ד"ר רוס טאקר מסביר מה מאפיין את הספרינטרים שבטור ואיך מפסידים ספרינט
מאת:ד"ר רוס טאקר; תרגום: תומר גמינדר
• כתבה מתורגמת. המקור – כאן
מה נדרש כדי לזכות בשלב ספרינט בטור דה פראנס? תמונה אומרת יותר מאלף מילים, אז בואו נתחיל את התשובה ברכיבה על האופניים של ספרינטר מקצועני. זה ג'ון דגנקולב (John Degenkolb) אשר מסיים שני בשלב 1 של הטור של קליפורניה השנה (כשהוא נוצח על ידי מארק קאוונדיש, שאתם רואים לראשונה ב-00:50 ולאחר מכן תופסים מבט חטוף שלו ממש בסוף).
מהיר, תזזיתי, ורותח.
אבל הפיזיולוגיה והספקי הכוח שנכנסים לפעולה מעניינים גם הם. לא משהו שכיסיתי כאן הרבה בעבר, הפוקוס שלי היה בדרך כלל על השלבים בהרים בהם זוכים או מפסידים את החולצה הצהובה. אבל היום, ובמשך שבוע זה, הנושא יהיה החולצה הירוקה, והרוכבים המהירים ביותר בטור.
כפי שזימן המזל, הייתי יושב הראש בסשן שנערך בכנס האחרון של המכללה האירופאית למדעי הספורט (European College of Sports Sciences) באמסטרדם, ומי שעלה להציג היה פאולו מנספה (Paolo Menaspa), אשר חוקר שאלה זו בדיוק. דנו בנושא לאחר מכן, והוא הסכים לעזור לי להרכיב הסבר של חלק מהיבטים הנסתרים של ספרינט מקצועני ברכיבה.
אז הנה נקודת מבט המומחה של פאולו (בצבע כחול), עם כמה הערות והסברים ממני.
הצגת הספרינט
פאולו כותב: כרקע, הספרינט הוא ההאצה הסופית המקסימלית הנעשית כדי להגיע ראשונים לקו הסיום לפני מתחרים אחרים. ספרינטים נמשכים רק כמה שניות (כ-10 עד 15 שניות) ומתרחשים בסוף מרוצים מישוריים יחסית, אשר מסתיימים במהירויות גבוהות (מעל 60 קמ"ש) ועם מספר גדול למדי של מתחרים. יש מי שעשויים לחשוב ששלבים מישוריים (שלבי ספרינט) משעממים. עם זאת, עבור רבים, שלבי ספרינט מדגימים את התמצית של תצוגה פיזיולוגית, טכנית וטקטית ברכיבה.
רוכבים המתמחים בספרינטים דומים לעתים קרובות לאוסיין בולט של עולם האתלטיקה.
רוס: זה בהחלט נכון בתוך הדבוקה המקצוענית, אבל הייתי רוצה להרחיב שספרינטר בטור דה פראנס איננו מנוגד לחלוטין למטפס או מתחרה בדרוג הכללי כמו למשל, אוסיין בולט לעומת וילסון קיפסנג (Wilson Kipsang) או היילה גברסילאסי (Haile Gebrselassie), אשר רצים מרתון. ה"ספרינטרים" הטהורים של עולם הרכיבה מתחרים על המסלול בוולודרום, או אפילו בתחרויות BMX, בהם המאמץ הכולל הרבה יותר קצר והספקי הכוח שמגיעים אליהם הרבה יותר גבוהים.
לכן, הדבר שראוי לציון על ספרינטרים מהסוג שמתחרה בטור דה פראנס הוא שיש להם לא רק את הפיזיולוגיה של ספורטאי סיבולת (אתם לא יכולים להימנע מ-6 שעות של רכיבה בהרים), אלא גם את היכולת לייצר הספקי כוח עצומים בסופם.
על איזה סוג של הספקי כוח אנחנו מדברים כאן?
