אילן אולמן וחגי אשלגי יהיו בלייב פייסבוק שוונג, מחר (21.7.19) החל משעה 17:00 (ואולי גם קודם) כדי ללוות ולפרשן את סיום קטע 15 – הצטרפו אלינו
לכל כתבות הסיכום של הטור דה פראנס בשוונג – היכנסו
לסיכום קטע 13 לחצו כאן
אין רומנטי וסמלי יותר מהמקום הזה – הקול דה טורמולה – כדי להחזיר את הטור דה פראנס לידיים צרפתיות. אותו מעבר הרים ענק ראשון (יותר מ-2,100 מ' מעל פני הים) שהוכנס לטור דה פראנס, אי אז ב-1910. כן, כי עם כל זה שהטור הוא "דה פראנס", הניצחונות בו כבר הם מזמן יותר ענף ייצוא מתוצרת לצריכה מקומית; כי כבר שנים שספרדים, אמריקאים, גרמנים, בריטים ואיטלקים כבשו את הצמרת התחרותית של המרוץ הצרפתי; כי יבשו כבר דמעות הגעגוע של הצרפתים לגיבור אמיתי, התקפי, נחוש ובלתי מנוצח, שיסעיר את דמיונם; כי חלפו כבר 34 שנים מאז שצרפתי ניצח את הטור דה פראנס, ודור שלם של צרפתים נולד והתבגר ללא הכרה שהאפשרות לניצחון צרפתי בכלל קיימת; כי זמנם מגיע.
צ פ ו | סיכום קטע 14
^ רוצים עוד? היכנסו לראות את המסלול של הטור דה פראנס 2019
^ בואו להכיר את הרוכבים והקבוצות שמתחרות השנה בטור דה פראנס
הקול דה טורמולה
ב-1910 דרשו מנהלי עיתון ל'אוטו הצרפתי (הבעלים והמארגן של הטור דה פראנס) מאחד העיתונאים שלהם, בשם אלפונס סטיינס, לסייע בתכנון מסלול הטור דה פראנס. סטיינס חלם לנסות להעביר את הטור בתוך ההרים הפירנאים. הוא שמע על הקול דה טורמלה – עלייה שעד אז נחשב לבלתי אפשרית באופניים. במאי 1910 הוא טיפס עם רכבו במעלה ההר. 4 ק"מ לשיא המעבר, הדרך המושלגת מנעה מרכבו להתקדם עוד, והוא המשיך רגלית. בדרכו חזרה, בערפל לקראת ערב, הוא החליק מההר לתוך נקיק, וחולץ רק ב-3 לפנות בוקר. למחרת הוא כבר שיגר מברק (היה פעם דבר כזה) למנהל הטור אנרי דגראנג' בפאריז – "מעבר הטורמולה. דרך טובה מאד. עבירה בהחלט. סטיינס".
חודשיים אחר כך, ב-21.7.1910 שעה 3:30 לפנות בוקר, זינקו 59 רוכבי הטור מבאנייר דה לושון לשלב העשירי של הטור – 326 ק"מ שכללו את המעברים האלמותיים של הפריסורד, אספין, טורמולה ו-אובסיק. בפסגה האחרונה של היום, צרח אוקטב לאפיז הצרפתי (לימים, מנצח הטור באותה שנה) על המארגנים שהחנו את רכבם בפסגה – "אתם רוצחים!". כך נולד "השלב הרצחני".
כל הדרך ל-1-2 צרפתי
אחרי יציאה של חבורת בריחה שהניעה את הקצב בעלייה הלפני אחרונה של היום – הקול דה סולור – העניינים מלפנים התחילו להתחמם. קבוצת אינאוס נטלה את ההובלה והכתיבה קצב אחיד, עד שקבוצת מוביסטאר החליטה לקחת את המושכות לידיים, והדבוקה החלה להשיר רוכבים מאחור, ולצמצם אל חבורת הבריחה (שבינתיים לחצה קדימה בראשות וינצ'נזו ניבאלי). ראשון הנושרים הבכירים היה רומאן ברדה הצרפתי מקבוצת AG2R שהתפרק לגמרי על הסולור. לברדה לא היה סיכוי, והיומרות שלו לפודיום בטור הנוכחי, נגוזו. גם אדם ייטס מקבוצת מיצ'לטון סקוט נשר אחורה כבר על הסולור. אבל בעזרת אחיו התאום סיימון, וג'ק הייג האוסטרלי, הוא חזר לדבוקת המובילים בעמק שבין הסולור לטורמולה.
