עם עוד ביצוע משולם של מרוץ נגד השעון מחק בראדלי וויגנס כל סימן שאלה על מה היה אילו. הטור דה פראנס 2012 היה בשליטה של קבוצה בריטית וייזכר כהיסטורי
מאת:יאיר בן עמי
• כל כתבות הטור דה פראנס – כאן
• מסלול המרוץ- כאן
• רשימת משתתפים – כאן
• אתר הטור דה פראנס של שוונג – כאן
• השידור הישיר של שוונג- קטע 19- כאן
מרחק: 53.5 ק"מ
תוואי: מישור, נגד השעון אישי
זינוק: Bonneval (בנובאל)
סיום: Chartres (שארטר)
מרוץ נגד השעון
בארדלי וויגנס הפגין שוב עליונות טוטאלית במרוץ נגד השעון. הוא היה מהיר בדקות מכל מתחרי ראשו הדירוג כשרק, מסגנו וחברו לקבוצת סקאי, כריס פרום, רחוק ממנו בפער הקרוב לדקה. טיג'יי ואן גרדרן היה רוכב העשירייה הראשונה עם הזמן הכי קרוב לוויגנס כשעבר את המסלול ב- 2:34 דקות לאט מהחולצה הצהובה.
את הוויכוח על הטקטיקה של קבוצת סקאי, שלא אפשרה לפרום לרכב עבור עצמו בשלושה הקטעים שהסתיימו על פסגה, אפשר לאפסן עד לשנה הבאה. את החישובים צריך לחלק לשניים כשלכל אחד מהם צמודה שאלה שונה.
וויגנס – פרום במרוצים נגד השעון של טור דה פראנס 2012
(בכל המרוצים היתרון של וויגנס על פרום)
• פרולוג, יתרון של 9 שניות על 6.1 ק"מ = 1.475 שניה לק"מ.
• מרוץ נגד השעון בקטע ה- 9 יתרון של 51.5 שניות על 41.5 ק"מ = 1.24 שניה לק"מ.
• במרוץ נגד השעון של קטע 19 יתרון של 1:16 דקה על 53.5 ק"מ = 1.42 שניה לק"מ.
סה"כ פער של 2:16.5 דקות לטובת וויגנס על פני פרום במרוצים נגד השעון. הפער בין פרום כסגנו של וויגנס, בסיום הטור יעמוד כנראה על 3:21 דקות. כמו שנקבע אחרי המרוץ האחרון נגד השעון ובהנחה שיחצו יחד את קו הסיום בקטע האחרון בפריז. פרום איבד 1:25 דקה בקטע הראשון לאחר שהיה בין הרוכבים חסרי המזל, שהתעכבו בצד הלא נכון של תאונה גדולה. לאחר שמורדים את אותה 1:25 דקות אפשר לשאול רק :"אילו" אבל אי אפשר לבקר את הטקטיקה המושלמת של קבוצת סקאי.
השאלה השנייה היא האם פרום היה מקדים את וויגנס ב- 3:21 דקות בסיומי הפסגות והיו רק שלושה כאלו, על הרים גבוהים, בטור 2012. זה מעט ביחס לכל שנה ובעיקר זה מחדד את יכולות השענים השנה. עוד יותר בהתחשב במרחק המצטבר (יותר מ- 100 ק"מ).
אחרי השאלה השנייה יש את שאלת ההמשך המתבקשת- האם וויגנס היה מחזיק את החולצה הצהובה גם לבדו וללא הסיוע של פרום?
בטור דה פראנס 2012 לא היו המטפסים הטובים בעולם. אלברטו קונטאדור מושעה, אנדי שלק היה עסוק בהתאוששות ופרנק שלק היה משהו שאפילו לא הזכיר את הצל של עצמו. שלושת אלו הם לא רק המטפסים הטובים בעולם אלא גם המטפסים הטובים ביותר מבין אלו שיודעים לצאת מהדבוקה (של המטפסים ובעליות הארוכות) בזכות שינויי קצב קיצוניים ולא רק לאורך זמן אלא גם על ידי שינויים חוזרים של קצב. כריס פרום הוא כנראה מהסוג של אלו. ראינו בשני סיומי פסגה, כשהוא התרחק מוויגנס, כששינה קצב.
וויגנס הוא מטפס מעולה אבל שינויי קצב יכולים להרוג אותו. מעט מאוד רוכבים יצליחו לנער אותו לצמיתות בזכות שינויי קצב. גם בטור הזה הוא הוכיח, אחרי כל קפיצה וביצעו עליו לא מעט ניסיונות, כי הוא יודע להכתיב קצב רצחני שמחסל את ההתקפות. פרום היה שם כדי לסייע לו מול ריבוי מתקפות ולא משום שוויגנס לא מטפס טוב מספיק. בטור של 2009, כשוויגנס סיים רביעי, הוא החזיק פער קטן מקונטאדור בשיאו, האחים שלק ולאנס ארמסטרונג (עם כל קבוצת אסטנה בה רכב גם קונטאדור) נגד קונטאדור. אז וויגנס היה לא פחות טוב, אפילו טוב יותר בסיכומו של הטור.