פאולו ממשיך: הספרות המדעית בנוגע לספרינטים ברכיבה על אופניים מוגבלת ביותר. עד כה, רק מספר זעום של מחקרים דיווחו על שיא וממוצע ההספק בספרינטים מוצלחים, אבל רק מרוכבים בודדים. אחת הסיבות למחסור במחקר מדעי היא המספר המצומצם של ספרינטרים מוצלחים. לדוגמא, במהלך הטורים הגדולים של 2008 – 2011 (ג'ירו ד'איטליה, טור דה פראנס ווואלטה אספניה) 79 שלבים הסתיימו בספרינט, ו-54 נצחונות התחלקו בין 5 ספרינטרים. לאחרונה, רוכב ספרינט מוצלח מאוד יחיד זכה ב-30 ספרינטים! (רוס: אין פרסים למנחשים מי זה היה – רמז: לצערנו הוא לא יוסיף לאוסף זה ב-2014, לאחר שנטש את הטור עקב פציעה). 25 השלבים האחרים התחלקו בין 19 ספרינטרים שונים (Menaspa 2013). הנתונים מצביעים על כך שבעשור האחרון היו רק 5 ספרינטרים מוצלחים לאורך זמן בכל הדבוקה.
המספרים
במהלך 3 השנים האחרונות עמיתיי ואני היו מסוגלים לראות ולנתח את קבצי המרוצים משישה ספרינטרי טורים עולמיים מקצוענים. הגיל, הגובה והמשקל הממוצעים שלהם היו 27 שנים, 1.76 מטר ו-72 ק"ג, בהתאמה.
רוס: רק תוספת קטנה שלי – יחד עם מספרים אלה, ההיגיון אומר שספרינטר יהיה כבד יותר ממתחרה כללי בטור, משום שהדרישה לכוח מתמשך לאורך זמן למשקל בהרים קובעת את החולצה הצהובה, ואילו בספרינטים ובחולצה הירוקה זוכים (חלקית) בשל הספק כוח מוחלט, וככל שאתם גדולים יותר, כך המספר גבוה יותר (בהנתן שכל שאר הדברים שווים).
ואכן, זה מה שאתם מוצאים. לשישה מהפייבוריטים לזכייה בטור דה פראנס השנה (פרום, קונטדור, ניבלי, ולוורדה, מולמה וטלנסקי) יש מסה ממוצעת של 64.4 ± 4.1 קילוגרם, בהשוואה ל-71.7 ± 1.1 ק"ג לשישה הספרינטרים שפאולו ניתח. בנוגע לגובה, המתחרים בדרוג הכללי השנה קצת גבוהים יותר, אבל אני לא הייתי מתמקד בכך יותר מדי – פרום וניבלי שניהם גבוהים, ודוחפים את הממוצע למעלה.
חזרה לפאולו: החלטנו לכלול במחקר שלנו רק רוכבים שסיימו בין החמישה הראשונים בתחרות (רוס: הגיוני – אתם רוצים לדעת איך ספרינטרים מצליחים נראים, לא ספרינטרים שנשרו, אם כי גם זה יהיה מעניין בנפרד).
שיא הספק הכוח היה 122 ± 1248 וואט (טווח: 989 – 1443 וואט), וההספק הממוצע היה 77 ± 1020 (865 – 1140 וואט) למשך תקופה של 2±13 שניות (9.0 – 17.0 שנייה). נתונים אלה נמצאים בטווח של נתונים שפורסמו בעבר שבהם, למשל, הספק שיא של 1097 וואט ו-51±1370 וואט דווחו על ספרינטים שנוצחו. מהירות השיא אליה הגיעו בספרינטים הייתה 3.4±66.1 (57.1 – 70.6), מעט נמוכה מהצפוי; עם זאת, נתוני המהירות היו בהתאמה עם נתונים שפורסמו בעבר (J Martin 2007,Menaspa 2013).
רוס: לקחתי חירות ליצירת ייצוג ויזואלי של הנתונים הנ"ל:
כך ששיא הספק הכוח שנמדד בספרינטים האלה היה 1443 וואט, ולרוחב כל הקבוצה הממוצע היה 1248 וואט אשר מתאימים ל-17 עד 18 וואט לק"ג, וכך, זו התשובה הקצרה לשאלת הפתיחה שלנו!
לשם השוואה, כאשר אנו מגיעים להרים, אנחנו מצפים לראות את רוכבי הדרוג הכללי מנצחים את הטור עם מאמצים מתמשכים של אולי 30 – 40 דקות בטווח של 5.9 – 6.2 וואט לק"ג.