בתחילת הטורמולה לקחה קבוצת מוביסטאר את המושכות לידיים ומהר מאד החלו נפגעי הקצב המתגבר לאבד מגע. באופן מדהים, בין ראשוני הבכירים שנשר לאחור היה דווקא מוביל מוביסטאר לטור בשנים האחרונות – נאיירו קווינטאנה. מוביסטאר שלחה את מארק סולר לאחור כדי לסייע לקווינטנה – ללא הועיל. קבוצת אינאוס התחילה גם היא לאבד כח אש מלפנים.
כל אותו הזמן, נראה ז'וליאן אלאפיליפ בחולצה הצהובה, מזדנב בירכתי הדבוקה. ברגע מסוים, טיבו פינו קלט את המצב והעביר את חיל החלוץ שלו מקבוצות גרופאמה-FDJ, בדמות דוויד גודו המצוין, להגברת קצב בראש המרוץ. הלחץ של גודו גבה מחירים מידיים. מאחור נשרו בזה אחר זה רוכבים כמו באוקה מולמה, ריצ'י פורט, ריגוברטו אוראן, אנריק מאס, ועוד. אבל "ז'וז'ו" אלאפיליפ המשיך להיאחז בנחישות בירכתי הדבוקה המצטמצמת. בעצם, היתה זו אשליה אופטית. כי אלאפיליפ התרכז באותם רגעים בדבר אחד בלבד – בגריינט תומס. לא היתה זו אשמתו של אלאפיליפ שבדבוקה המצטמצמת ל-15 ל-10 רוכבים, ישב תומס מאחור. אלאפיליפ התמקד רק בו.
כשתור ההובלה ההרסני של גודו מלפנים הסתיים, נותרה הדבוקה כחושה וחסרת אוויר. פינו סימן לרוכבי יומבו-ויסמה שעכשיו תורם לעבוד, והם אכן נטלו את ההובלה. תחילה לורנס דה פלוס, ולאחריו ג'ורג' בנט הובילו את חברם לקבוצה סטייבן קרויסווייק ויתר הדבוקה. כאן כבר החלה נשירה לאחור גם של יקוב פוגלסנג. עמנואל בכמן הגרמני זיהה את הקושי ותקף! הקורבן הראשון – למרבה התדהמה – היה אלוף הטור המכהן – גריינט תומס.
אלאפיליפ הוכיח חדות, דילג בזריזות מעבר לתומס המתקשה, ונצמד למובילים. ג'ורג' בנט חזר להובלה לקצרה, אבל בתוך הקילומטר האחרון כבר החלה המתקפה האישית של טיבו פינו. הצרפתי אמנם חיכה עד לרגעים האחרונים, אבל כשהוא תקף, הוא עשה בצורה משכנעת. פינו פרץ קדימה, פתח פער מלפנים, וחצה את הקו עם יתרון של 6 שניות על… אלאפיליפ המדהים. לחיצת היד בין השניים אחרי הסיום היתה כנה וחמה.
טיבו פינו (צרפת) ניצח על הטורמולה. ז'וליאן אלאפיליפ (צרפת) סיים שני בשלב וחיזק את אחיזתו בחולצה הצהובה. אלאפיליפ, ללא סיוע קבוצתי בכלל בהרים הגבוהים, ניהנה בינתיים מחוסר היכולת של הקבוצות האחרות לנהל נגדו מתקפות משולבות, ולמעשה, גם מהסיוע של גרופאמה FDJ. בקבוצה בה מוביל הקבוצה הפוטנציאלי הוא רק רוכב אחד, נראה שההנחיה הטקטית שמקבל אלאפיליפ היא להיצמד לאותו אחד. היום היה זה לגריינט תומס. הסיכון העיקרי לאלאפיליפ מגיע מכיוון קבוצות עם יכולת התקפה כפולה – דבר שעד היום נראה היה שיש לאינאוס (עם תומס וברנאל) ולמוביסטאר (עם לנדה וקווינטנה) – אבל מהיום כבר נראה הרבה פחות משכנע.
אין ספק שטיבו פינו מרגיש היטב את צביטת הכאב של אובדן ה-1:40 דק' המיותרות בסיום השלב לתוך אלבי. אבדן שבלעדיו, הוא כבר היה שני בדירוג הכללי.
ביום ראשון יתקיים שלב 15 – האחרון בפירנאים – עם 4 עליות מדורגות, מהן שתיים בקטגוריה 1 בתוך ה-50 ק"מ האחרונים. אחרי שנגלתה חולשתו של גריינט תומס, ועם הצפיפות בדירוג הכללי, צפו להתקפות כל הדרך עד לפראט ד'אלבי.
10 הראשונים בשלב היו
10 הראשונים בדירוג הכללי אחרי שלב 14