(צילום: Ludovic Péron)
בארדלי וויגנס הוא מהמטפסים הטובים בעולם. יש לו בעיית שינוי קצב אבל למשני הקצב יש בעיה גדולה עם הקצב המאוד מהיר ויציב שיודע וויגנס להכתיב בעליות ובעיה ענקית עם ביצועיו כשען על. גם אם היה מפסיד 5 או אפילו 6 דקות למטפס שיודע לשנות קצב, כמו וינצז'ו ניבאלי (וזה תרחיש דמיוני- ניבאלי היה כמעט דקה וחצי איטי מוויגנס כבר בטור של 2009) היה וויגנס מנצח בטור דה פראנס 2012 בזכות היתרון הגדול שיש לו כשען.
הסיוע של פרום היה חשוב למועיל לוויגנס אבל ספק אם אותם מטפסים, שבתיאוריה כי כעובדה הם לא עשו זאת, היו פותחים עליו פער של שלוש או ארבע דקות. לא היה בטור דה פראנס 2012 ולו רוכב אחד (להוציא פרום) שהיה יכול אפילו להתקרב לסגירת הפערים שפתח עליו וויגנס במרוצים נגד השעון וגם פרום היה צריך להתמודד מול פיגור של 2:16 דקות שפתח עליו וויגנס.
הטור דה פראנס 32 יחגגו את מהדורת המאה. ההשערה המתבקשת היא כי כל הפסגות המפורסמות יזכו לארח את החגיגה. אלפ' דואז', גליבייה, הר וונטו, אוטוקאם ועוד. במערכת השיקולים של המארגנים יכנסו גם הצרפתים הצעירים המצטיינים בהרים ולא כשענים. תיבו פינו ופייר רולאן יסיימו את הטור במקומות 8 ו -10 בהתאמה. אילו היו עוד כמה פסגות וכמה ק"מ פחות במרוצים נגד השעון ייתכן והיו מסיימים קרוב יותר לחמישייה ראשונה או בתוכה.
הקטע האחרון
ביום ראשון, 22 ביולי, יתקיים הקטע האחרון של הטור דה פראנס 2012. באופן מסורתי מחולק הקטע לשניים. חלקו הראשון הוא מצעד הצדעה למנצחי הטור. הרכיבה בקצב של טיול עם הרבה צילומים וכוסות שמפנייה. על המסלול יהיו שתי פסגות מדורגות עם נקודה אחת על כל אחת מהן. סביר להניח שהדבוקה תעניק לתומא ווקלר את הכבוד לחצות אותן ראשון כשהוא כבר מלך ההרים של 2012 ולובש את החולצה המנוקדת. ווקלר הוא ליצן מוכר בדבוקה. לא אתפלא לראותו מזמין את סגנו, פרדריק קסייאקוף, לעשות הצגת שיחזור של המאבקים שהם ניהלו לאורכם של הרי הפירנאים.
כשהדבוקה תגיע לשדרות הניצחות, בה תבצע שמונה סיבובים, תוביל אותה קבוצת סקאי עם החולצה הצהובה על בראדלי וויגנס. עם סיום הסיבוב הראשון תעלה המהירות על מעבר ל- 50 קמ"ש וגם תחצה את ה- 60 קמ"ש. רוכבים יעשו ניסיונות אדירים כדי להיכנס לחבורות בריחה להם סיכוי מזערי להגיע לקו הסיום ללא מאוץ המוני.
הקטע האחרון של הטור דה פראנס נחשב לאחת מהמרוצים היוקרתיים בעולם. כל מאיץ חולם לנצח בקטע הזה ומארק קאוונדיש ירצה אותו יותר מתמיד לאחר שאפילו לא יכול היה להשתתף בכמה מאוצים המוניים של הטור השנה בגלל התאונות בהן היה מעורב.
