לכל כתבות הסיכום של הטור דה פראנס
מסלול הטור דה פראנס 2021 המלא
צ פ ו | הדמעות זולגות מעצמן
אומר זאת כך, יונית: צפייה בטור דה פראנס, ללא היכרות עם ההיסטוריה הספורטיבית, התרבותית, החברתית והפרסונלית של "ההקפה הגדולה", כמוה כאכילת חומוס במזלג.
כך הוכח שוב הערב, כשהדמעות זלגו כמים, ושטפו את פניו של הרוקסטאר העכשווי של עולם האופניים – מתיו ואן דר פול – ההולנדי. ולא, הן לא זלגו רק בזכות נצחונו בשלב, וגם לא רק בזכות כיבושו המפואר את החולצה הצהובה. לא לא. הן זלגו בגלל "פו-פו" (Pou Pou).
רק יממה אחת קצרה וכואבת חלפה מאז אותו ניסיון אווילי ומופקר בקטע הראשון בטור, של צופה שוטה להלל סבתא וסבא בהנפת שלט (Allez Omi-Opi – קדימה סבתא, סבא) לצד הדרך מול מצלמות הטלוויזיה. אותו שלט שחדר עמוק לתוך הכביש והטיח שורה של רוכבים שועטים על האספלט המחוספס של כבישי ברטאניה הצרפתית, תוך גרימת תאונה נוראית, ופציעות משתקות. יממה אחת בלבד חלפה, ומופע תהילה לסב, קיבל בידיו וברגליו של מתיו ואן דר פול, תפנית מפוארת שכמותה טרם נראתה על כבישי צרפת. כי הסבא של מתיו ואן דר פול – ריימונד פולידור המנוח – שהיה מוכר בצרפת לא פחות מאשר בשמו, גם בכינויו "פו-פו", היה בעצמו רוכב אופני כביש מקצוען.
ולא סתם רוכב כביש מקצוען, אלא גרנד טוריסט;
ולא סתם גרנד טוריסט, אלא גרנד טוריסט שזינק 14 פעמים לטור דה פראנס וסיים 12;
ולא סתם סיים 12 פעמים את הטור, אלא סיים שני בדירוג הכללי לא פחות מ-3 פעמים;
ולא רק סיים שני לא פחות מ-3 פעמים, אלא גם סיים שלישי לא פחות מ-5 פעמים (האחרונה בגיל 40);
ולא רק שאותו פו-פו עמד 8 פעמים בשאנז אליזה על מדרגותיו המשניות של דוכן המנצחים במרוץ האופניים הגדול בעולם וראה מקרוב את הניצחון, והחולצה הצהובה והניצחון הכללי הולכים לרוכב אחר, אלא שהוא עצמו, מעולם לא זכה אפילו ללבוש את החולצה הצהובה. אפילו לא יום אחד.
ולמרות שפו-פו מעולם לא לבש בעצמו את החולצה הצהובה, הוא הפך לרוכב האופניים הפופולרי והאהוד בארצו ובדורו;
ולא רק שפולידור הפך לרוכב הצרפתי האהוד בדורו, הוא הגדיל לעשות, והפך, לאחר פרישתו, לשגריר של אותה חולצה בה מעולם לא זכה – החולצה הצהובה של הבנק קרדיט ליונה – נותן החסות לחולצה הנחשקת עצמה.
ולא רק שהוא פרסם חולצה שמעולם לא זכה ללבוש, בתו גם העמידה לו נכדים רוכבי אופניים. בהם כוכב הרוק שהוזכר בתחילה. אותו מתיו ואן דר פול – בנו של רוכב הולנדי ונכדו (מצד האם) של רוכב צרפתי.
ולא רק שכוכב הרוק ואן דר פול הפך לאלוף עולם ברכיבת סייקלוקרוס וקטף תארים במרוצים חד-יומיים יוקרתיים ברחבי היבשת, אלא שלפני שהספיק הנכד להשתתף אפילו פעם אחת בטור דה פראנס, הסבא פו-פו האגדי הלך לעולמו (לפני כשנה וחצי).