במאמצים מתמשכים קצרים יותר, אין צורך להסתכל רחוק יותר מאשר בקובץ הספק הכוח של הנצחון בשלב השני של וינצ'נזו ניבלי בשפילד, המוצג בהמשך. הוא מייצר ממוצע של 495 וואט (7.6 וואט לק"ג) במהלך 2 הדקות האחרונות (1500 מטר) של השלב, אבל הבריחה נוצרה עם שני מאמצים גדולים מאוד (אם כי קצרים) של למעלה מ-900 וואט, שאתם יכולים לראות בגרף (הקו הירוק הוא הספק הכוח).
לכן, 6 ואט לק"ג בהרים זוכים בצהוב, 8 ואט לק"ג עם התקפות של 15 ואט לק"ג זוכות בבריחה של הרגע האחרון, ו-18 ואט לק"ג זוכים בספרינטים!
אגב, אני מצפה שמרסל קיטל, ששלט בשני הספרינטים השרויים במחלוקת בטור של 2014, ייצר מספרים מוחלטים גבוהים יותר מהמספרים שהוצגו למעלה, אך ורק בגלל הגודל שלו (82 ק"ג בפרופיל באתר הטור), וכך ב-18 וואט לקילוגרם, הוא ידחוף 1476 וואט.
הערה גם על אפקט העייפות – מספרים אלה מיוצרים לאחר 150 עד 200 ק"מ של מירוץ, ולכן אינם מייצגים את שיא האמיתי לכל רוכב. פאולו הודיע לי שהם כנראה יהיו גבוהים ב-10 – 15% (כך שיהיו 1600 – 1700 וואט) כאשר הם טריים, למרות שזה לא תועד בקבוצה זו. "ספרינטרים טהורים" כאלה שציינתי קודם לכן, מהוולודרום, כנראה ייגיעו או אפילו יעברו 2000 וואט, אבל כאמור, ספרינטר כביש מקצועני רוכב 5 שעות ולאחר מכן נותן אולי 90% מהספק השיא שלו, שילוב של היבטים של סיבולת וכוח מתפרץ.
זה לא רק הספק הכוח
עם זאת, יש בסיפור עוד גורמים חוץ מהספק כוח, וזה המקום שבו הסיפור נהיה מעניין. מנצח המרוץ הוא לא בהכרח הרוכב שמייצר את הספק הכוח הגבוה ביותר, משום שספרינט הוא אירוע מורכב, שבו טקטיקה וגורמים אווירודינמיים יכולים לשחק תפקיד מכריע.
פאולו מסביר: אנו יודעים כי בעל הספק הכוח הגבוה ביותר בספרינט הוא לא תמיד מנצח המרוץ, משום שאין שום קורלציה בין שתי התוצאות, כפי שהגרף למטה מראה:
ישנם מספר גורמים שיכולים להסביר את זה.
אוירודינמיות – לקבל יותר בעבור פחות
ספרינטרים עם אווירודינמיקה שונה מגיעים למהירויות שונות עבור אותו הספק כוח. כמובן שהמאפיינים האווירודינמיים תלויים בגודל של רוכב האופניים (גובה ומסת גוף) ובצורה של המכלול הנע: אופניים, רוכב וציוד. באווירודינמיקה יש אלמנט שמשקלל את כל הגורמים הללו ומסכם אותם למספר אחד. המספר נקרא CdA ((coefficient of drag area – מקדם אזור גרר), ומיישמת אותו במונחים מעשיים, כאשר ערך נמוך יותר טוב יותר.
לתת כמה נתונים להתייחסות, לתנוחתו של אדי מרקס (Eddy Mercx) בשיא לשעה שקבע ב-1972 היה CdA משוער של 0.262. לאופני כביש רגילים עם קסדת כביש ורוכב אופניים שרוכב עם הידיים על הדרופים יש CdA של כ-0.300. תנוחת הספרינט היא מעט פחות מתוכננת (במיוחד אם משווים לתנוחת נג"ש), חלקית בגלל שכאשר מאיצים מחוץ לאוכף התנוחה משתנה ללא הרף.
עם זאת, נתונים שלא פורסמו במנהרת רוח הראו ירידה ב-CdA מ-0.295~ מתנוחת ספרינט מסורתית מחוץ לאוכף ל-0.260~ לתנוחה אווירודינמית יותר.
רוס: אחד התומכים הטובים ביותר לכך, והדרך הטובה ביותר להמחיש את זה, הוא מארק קאוונדיש – כפי שניתן לראות בתמונות בהמשך.