1. בראדלי וויגינס, בריטניה, סקאי, 1:04:13 שעות
2. כריסטופר פרום, בריטניה, סקאי + 1:16 דקות
3. לואיס לאון סנשז, ספרד, רבובנק, + 1:50 דקות
4. פטר ווליץ, סלובקיה, אומגה-פארמה קוויק סטפ + 2:02 דקות
5. ריצ'י פורט, אוסטרליה, סקאי, + 2:25 דקות
6. פטריק גראטש, גרמניה, ארגוס-שימנו, + 2:28 דקות
7. טי ג'יי ואן גארדרן, ארה"ב, בי אמ סי, + 2:34 דקות
8. וואסילי קיריינקה, ביילארוס, מוביסטאר, + 2:46 דקות
9. ריין טרמאה, אסטוניה, קופידיס, + 2:50 דקות
10. ז'רמי רואה, צרפת, אפ-דה-ז'י, + 3:05 דקות
העשיריה הראשונה לאחר קטע 19
1. בראדלי וויגינס, בריטניה, סקאי, 84:26:31 שעות
2. כריסטופר פרום, בריטניה, סקאי + 3:21 דקות
3. וינצ'נזו ניבאלי, איטליה, ליקוויגז-קנונדייל + 6:19 דקות
4. יורגן ואן דן ברוק, בלגיה, לוטו + 10:15 דקות
5. טי ג'יי ואן גארדרן, ארה"ב, בי אמ סי, + 11:04 דקות
6. היימר זובלדיה, ספרד, רדיושאק-ניסן, + 15:43 דקות
7. קאדל אוונס, אוסטרליה, בי אמ סי, + 15:51 דקות
8. פייר רולאן, צרפת, יורופקאר, + 16:31 דקות
9. יאנס ברייקוביץ' , סלובניה, אסטנה, + 16:38 דקות
10. תיבו פינו, צרפת, אף דה ז'י –ביג מאט + 17:17 דקות
ראש דירוג הנקודות לאחר קטע 19
חולצה ירוקה
1. פטר סאגאן, סלובקיה, ליקויגאס קנונדייל, 386 נקודות
2. אנדריי גריפל, גרמניה, לוטו-בליסול, 264 נקודות
3. מטאו גוס, אוסטרליה, אוריקא גרינאדג', 238 נקודות
ראש דירוג דירוג הרים לאחר קטע 19
החולצה המנוקדת
1. תומא ווקלר, צרפת, יורופקאר, 134 נקודות
2. פרדריק קסייאקוף, שבדיה, אסטנה 123 נקודות
3. כריס אנקר סורנסן, דנמרק, סקסו-בנק-טינקוף, 77 נקודות
ראש דירוג הרוכב הצעיר לאחר קטע 19
חולצה לבנה
1. טי ג'יי ואן גארדרן, ארה"ב, בי אמ סי, 84:37:35 שעות
2. תיבו פינו, צרפת, אף דה ז'י –ביג מאט, + 6:13 דקות
3. סטיבן קרוייזויק, הולנד, רבובנק, + 1:05:48 שעות
דירוג קבוצתי לאחר קטע 19
1. רדיושאק-ניסן, 253:47:48 שעות
2. סקאיי + 6:02 דקות
3. בי אמ סי + 36:36 דקות
עמנואל בלחסן
• קטע 20 : יום ראשון,
יולי 22
שלב הסיום: מרחק 120 ק"מ
תוואי: מישור
זינוק: Rambouillet (רומבוייה).
סיום: Paris Champs-Élysées (פרי שאנז-אליזה).
חגיגות הניצחון והמאוץ היוקרתי ביותר בענף האופניים
כוסות השמפניה הארוכות, תינשאנה בידיים
השמחות אך התשושות של רוכבי הטור דה פראנס ביציאה המחויכת והאיטית
מרומבוייה. בשנת 1966, לאחר מאבק ארוך בטור בין ז'אק אנקטיל לפולידור, פרש
אנקטיל שחש ברע ובן קבוצתו לוסיין איימר שאחז בחולצה הצהובה, היה חפשי
להלחם עליה עד היום האחרון. הקטע האחרון, שיצא מרומבוייה, היה שלב נגד
השעון, בו הצליח לוסיין איימר לשרוד את השלב ולנצח את הטור בפער של 1:07
דקה מהמקום השני בו החזיק יאן האנסן ההולנדי, כשאת המקום השלישי מאייש
פולידור. הסיום בפריז שאנז-אליזה (שדרות הניצחון בפריז) הוא חג עצום! מאות
אלפים של צופים, תיירים מכל העולם, ממלאים עד אפס מקום כל מילימטר בשדרות
הניצחון. תהלוכת ענק מוסיקלית ורועשת של משאיות, מכוניות ואופנועים של כל
הנוטלים חלק בארגון הטור, כל נותני החסות, כוחות המשמר והתקשורת. בהגיע
הדבוקה להקפות האחרונות, או אז ניתן האות והקרב האחרון של המאיצים יוצא
במלוא עצמתו לקול השדרנים במגפונים ולשאון תקתוק המצלמות.
יאיר בן עמי
עורך ראשי אתר Shvoong בעל הטור מציאות נושכת
עמנואל בלחסן –
ספורטאי עילית וותיק, מנצח מרוץ המדרגות (עזריאלי 2008 ומנצח אליפות ישראל
2004 במרוץ כביש בקטגוריית מסטרס ), חוטא בריצה ועוסק בכתיבה.