצטבר לאחר קטע 13
ז'ן קריסטוף פרו, "הקשיש" שבחבורה שחגג במאי 37 אביבים. שאל צרפתי על תיאוריית שתי המהירות בדבוקה (מושג אותו קיבעו כסיבה להיעלמות הצרפתים מראש הדירוג בתקופת הסימום הגדולה) והם יצביעו על קריסטוף פרו. נכון, הוא לא זינק אז לטור ובכלל היה רוכב אופני שטח שפרץ לתודעה כשלקח את מדליית הכסף במקצה הקרוס קנטרי במשחקים האולימפיים בבייג'ין 2008. עובדות לא צריכות לקלקל תיאוריה יפה.

חוזה מקצועני בדרג הבכיר הוא קיבל בעונת 2010 (בקבוצת אומגה פארמה – לוטו) לאחר שבעונת 2009 הפתיע עם רשימת הישגים שהחלה בניצחון באליפות הלאומית במרוץ נגד השעון, המשיכה עם מקום 11 באליפות העולם במרוץ נגד השעון ונחתמה עם מקום שני במרוץ נגד השעון יוקרתי בו ניצח אלכסנדר וינוקורוב.

לארבע המהדורות האחרונות של הטור הוא זינק. בשנת 2011 הוא סיים במקום עשירי והלהיב. בשנת 2012 הוא סיים במקום 44 והעלה סימני שאלה, בשנת 2013 הוא פרש וכמעט נשכח. השנה הוא שוב מצטרף לרשימת התקוות הצרפתיות.

הפעם האחרונה בה שלושה צרפתים סיימו בעשירייה הראשונה של הטור דה פראנס הייתה בשנת 1991 כשצ'רלי מוטה היה שלישי, לוק לבלנק היה רביעי והמוביל של קבוצתו (קסטורמה – ראלי) לורן פניון סיים חמישי.

23 שנים לאחר אותו דור של פניון, מוטה ולבלנק יש לצרפתים שלושה רוכבים עמוק בעשירייה הראשונה והשאלה כמה זה יישמר עד לסיום בעוד קצת יותר משבוע והרבה מאוד ק"מ ופסגות.

קטע 14
מתי: שבת, 19 ביולי
בק"מ: 177
מאיפה: גרנובל
לאיפה: ריסול
תוואי: הרים – סיום על פסגה

קצת קשור, אבל מעניין:
גרנובל, העיר ממנה יזנק הקטע, איחרה 32 סיומי קטעי טור עד לשנת 1971. לאחרמ מכן היא גם אירחה את הזינוקים של קטעי טור.

אדי מרקס, ג'ינו בארטלי, צ'ארלי גול וברנאר טבנה ניצחו בטור ובקטעים שהסתיימו בגרנובל.

סטיוארט אוגריידי האוסטרלי זינק לטור 16 פעמים. לראשונה בשנת 1997 ובפעם השנייה בשנת 1998 בה גם ניצח לראשונה קטע של הטור – בגרנובל. בהמשך הוא השיג רק עוד ניצחון אחד בקטע של הטור, אבל לבש את החולצה הצהובה שלושה ימים בשנת 1998 ועוד שבעה ימים בשנת 2001.

"אם כריס פרום של 2014 חזק כמו כריס פרום של 2013 אנו חייבים להעניק ליריביו הזדמנות לסדוק את שריונו". אלו המילים בהם בחרו מארגני הטור כחלק מהתיאור של קטע 14, הכולל שלוש עליות על פני 177 ק"מ.

העלייה הראשונה מגיעה לאחר 50 ק"מ הכוללים גבעות אין ספור. היא בעלת דירוג 1, אורכה יותר מ- 34 ק"מ והזווית הממוצעת בה 3.9% שכלל לא מספרים את דרגת הקושי שלה.

העלייה השנייה בעלת דירוג על, אורכה 19 ק"מ והיא בעלת זווית ממוצעת של 6% וגם במקרה זה המספרים רחוקים מלהעיד עד כמה היא קשה.

העלייה האחרונה היא לקו הסיום. אורכה 12.6 ק"מ והיא בעלת זווית ממוצעת של 6.9% המורגשים כקשים הרבה יותר לאחר יום כה פרך.

מועמד לניצחון לא יוכל להסתתר ביום מהסוג הזה, כאן נשלפות החרבות גם על ידי השורדים ובוודאי על ידי המתמודדים על ראש הדירוג.

יאיר בן עמי
עורך לשעבר של אתר שוונג
בעל הטור מציאות נושכת