תנוחת "קאוונדיש": כתפיים נמוכות וראש למטה (דוד מרטין, תקשורת אישית) היא אחת מתנוחות היותר אווירודינמיות בספרינט. בגלל המהירויות הגבוהות מאוד אליהן מגיעים הרוכבים בספרינט ושולי הזכייה הקטנים מאוד, הצורה האווירודינמית של רוכב האופניים בספרינט יכולה להיות חשובה מאוד.
במונחים מעשיים, צמצום כזה ב-CdA (~ 10%) יכול להוביל ליותר משלושה מטרים של יתרון על פני ספרינט של 14 שניות. בהסתמך על נתונים אלה בלבד, הופך להיות ברור מדוע לא נמצאו מתאמים בין הספק הכוח המוחלט (וואטים) ותוצאות מרוץ.
רוס: ההשלכה הזו של 3 מטר בספרינט של 14 שניות חזקה, מכיוון שבדרך כלל לא רואים הפרשים גדולים כאלו בספרינטים. בדרך כלל, הפער הוא מחצית אורך אופניים. אתמול, סאגאן נוצח באורך של אופניים, אולי 2 מטר. זה היה ללא ספק אחד הגורמים המובילים לשליטה של קאוונדיש בספרינט, היכולת שלו להוציא מהירויות גבוהות יותר באותו הספק כוח (או סביר יותר, לרכוב מספיק מהר למרות הספקים נמוכים יותר).
טקטיקות: איך מפסידים ספרינט
לכן, אווירודינמיקה היא גורם אחד שמסביר מדוע הספק כוח לבדו לא מנצח ספרינטים. הגורם האחר הוא טקטיקה. או, במילים אחרות, גישה טקטית גרועה לקראת הספרינט תעלה בנצחון, ופאולו מסביר כמה נתונים בהקשר זה:
משתנים טקטיים עשויים להיות חשובים כמו, או אפילו יותר חשובים מהספק כוח לבד. ניתוח מקרים שנערך לאחרונה הראה כי עמדה טובה בדבוקה ותמיכה קבוצתת הם גורמים חשובים לביצועי ספרינט בכביש (Menaspa 2013).
בפרט, ניתוח סרטי וידאו גילה כי בספרינטים מוצלחים הספרינטר היה במקום ה-6 (2±) כאשר נותרה דקה לסיום (כלומר סביב סמן הקילומטר לקו הסיום), בזמן שהיה במקום ה-9 (5±) בספרינטים בהם סיים בין 10 הראשונים (אך לא ב-5 הראשונים). ב-30 שניות לסיום (כלומר כ-500 מטר אל קו הסיום) הספרינטר היה במקום ה-3 (1±) כאשר ניצח, בזמן שהיה במקום ה-8 (5±) כאשר לא זכה. היה מעניין לראות את מגוון הנתונים השלם (שלא פורסם). למעשה, אף נצחון לא הושג כאשר הספרינטר היה במקום ה-9 או פחות כאשר נותרה דקה. בדומה, לא הושגו ניצחונות בספרינטים כאשר הספרינטר לא היה בין 6 הראשונים 30 שניות לסיום.
כל זה מסוכם בטבלה הבאה, ממאמר שיתפרסם בקרוב על ידי פאולו והקבוצה שלו:
אותו המחקר חקר את תמיכת הקבוצה, שהוערך על ידי מספר חברי צוות מול האצן. מעניין לציין, כי מספר חברי קבוצה היה גבוה יותר בספרינטים מוצלחים, בהשוואה לספרינטים שבאצן לא זכה.
נראה שהתרחיש האידיאלי הוא שני חברים לקבוצה כאשר נותרה דקה לסיום, ואחד מ-30 השניות האחרונות ועד תחילת הספרינט (בערך 15 שניות לסיום). יש כמה השערות שעשויות להסביר מדוע תמיכה קבוצתית עשויה להועיל באופן משמעותי. לדוגמא, היא מבטיחה מיקום טוב מבלי להילחם עליו. כמו כן, נראה שרכבת הובלה טובה מסייעת להקל על קילומטרים האחרונים של התחרות ברכיבה חלקה, בהשוואה לרכיבה הסטוכסטית יותר של ספרינטרים שצריכים למצוא את דרכם דרך הדבוקה לבד (רוס: ב-"סטוכסטית" הכוונה בעצם למאמץ המשתנה שהייתם נדרשים לו כדי לקפוץ על גלגל, להאיץ כדי לסגור פערים וכו' – כל הדברים שעולים באנרגיה שכנראה מפחיתה את הספק הכוח בספרינט הסופי בן 15 השניות).