החלום של הנכד
ועכשיו, לקראת הטור הראשון בתולדותיו, חלם הנכד הכוכב על דבר אחד בלבד, לא על ניצחון בדירוג הכללי, לא על ניצחון שלב, לא על מיקום, לא על דירוג מאיצים וגם לא על דירוג מטפסים. הנכד חולם כבר שנה וחצי על דבר אחד בלבד: על אותה חולצה מהוללת שחמקה מסבו האגדי. הצהובה.
וכך, עם סיום השלב, לאחר הניצחון והשגת פער השניות היקרות מפז שהקנו לו את אותה צהובה, ולמשמע השאלה "על מי חשבת כשחצית את הקו", הפך כוכב הרוק והאופניים לילד-נכד חנוק גרון, לחייו שטופות דמעות, ראשו בין כפיו, ממרר בבכי כתינוק שאין להרגיעו. על סבא. על הסבא שלא זכה ללבוש את החולצה הצהובה אפילו יום אחד. על הסבא, שגם לא זכה לראות את נכדו לובש את הצהובה לכבוד סבו המהולל.
צ פ ו | סיכום קטע 02
אחרי כל זה, אפשר עוד להפליג ולתאר את המאמץ העילאי, המשולש, שנדרש ממתיו הצעיר להגיע לאותה חולצה:
• את תחשיב השניות הנדרשות, שכפה עליו לחצות ראשון את הקו על ה"מור דה ברטאן" (הקיר של ברטאניה) בשתי הפעמים בהן הגיע השלב היומי לראשו של הקיר. פעמיים – כדי לזכות פעמיים בבונוס השניות והזמן שחיכו שם למוביל גם במעבר הראשון, וכדי לנצח את השלב ולזכות בבונוס הניצחון ובפער הזמן גם במעבר השני. פעמיים שנדרשו, והיו הסיכוי היחיד של ואן דר פול לקחת את החולצה ולהעבירו אליו, מכתפיו של גיבור צרפתי אחר, ז'וליאן אלאפיליפ.
• את ההתקפה הראשונה, המטורפת, שהביאה אותו לחצות ראשון את המעבר הראשון של "הקיר", לקטוף את השניות ולהיראות כמי שכלו כל כוחותיו, וסיכוייו לנצח בהמשך שלב אבדו כאינם; את ההתקפה השנייה בתחילת טיפוס הקיר בפעם השנייה – התקפה שתמה בלא כלום; ולבסוף, את התקפת ה- Do or Die המפרקת, האחרונה, שכמו ירתה אותו מלוע של תותח גורלי-משפחתי-אמוציונלי-רוחני, במעלה ה"קיר" עד לחציית הקו ראשון לפני כל השאר.
• אפשר גם להזכיר אירועים נוספים, כמו הדרבי הסלובני הכפול של מסיימי 1-2 בטור 2020 – טאדיי פוגאצ'ר ופרימוז רוגליץ' – ששעטו אחרי ואן דר פול לראש ה"קיר". פעמיים במטרה לקחת את שניות הבונוס המשניות בראש הקיר. פעמיים באותה תוצאה – פוגאצ'ר חוצה שני, רוגליץ' שלישי.
• אפשר גם להזכיר את מפץ אגרסיות הדיווש הקצר ותוקפני שהתפוצץ לפתע בספרינט ביניים שגרתי למראה, אי שם 100 ק"מ לפני קו הסיום, בו ניסו מאיצי העל, קיילב יואן הצעיר ומארק קאבנדיש הוותיק, זה את רגליו של זה, וסיימו לפני כל המאיצים האחרים – יואן סנטימטרים לפני קאבנדיש – במופע השחזה של יכולות וכוונות לקראת סיומות השלב השטוחות שעוד יבואו.
אפשר לספר על כולם, אבל הערב נספר על הנכד הבוכה על כבודו של סבו, שהושב. בערב שכזה, למרות שכוכב רוק-אופניים הולנדי כבש את החולצה הצהובה מכתפיו של אלוף עולם צרפתי, אפילו קנאי האומה הצרפתית סולחים ומוחים דמעה. לזכר פו-פו, והחולצה הצהובה שהנכד הביא לו.
כתוב יפה!
שתהיה בריא חגי. תאווה לעיניים