הנה ייצוג חזותי של בנייה טקטית לספרינט מוצלח לעומת ספרינט לא מוצלח:
לכן, במקבץ נתונים זה בכל מקרה, אם אתם לא בין 9 הראשונים בדקה לסיום המרוץ, ולאחר מכן בין 6 הראשונים 30 שניות לסיום, אתה לא הולכים לזכות בספרינט.
כמובן שתוצאות ומסקנות אלה עשויות שלא לחול על ספרינטרים אחרים, או על כל הספרינטים. בין היתר, המספר ורמת הביצועים של המתחרים משחקים תפקיד מרכזי בחשיבותו של מיצוב טוב.
המגבלה העיקרית של אוסף הנתונים שהוצג, בכל הקשור לניתוח הספציפי הזה, היא שנתוני הספק הכוח נאספו מספרינטרים שונים במהלך תחרויות שונות. במחקרים עתידיים יהיה מעניין להשוות את הקבצים מכמה ספרינטרים אשר מתחרים אחד נגד השני באותו הספרינט. במקרה כזה ניתן יהיה להבין טוב יותר את הגורמים לספרינטים מוצלחים. הספרינטרים הם מרכיב ייחודי ומרגש של הטור דה פראנס. לא רק שספרינטרים מספקים חלק מהספקי כוח השיא הגבוהים ביותר בדבוקה, אלא הם גם מציגים אומץ ועקשנות מדהימים כשהם מתמרנים לעמדה אידיאלית לקראת הספרינט הסופי. הספרינט המנצח נראה כשילוב של טקטיקה מבוצעת היטב בשילוב עם פיזיולוגיה ואווירודינמיקה יוצאות מן הכלל.
אז זו הסקירה של הספקי כוח, אווירודינמיקה וטקטיקות בספרינט מקצועני, אשר אתם יכולים לצפות לראות עוד במהלך השבועות הקרובים. פאולו יידע אותי שיש שבעה שלבים מתאימים באופן אידיאלי לספרינטרים, מהם ראינו שניים.
אני רוצה להודות לפאולו על הזמן שהקדיש כדי לייצר תרגום של המחקר שלו. אם אתם רוצים לדעת יותר, ניתן ליצור איתו קשר באתר של אוניברסיטת אדית קוואן, או לעקוב אחריו וליצור קשר דרך Twitter.
כמו כן, ברצוני לנצל הזדמנות זו כדי להזמין את כל מי שיש לו תובנות מעניינות על המדע של הרכיבה ליצור איתי קשר כדי להציג מאמרים, ואני אשתמש בהם כמו שעשיתי עם פאולו במאמר זה. אז אם יש לכם תרומה, אל תשמרו אותה לעצמכם, בואו נמשיך את הדיון!
תיהנו מהספרינטים בהמשך!
רוס
תמונות: Goggle Images
בשער: מרסל קיטל ואנדריי גרייפל במאוץ לקו סיום בקטע של הטור דה פראנס 2013 צילום: gettyimages
15.7.2014
ד"ר רוס טאקר בעל תואר ד"ר בפיזיולוגיה של האימון ותואר שני במנהל הספורט מאוניברסיטת קייפ טאון. תחום העניין העיקרי של רוס ביישום המדע להישגים, אצל ספורטאי עילית ומערכות ספורטיביות ובגישור הפער בין מדע למסחר. הבלוג של רוס נועד לשרת מטרה זו על ידי גישור הפער בין המדע ליישומו אצל האתלטים בעזרת המאמרים, אימון והסברה. חי בקייפ טאון, דרום אפריקה, שם הוא מבלה את מרבית זמנו כמרצה בכיר במחלקת מדעי האימון ורפואת ספורט. עובד עם קבוצות ספורט וספורטאים אולימפיים.
ד"ר ג'ונתן דוגאס
תומר גמינדר – המתרגם
נשוי + 3 בנות מדהימות, טכנולוג תקשורת מחשבים ואבטחה בימים, וטריאתלט, נווט וצלם בשעות הפנאי.
נשוי + 3 בנות מדהימות, טכנולוג תקשורת מחשבים ואבטחה בימים, וטריאתלט, נווט וצלם בשעות הפנאי.
